דרושה ודאות בענף הנדל"ן
לחוסר הוודאות בענף יש מחיר כבד: היעדר מדיניות אחידה ושינויים רבים בפוקוס של משרדי הממשלה לא מאפשרים קידום יציב של פרויקטים
לאחרונה דובר רבות על הקושי של רוכשי הדירות לכלכל את צעדיהם לקראת רכישה, מכירה או השכרת דירה למגורים. לצערי, ההשפעה של אי־הוודאות לגבי פעילות ומדיניות המדינה מרחיקת לכת אף יותר מההשפעה קצרת המועד.
בעשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל פעלה המדינה באופן ישיר באמצעות גופים בבעלותה או בשליטתה (שיכון ופיתוח) לבינוי הארץ ולהגדלת היצעי הדיור. החל מסוף שנות השבעים, כחלק מתהליך הקטנת המעורבות הממשלתית הישירה בענפי הכלכלה, הופרטו החברות הללו אשר היו אחראיות לפני כן על הקמת התשתיות ובניית הדירות. אז עברה האחריות בפועל על הגדלת היצע הדירות בישראל וקידום תחום הנדל"ן אשר נחשב לקטר הכלכלי של מדינת ישראל, לחברות היזמות והבנייה, קטנות כגדולות.
עם זאת, הממשלה היא זו שמתווה את המדיניות שעל פיה יתנהלו הקבלנים והיזמים, למשל: באילו אזורים בעלי עדיפות לאומית יש להתמקד, האם יש לרכז את הבנייה בשטחים ירוקים או בהתחדשות עירונית, האם יש להרחיב יישובים קיימים או לקדם הקמת יישובים חדשים, אילו דירות לבנות, כמה זכויות יאושרו, האם דירות גדולות או קטנות, מה יהיו מחירי הדירות, מה יהיה קצב ומחיר הבנייה.
המעבר תקוע
כידוע, הקמת פרויקט נדל"ן היא עניין ארוך טווח, כאשר משלב רכישת הקרקע עד שיווק ואכלוס הדירות בפועל יכולות לעבור שנים רבות. כדי שהיזם יירתם וישקיע בפרויקטים ארוכי טווח, הוא צריך להאמין שאכן מדיניות הממשלה העתידית תתמוך (או לכל היותר לא תפגע) בהשקעות אשר אמורות להביא להקמה ושיווק של אותו פרויקט בעתיד.
כבר לפני עשרות שנים החליטה המדינה בצעד מבורך על מעבר מחנות צה"ל השונים ממרכז הארץ אל הנגב, כשכחלק ממעבר זה הוחלט גם על הקמת קריית התקשוב והמודיעין בבאר שבע. אולם כדי שצעדים אלו אכן יגרמו לשינוי הרצוי, דרושים צעדים נוספים משלימים: הקמת דירות מגורים, מקומות תעסוקה נוספים, מסחר ושירותים.
אילוסטרציה צילום: אלעד גרשגורן
ואכן, הסקטור הפרטי נערך לשינוי זה. לאור הבנת והכרת תוכניות המדינה והפוטנציאל העתידי במעבר הגופים לנגב, החלה פעילות יזמית בבאר שבע, אשר כוללת בין השאר הקמת קריית הייטק חדשה בעיר, הצלחה חסרת תקדים בשיווק קרקעות למגורים בעיר ותכנון והקמה של מרכזים מסחריים נוספים. אולם כיום, בשל סיבות כאלו ואחרות הנעוצות בהתנהלות ממשלתית, המעבר של היחידות הצה"ליות תקוע ונראה כי לוחות הזמנים יידחו משמעותית, מה שפוגע קשות בהשקעות היזמים.
פגיעה בקטר הכלכלי
גם תוכנית מחיר המטרה מהווה את אחד הנושאים הגורמים כיום לענן אי־הוודאות, וזאת עוד לפני אי־הוודאות הנובעת
מהבחירות הצפויות. אי־הוודאות לגבי מכרזים אלו גרמה לכך שהיזמים האטו רכישות קרקעות מחשש שישלמו מחיר לא ריאלי, מה ששוב גורם להקטנת היצע הדירות.
היעדר המדיניות האחידה ושינויים רבים בפוקוס הניתן על ידי משרדי הממשלה השונים, הם אלה אשר לא מאפשרים קידום יציב של פרויקטים חשובים ודרושים בשוק כגון שיקום מרכזי הערים הוותיקות, השקעות ביישובי בני מיעוטים וקידום פרויקטים לשיקום שכונות. כדי שסינרגיה בין הממשלה ליזמים והקבלנים אכן תישא פרי, דרוש קו פעולה ברור אשר יביא את הציבור והיזמים להאמין כי החלטות הממשלה אכן מתקיימות. אי־ישום מדיניות ארוכת טווח יביא לפגיעה חמורה בקטר הכלכלי של מדינת ישראל.
