בניין הבימה נגד תיאטרון הבימה

"תיאטרון הבימה מפר ברגל גסה את התחייבויותיו, אינו משלם כספים לחברת בניין הבימה ויוביל בסופו של יום לסגירת המקום". כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב. חברת בניין הבימה תובעת מהתיאטרון הלאומי 1.4 מיליון שקל. לצד התביעה, ביקשה החברה וקיבלה צווי עיקול על כספי התיאטרון.

את חברת בניין הבימה מייצגים בתביעה עורכי הדין בנימין לבנטל והגר אסף ממשרד גדעון פישר ושות'. לפי התביעה שהוגשה נגד התיאטרון ונגד חברי הדירקטוריון שלו, ב־1975 נחתם חוזה בין החברה המנהלת את הנכס שבו שוכן התיאטרון בשדרות תרס"ט בתל אביב לבין התיאטרון עצמו. בין היתר, החוזה קובע שהשימוש במבנה כפוף לתנאים מסוימים ולתשלום חודשי של 5% מהכנסות התיאטרון.

תיאטרון הבימה צילום: אוראל כהן

המדינה מחקה חובות ודרשה חשב מלווה

אין זו הפעם הראשונה שהנהלת המוסד מתמודדת עם טענות כאלה. בדצמבר 2012 נחתם הסכם ההבראה בין משרדי האוצר והתרבות להבימה, לאחר שהתיאטרון צבר גירעון של יותר מ־40 מיליון שקל. המדינה הסכימה למחוק 18.5 מיליון שקל מתוך 24 מיליון שקל שהתיאטרון חייב לה. ההסכם הותנה במינוי חשב מלווה, רו"ח בועז גזית, שיפקח על תוכנית התייעלות של התיאטרון.

אלא שכבר ביולי 2013 הכריזו שחקני הבימה על שביתה בעקבות טענתם שההנהלה אינה מעבירה דמי תגמולים לקרנות הפנסיה וההשתלמות למרות שהכספים מנוכים משכרם. כמו כן האשימו השחקנים את ההנהלה באיחורים בהעברת המשכורות.

לפי הטענות המפורטות בתביעה של חברת הבניין, התיאטרון מפר "ברגל גסה" את החוזה ואינו מעביר את הסכומים למעט "הבלחות תשלום ספורדיות", כשחובו לחברת הבניין מוערך ב־1.4 מיליון שקל. דמי השימוש שחברת הבניין אמורה לקבל מיועדים, לפי התביעה, גם לתשלום לעובדים, לביטוח המבנה ולהחזרת הלוואה שנטלה החברה לצורך השיפוץ שעבר המבנה ב־2012. ההלוואה, בהיקף של 5 מיליון שקל, נלקחה לתקופה של עשר שנים. לפי התביעה, חברת הבניין התחשבה בעובדה שהבימה הוא התיאטרון הלאומי, ולכן "עד עתה החברה ניסתה להימנע גם מהגשת תובענה זו, אולם הבימה התעלמה מהתחייבויותיה". לטענת החברה, אין חולק כי אי־התשלום המתמשך מהווה הפרת הסכם המקנה לה את הזכות להפסיק את השימוש של הבימה בבית התיאטרון ובמתקניו. "החברה עשתה מאמצים להימנע מהצורך להידרש לתביעה זו, אך לא נותרה לה ברירה אחרת", נכתב בתביעה.

מהתביעה עולה עוד כי בדצמבר 2012 התקיימה ישיבה שבה השתתפו נציגי חברת הבניין ורו"ח בועז גזית, החשב המלווה. החשב, כך צוין, "הודיע באופן חד־צדדי" על כוונה לקצץ שליש מהחוב של הבימה לחברה. "בשעתו", כותבים נציגי חברת הבניין לבית המשפט, "החברה היתה נכונה להגיע להסדר לפריסה של שליש מהחוב לתשלומים, ובתנאי שהבימה תשלם את שני השלישים הנותרים באופן מיידי". אלא, כך נטען, שגם לאחר מכן הבימה לא פרעה את הסכומים.

המנכ"לית התרברבה על עודף תפעולי

לפי התביעה, הבימה "שבה ותירצה" את אי־התשלום ואת הפרת חובותיה ב"תירוצים שונים ומשונים שמוטב אילו לא היו נטענים כלל", וכי התיאטרון הפר את התחייבויותיו "תוך זילות של החברה וחרף כל החסד שנעשה עם הבימה".

התביעה מציינת שמנכ"לית הבימה אודליה פרידמן אמרה לתקשורת שהתיאטרון סיים את שנת 2013 בעודף של 2.1 מיליון שקל, ואף שבחודשים ינואר עד מאי 2014 הוא הגיע לעודף תפעולי של 3.4 מיליון שקל.

"בהינתן דברי הרהב האלו", שואלת התביעה, "אין אלא לתמוה מדוע הבימה הפרה את התחייבויותיה". לעומת זאת, מציינת התביעה כי "לתובעת נגרמו נזקים אדירים". נגד חברי הדירקטוריון של התיאטרון נטען שהם הפרו את חובתם לנהוג כבעלי תפקיד ופעלו ברשלנות בכל הנוגע לחוב כלפי החברה.

מהתיאטרון הלאומי הבימה נמסר בתגובה: "תביעת חברת הבניין אכן נתקבלה במשרדי הנהלת התיאטרון. את תגובתנו נמסור לחברת הבניין ישירות במסגרת הדיונים שהחלו בין הצדדים, ואנו מאמינים שהסוגיה תיפתר בקרוב".