$
חדשות נדל

עיריית ירושלים הפכה את האוניברסיטה לחממת סטארט-אפ

הרשות לפיתוח ירושלים שיפצה את מעונות גבעת רם ומשכירה אותם בזול לחברות סטארט־אפ. סמנכ"ל ברשות: "רצינו להעמיק את הקשר בין התעשייה לאוניברסיטה"

דותן לוי 07:4509.09.14

מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס גבעת רם, הידועים כ"מעונות האלף", הפסיקו לפעול כבר בשנת 2000 לנוכח תנאי המחיה הבעייתיים שהציעו לסטודנטים, שכללו חדרונים מוזנחים ללא שירותים. כעת שופצו המבנים הרעועים במסגרת תוכנית חדשה של הרשות לפיתוח ירושלים, והוסבו למתחם חברות טכנולוגיה.

 

ברשות, המחזיקה בבעלות במתחם, הבינו את הפוטנציאל של המבנים הממוקמים בלב הקמפוס (המשמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע ואת הפקולטה למדעי המחשב) והחליטו למשוך אליהם חברות סטארט־אפ באמצעות תנאים אטרקטיביים ושיתופי פעולה עם האוניברסיטה. מדוע לא שיפצו את המתחם כך שיתאים למגורי סטודנטים ויחזור לתפקד כמעונות? מדיניות העירייה בשנים האחרונות היא להחזיר את הצעירים למרכז העיר, ולכן לא השקיעו באפשרות למגורים בקמפוס המרוחק.

 

מתחם מעונות האלף בגבעת רם. ההשקעה לא תחזיר את עצמה בעשור הקרוב מתחם מעונות האלף בגבעת רם. ההשקעה לא תחזיר את עצמה בעשור הקרוב צילום: יניב יור

 

לפי נתוני הרשות, מצב המשרדים בירושלים היה חסם משמעותי ליזמים שביקשו להתמקם בעיר. ההיצע נמוך, וכמעט בלתי אפשרי לשכור שטח מצומצם. "יש מחסור במשרדים קטנים בעיר. במתחמים כמו הר־חוצבים שיעור התפוסה גבוה, ולא מוכנים שם להשכיר שטחים קטנים לחברות סטארט־אפ", מספר איציק עוזר, מנהל פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. "הבנו שנדרש מקום זול ונוח לפעילות ושצריך לאפשר קשרי עבודה ישירים בין האוניברסיטה לתעשייה".

 

ברשות החליטו לפתח מתחם שיציע דמי שכירות נמוכים וגמישות ליזמים, ולא יימדד בשיקולים כלכליים של הכנסות משכירות. בשלב הראשון שופצו כמחצית משטח המבנים בגבעת רם, כ־6,000 מ"ר (השטח הנותר נמצא בשלב זה בשימוש האוניברסיטה). כיוון שהמטרה היתה להציע חללים קטנים, שופצו 18 מבנים וחולקו, כך שניתן לשכור משטח של 12 מ"ר עד כ־500 מ"ר, בהתאם לצורך החברה. הרשות משכירה כעת רק כ־5,000 מ"ר והותירה כ־1,000 מ"ר פנויים להתפתחות טבעית של חברות. עלות השיפוץ נאמדת במיליון שקל לכל מבנה, כלומר בסך הכל הושקעו בפרויקט כ־18 מיליון שקל.

 

ברשות ממהרים להבהיר כי דמי השכירות אינם כלכליים, וכי ההשקעה במתחם לא תחזיר עצמה לפחות בעשור הקרוב. כך למשל, חדר של 12 מ"ר מושכר ב־850 שקל ללא דמי ניהול וחניה. בביתן של 250 מ"ר התשלום יהיה כ־58 שקל למ"ר נוסף לדמי ניהול של 4 שקלים למ"ר.

 

הגמישות כלפי היזמים מתבטאת גם באפשרות לעזוב מיידית מבלי לשלם קנסות: "יזמים שפנו לחברת ניהול הנכסים של האוניברסיטה וביקשו לעזוב כי הסטארט־אפ שהקימו נכשל עזבו כבר למחרת ללא צורך בתשלום נוסף", מספר עוזר. הוא מבהיר שהרשות בוררת את החברות שייכנסו למתחם: "לא נכניס חברות שהליבה שלהן היא לא טכנולוגיה אמיתית, כמו חברות שיווק אינטרנטי". גם כאלה שהתרחבו ליותר מ־500 מ"ר ועברו את שלב הסטארט־אפ נאלצות לפנות את המקום לחברות בתחילת דרכן.

 

כיום פועלות בכפר 30 חברות (תפוסה של 97%), וכעת עובדת הרשות על הרחבתו. בין החברות שפועלות במקום: חממת הייטק בשם VLX בשיתוף מכון ון ליר, חברת Oramed (סטארט־אפ בתחום המאבק בסוכרת), חברת BioMAS (פיתוח חומרים ביולוגיים ייחודיים) וחברת Lightricks (שפיתחה את האפליקציה FaceTune). בחברות רבות, בעיקר מתחום הביומד, נעשה שימוש בשירותי המעבדות באוניברסיטה או במומחים מסגל המרצים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x