היועץ לממשל האמריקאי לבנייה ירוקה: "עניים בישראל נתקעים בבתים מחורבנים"

גרג (גרגורי) כץ צילום: עומר מסינגר

"עדיף על פרקט"

לדברי כץ, שהיה אורח המשרד להגנת הסביבה ונאם אתמול בפני שרי קבינט הדיור, "מדיניות הדיור הנוכחית של ישראל מניחה שאין מחסור במים, אין מחסור באנרגיה, ולמדינה לא אכפת מהבריאות של אזרחיה. אם לישראל שאני מכיר כל כך אכפת מאיכות, למה מתעקשים לבנות כאן בניינים גרועים ולא יעילים?". ממחקרים שערך כץ, וכן משמיעת עדויות בוועדה לבנייה ירוקה בקונגרס האמריקאי, עולה כי עלות הבנייה הירוקה גבוהה ב־2% בלבד מבנייה סטנדרטית, והחיסכון בחשמל ובמים נע בין 35% ל־50%.

ובכל זאת, מי שקונה בארץ דירה במיליון שקל, קשה לו לחשוב על הוספת 10,000 שקל (2% מעלות הבנייה, ללא קרקע ומסים) לטובת בנייה ירוקה, שנתפסת כלוקסוס.

כץ: "עלות הבנייה לדירת 100 מ"ר בישראל היא כ־600 אלף שקל. תוסיפי על זה 2%, מדובר בעוד 12 אלף שקל. מה אני יכול לעשות איתם? לשים שיש, פרקט. אבל במקום זה אבנה ירוק, אחסוך כשליש מהוצאות החשמל והמים שלי — מדובר במאות שקלים בחודש. וכך, בתוך שנים ספורות אני מחזיר את ההשקעה בבנייה ירוקה. ויש לי גם בניין בריא יותר, שחוסך לי בהוצאות על בריאות; ערך הבית שלי עולה כי הוא ירוק; זה חוסך בטיפול בשפכים לרשות המקומית. כל עיר גדולה בארה"ב דורשת לבנות ירוק או מעניקה סבסוד למי שבונה ירוק. זה חוסך כסף".

התאחדות בוני הארץ שחררה לאחרונה מחקר משל עצמה על בנייה ירוקה, והיא מראה כי התועלת בבנייה ירוקה לדייר היא כמעט אפסית.

"המחקר שלהם מסתכל על עשר שנים. אף אחד לא בונה בניין לעשר שנים! תוחלת החיים של בניין היא הרבה יותר ארוכה מזה. צריך להסתכל על התועלת לאורך עשרות שנים. גם בארה"ב התאחדות הקבלנים אמרה לפני עשור, 'לא, לא, בנייה ירוקה היא יקרה מדי', ורק אחרי שהממשל האמריקאי הוביל את הנושא ובנה מבני ממשל ירוקים לפי התקן הירוק האמריקאי LEED, והצליח להראות שהעלות גבוהה ב־2% בלבד, פתאום לפני כחמש שנים ארגון הקבלנים יצא עם תקן ירוק משל עצמו, מאוד דומה, שמכסה חומרי בנייה, בריאות, חשמל, מים, אתר הבנייה עצמו, וכדומה. פתאום הקבלנים אומרים שזה מאוד כדאי כלכלית".

אם זה כל כך ברור כשמש שזה כדאי כלכלית, למה זה לא מיושם בישראל?

"אנשים שומעים דבר ראשון שזה יותר יקר. אז הם אומרים לא וזהו. בזמן המיתון בארה"ב העריכו שאנשים לא יתעניינו בבנייה ירוקה כי זה לוקסוס שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אבל התברר כי הנדל"ן הפך לשוק של קונים, והם בחרו בירוק כי זה מעלה את ערך הבית. היום זו תעשייה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה בארה"ב - במשרדים, בתעשייה, במסחר, במבני ציבור ובמגורים".

ירוק זה בתחתית סדר העדיפויות של הישראלים, כי הם דבר ראשון רוצים להגיע לדירה. כל השאר זה משני.

"אז אל תקראו לזה בנייה ירוקה, תקראו לזה בנייה טובה יותר. הצבא האמריקאי בונה ירוק כדי לחסוך אנרגיה, ראשי זרועות הביטחון בארה"ב העידו בפני הקונגרס שירוק שווה ביטחון. כי אם יש בסיס שמייצר אנרגיה בעצמו הסיכון שהחשמל ייפסק הוא אפסי. יש מחקרים שמראים שהתפוקה של העובדים גדלה בבניינים ירוקים. ולכן בואינג, חברות ביטוח, בנקים, הדואר האמריקאי - כולם בונים ירוק. אם תפוקת העובד עולה אפילו באחוז בודד, כבר זה שווה לי לבנות בניין ירוק".

איך תשכנע את הממשלה שלנו שכדאי לבנות ירוק?

"ישראל היא מובילה בטכנולוגיות נקיות לבנייה ירוקה - מיחזור, מיזוג, אנרגיה סולארית, חלונות פוטוכרומטיים ועוד - אבל רובן לא מוטמעות בארץ אלא מיוצאות לחו"ל. אתם מוכרים לארה"ב ולאירופה. אם ישראל היתה מחליטה לבנות ירוק, יש לכם כל הטכנולוגיות הנדרשות. זה גם עשוי ליצור יותר עבודות אם יבנו אלמנטים ירוקים לבנייה ירוקה במפעלים בישראל. בארה"ב ובאירופה אלו נחשבות עבודות טובות מאוד".

לפי נתונים שהציג אתמול המשרד להגנת הסביבה בקבינט הדיור, התועלת הכלכלית מבנייה ירוקה למשק נאמדת ב־121 מיליון שקל בשנה בתחום המגורים, ב־100 מיליון שקל בשנה בתחום מבני החינוך, וב־61 מיליון שקל בתחום המשרדים. הנתונים מבוססים על התחלות הבנייה בשנה במשק ועל הנחה שכל המבנים ייבנו בבנייה ירוקה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שהזמין ומארח את כץ, עד שנת 2040 ישראל תכפיל את שטחי הבנייה (במ"ר), כך שאם נבנה את כל השטחים החדשים בשיטה ירוקה, חצי מהמדינה תהיה ירוקה.

כל כך פשוט. אז למה בעצם בנייה ירוקה לא מתרוממת פה?

"סביר להניח משום שהרשויות בארץ אינן מספקות הטבות מס או סבסוד כמו במרבית חלקי ארה"ב. בשיקגו החליטו לזרז את הליך מתן היתר הבנייה מחצי שנה ל־40 יום למי שבונה בניין ירוק. ליזם זה חוסך כסף ואי־ודאות. באזור ארלינגטון, וירג'יניה, לא רחוק ממקום מגוריי בבירה וושינגטון, יש הגבלה על גובה הבניינים. אבל יזמים שבונים ירוק מקבלים הטבה - לבנות קומה נוספת. זה מציף ערך משמעותי ליזמים, והבניין צורך פחות מים וחשמל. הממשל האמריקאי מאוד אגרסיבי בעניין הבנייה הירוקה. האנרגיה שהבניינים הללו צורכים אפסית מכיוון שהם מייצרים אנרגיה לעצמם. אלו בניינים חכמים".

"החזר בתוך 5 שנים"

כץ, שכתב מחקרים וספרים בנושא הבנייה הירוקה, נחשב כיום לאחד ממובילי הדעה המרכזיים בתחום הכלכלה הירוקה בכלל ובתחום הבנייה הירוקה בפרט. מאמריו, העוסקים בעלויות ותועלות הבנייה הירוקה, משמשים בסיס לקבלת החלטות בנושא על ידי השלטון בארה"ב. כץ מכהן כיום כנשיא קרן ההון סיכון Capital E העוסקת בהשקעות בחברות לאנרגיה מתחדשת. הוא מאדריכלי כמה תקנים של בנייה ואנרגיה ירוקה, וכיהן בתפקידים בכירים במשרד האנרגיה האמריקאי בימי ממשל קלינטון.

במהלך שיחה בביקור קצר בישראל השבוע נזכר כץ בביקורו הראשון בארץ לפני כ־32 שנה, ונדהם מכמה הארץ התפתחה בתוך שלושה עשורים. אבל הוא גם מתוסכל מכך שנשארנו במידה רבה מדינת עולם שלישי בכל הקשור לבנייה, שהיא חלק חשוב מכלכלת המדינה.

"בשנות השמונים, כשהגעתי לראשונה לישראל, היא כבר היתה המובילה העולמית בתחום האנרגיה הסולארית. זה מתסכל, כי עכשיו ישראל בתחום הבנייה הירוקה משתרכת מאחורי אירופה, ארה"ב, אסיה ואפילו כמה ארצות במזרח התיכון", אומר כץ. הוא עצמו גר בבית ירוק, ומעיד כי ניתן לחסוך 50% בעלויות האנרגיה והמים. "יש לנו בית ירוק עם פאנלים סולאריים שמייצרים את החשמל שלנו. אנחנו גם מוכרים את האנרגיה הלאה. בתוך חמש שנים החזרנו את ההשקעה בפאנלים", הוא אומר. אף שהמשרד להגנת הסביבה העלה לראשונה על סדר היום של קבינט הדיור את נושא הבנייה הירוקה, במשרד לא ממהרים להציע שכל התחלות הבנייה בישראל יהיו ירוקות. בחודש הבא צפוי המשרד להביא הצעת החלטה לבנייה ירוקה של מוסדות הציבור, בשלב זה. כל עוד הלובי החזק של הקבלנים - שקונים קרקעות מהמדינה במיליארדי שקלים כל השנה - מתנגד, קשה יהיה להעביר הצעות החלטה מרחיקות לכת בתחום הבנייה הירוקה, ולכן גורמים במשרד מעדיפים להתקדם בצעדים קטנים.

ההתקדמות האטית מרגיזה את כץ, שטוען כי הסיכון הוא נמוך שכן מדובר בהשקעה המחזירה את עצמה בתוך כמה שנים. זה "No brainer", הוא מתרעם. יתרה מזאת, הוא טוען שאף דיור בר־השגה אינו בר־השגה באמת כל עוד הוא לא נבנה לפי עקרונות ירוקים. "בנייה ירוקה היא למעשה דיור בר־השגה, כי היא מאפשרת לדיירים לחתוך את ההוצאות שלהם על חשמל ומים בחצי - מדובר במאות שקלים בחודש ולכן זה בר־השגה לטווח הארוך", הוא אומר. "בארה"ב 50 אלף דירות חדשות כבר נבנו לפי תו תקן חדש של בנייה בת־השגה ירוקה. בישראל, שבה יש הוצאות מים וחשמל גבוהות, זה חשוב מאוד. אם אתה בונה למישהו דירה והוא לא יכול להרשות לעצמו לגור בה בשל הוצאות גבוהות - אז איך זה בדיוק בר־השגה?".

לדברי אדריכל יהונתן אלעזר, הממונה על בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה והאדם היחיד שעוסק בקידום הנושא במשרדי הממשלה, "כל עוד אין סבסוד של המדינה לבנייה ירוקה, הקבלנים מגלגלים את העלות הנוספת של בנייה ירוקה (כ־2%) לרוכשי הדירות, מכיוון שהם אלה שייהנו מהחיסכון ארוך הטווח". בינתיים, מלבד כמה חברות בנייה כגון שיכון ובינוי וחנן מור, "הרוב המכריע של הקבלנים אינו בונה דירות מגורים לפי תקן הבנייה הירוקה של מכון התקנים הישראלי", אומר אלעזר.

שתי מרפסות קרסו פה - אז שיחשבו על חלונות פוטוכרומטיים?

כץ: "ישראל צריכה לחשוב על הטווח הארוך, אתם חושבים רק על היום ולא על מחר, ועל ההוצאות של מחר. בינתיים האנשים שנתקעים בבתים מחורבנים ולא בריאים ובבתי ספר מחורבנים ולא בריאים, סליחה על הביטוי, מי אלה? אלה העניים, האוכלוסיות החלשות. אל תאלצו אותם לגור בבניינים גרועים".