המדינה והירוקים לא הגיעו להסכמה, הרחבת הערים תמתין לדיון נוסף

המחלוקות בנוגע לנתוני מינהל התכנון והתחזיות הצפויות בנוגע לביקושים בשוק הדיור בשנים הבאות - מנעו היום (ג') הכרעה בשאלה האם וכיצד לעדכן את תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). בתום דיון סוער, שבו הוצגה תוכניתו של מינהל התכנון במשרד הפנים להוסיף 2% למרקמים העירוניים בתמ"א 35, הודיע יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שוקי אמרני, כי המחלוקות - ובראשן הנתונים שהציג משרד הבינוי והשיכון, מצריכות דיון נוסף בשאלה.

"במהלך הישיבה התקיים דיון מעמיק בהמלצות הוולנת"ע ועלו סוגיות המחייבות הבאת מידע נוסף בפני חברי המועצה. לאור פניית משרד הבינוי והשיכון מחליטה המועצה לדחות את ההחלטה לישיבה הבאה", אמר אמרני.

ראש מינהל התכנון, בינת שוורץ צילום: מיקי אלון

העדכון שאותו מבקשת ראש מינהל התכנון, בינת שוורץ, להוביל משמעותו תוספת של 2% לשטחים הקיימים בתוכנית המתאר הארצית - באופן שיאפשר תוספת של כ-40,000 דונם לשטחי המרקמים העירוניים. על פי נתוני מינהל התכנון, ישנם כיום כ-42 מרקמים עירוניים, ששטחם הכולל עומד על כ-2 מיליון דונם ואולם התוספת המתוכננת צפויה על פי נתוני המינהל, לאפשר את הקמתם של כ-300,000 יחידות דיור נוספות, באופן שיאפשר לעמוד בתחזיות הביקושים לשנת 2030.

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שוקי אמרני צילום: תומי הרפז

ואולם ההתנגדות המרכזית הגיע מכיוונו של משרד השיכון, שגורס כי על מנת לענות על הביקושים, צריכה מדינת ישראל להוסיף למרקמים העירוניים בין 5%-10% ולא להסתפק ב-2% בלבד. בשבוע האחרון פרסם משרד השיכון נתונים לפיהם, מתוך היקף יחידות הדיור שהוצע בשנת 1995, לפני כמעט 20 שנה, נבנו בפועל עד היום רק כ-20%. אחת ההנחות המרכזיות שעליהם חולקים במשרד השיכון היא ההנחה שלמעלה מ-40% מיחידות הדיור המתוכננות למחוז מרכז עד שנת 2030 יהיו תוצר של תהליכי התחדשות עירונית. הנחה זו, לטענתם, איננה משקפת את המציאות – שכן בפועל פרויקטים רבים אינם יוצאים לפועל גם אם הם נלקחים בחשבון כחלק מפוטנציאל היחידות התיאורטי.

"אין הצדקה לפריצת גבולות המרקמים העירוניים לעבר השטחים הפתוחים"

בחברה להגנת הטבע הסבירו כי: "אין כל הצדקה לפריצת גבולות המרקמים העירוניים אל עבר השטחים הפתוחים, שכן קיימות מספיק עתודות קרקע ניכרות בתוך תחומי המרקמים העירוניים, כלומר בגבולותיהם הנוכחיים". מנכ"ל אדם טבע ודין עמית ברכה ציין כי "המרקמים העירוניים הם מרקמים נרחבים מאד בשטחם, שעד היום, להערכתנו, לא נבנו אפילו 20% מהם. מרקמים אלו מוקפים בשטחים איכותיים, כמו שטחי חוף השרון והרי ירושלים, שאמורים לספק איכות חיים, נוף ומרגוע לתושבי הערים הגדולות הסמוכות".

מי שעוד חולק על המספרים שמציג מינהל התכנון הם התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) - שגם לטענתם, נתוני מינהל התכנון משקפים הערכות שמרניות שאינן תואמות את המציאות. עד כה לא פרסמה התאחדות בוני הארץ את עמדתה, ואולם בדיון ציינו נציגיה כי "תמ"א 35 צריכה לעבור פינוי בינוי, פשוט הריסה ובנייה מחדש. יש כיום פער עצום בין היקפי הביקוש לדיור החזויים לבין פוטנציאל יחידות הדיור הגלום בעתודות הקרקע לפי התמ"א. עד 2030 צריך לפחות 1.3 מיליון יחידות פוטנציאליות - אם מורידים מזה את הפחת (כלומר יחידות דיור שלא נבנות בפועל - י"ד) נקבל מיליון יחידות שחייבות להיבנות במינימום. זה הביקוש שצפוי על פי התחזיות המדויקות ולא מיליון יחידות כולל פחת - כפי שמציג מינהל התכנון".

בהתאחדות ציינו כי תוכנית המתאר הארצית, במתכונתה הנוכחית, מצריכה שינוי תפיסה ואמרו כי "בכפר אז"ר במרכז הארץ, למשל, אפשר למקם את כל התושבים בבניין אחד, אבל בפועל הם תופסים מקום של 15,000 יחידות דיור. חלק מהיישובים החקלאיים צריכים לשנות את אופיים, כי כשיש מחסור בקרקעות - צריך לעשות שינוי תפיסה".