שר הפנים יפחית הריביות שגובות הרשויות המקומיות מתושבים חייבים
כיום גובות הרשויות ריבית של 0.75% בפיגור על תשלום אך לחילופין בעת גביית יתר משלמות ריבית של 0.5% בלבד. ההפרש השנתי בין שתי הריביות עומד כיום על כ-3.5% לטובת הרשויות
שר הפנים גדעון סער חתם על צו המורה על השוואת הריביות, הן החובה והן הזכות של העיריות, מהלך אשר צפוי להוביל להקלה משמעותית בכל הקשור לחובות של אזרחים ובתי עסק אל מול הרשויות המקומיות. נכון להיום, רשויות מקומיות גובות תשלום ריבית של 0.75% בחודש בגין פיגורי חובות, בעוד שבמקרים של גביית יתר, מזוכה התושב בריבית חודשית של 0.5%. ההחלטה היא כאמור להפחית את גובה ריבית החובה ולהשוות את תשלומי הריביות ובכך להביא לשיעור הריבית הנהוג כיום במשק.
למרות שמדובר בהפרש לכאורה זניח בחישוב שנתי ובגלל העובדה שמדובר בריבית דריבית, הריבית האפקטיבית היא כ-9.5% בשנה בעוד שהריבית על הזכות נותרה על כ- 6% לשנה בלבד.
עו"ד ירון נדם שותף במשרד עו"ד בן אליעזר העוסק במיסוי עירוני אמר בעקבות ההחלטה, "צעד זה בא לשקף את הירידה הכללית בריביות במשק שחלה בשנים האחרונות. בעוד הריביות שנקבעות בידי משרד האוצר הופחתו במקביל לירידה הכללית במחיר הכסף שהוביל בנק ישראל, ריבית הפיגורים על חובות לעיריות נותרה גבוהה ולא מידתית ביחס לריביות הנהוגות במשק".
לפי נדם, עד שנת 2000 שיעור ריבית הפיגורים על החובות ממסים עירוניים כגון ארנונה היתה של חצי אחוז והיתה דומה לריבית שמשלמים על יתרות זכות במקרה של השבה או גביית יתר.
בשנת 2000 היו מדדים נמוכים ובגלל שאין קנסות בארנונה הרשויות התלוננו ואז הגדילו את הריבית ל- 0.75% ואת ריבית הזכות השאירו על חצי אחוז וכך נוצר העיוות. "גם הריביות במשק בשנת 2000 היו מאד גבוהות אז אנשים העדיפו במקום להיות במינוס בבנק להיות חייבים לעירייה כי ממילא לא היו קנסות. כיום שיעור ריבית של כ- 9.5% בשנה נחשב לגבוה אפילו ביחס לריביות פיגורים אחרות שנהוגות בבנקים או בהוצל"פ (4.5% בשנה) וייתכן כי הצעד של סער נובע מהפער הגדול בין הריבית במשק לריבית שגובות הרשויות". עוד אמר נדם, כי זהו צעד מתבקש שיעודד את הרשויות לגבייה מהירה יותר.
"הריבית הגבוהה של הרשויות המקומיות היוותה גם תמריץ שלילי לרשויות המקומיות בכך שלא מיהרו לגבות ארנונה והעדיפו שהחובות יתפחו במקום להשקיע בפיקדונות בבנק העדיפו שיש להם חובות שנושאים ריבית גבוהה. כמו כן הריבית הגבוהה עודדה רשויות לחייב גם רטרואקטיבית בידיעה שהחיובים האלה נושאים שיעורי ריבית מאד גבוהה".
