חשיפת כלכליסט
אימפריית וינברג: מסליק של האצ"ל ל-120 דירות בת"א
פנטהאוז ב־80 מיליון שקל שעומד למכירה ברוטשילד חושף את הנדל"ן העצום שבידי המשפחה, המחזיקה גם בזכויות לעוד אלפי דירות בגוש דן
באחת מארוחות הערב שהתקיימו לאחרונה בבית משפחת וינברג בתל אביב סיפר הבן רני, האחראי על שיווק הפרויקט הנדל"ני החדש של המשפחה בשדרות רוטשילד 135 - הבית על הבימה - על רוכש פוטנציאלי, ידוען בעל ממון, שבאפשרותו לרכוש את דירת הפנטהאוז ב־80 מיליון שקל. העסקה נפסלה באופן מיידי על ידי הוריו מכיוון שהרוכש לא היה מקובל עליהם כדייר ושכן עתידי של המשפחה. במשפחה העדיפו להמתין עם קבלתם של 80 מיליון השקלים ובלבד שהרוכש יהיה לטעמם. רוכש הפנטהאוז המאושר שיעבור את מבחן המשפחה יזכה לבית אשר ישתרע על פני שתי קומות ו־450 מ"ר, כולל בריכת שחייה פנימית ונוף פנורמי לתיאטרון הבימה.
בעלי חברת אחזקות המעסיקה 20 עו"ד
משפחת וינברג היא בין המשפחות האחרונות של ותיקי העיר תל אביב הממשיכה להתנהל כמשפחה גרעינית, לחיות בצניעות, ועדיין להחזיק בנכסים רבים ברחבי העיר ומחוצה לה. היקפי הנדל"ן המוחזקים על ידי המשפחה מעולם לא נחשפו כיוון שכל פעילותה פרטית, אך ניתן לומר כי כדי לתחזק את כלל המבנים והשוכרים הוקמה חברת אחזקות המעסיקה 20 עורכי דין ואנשי מקצוע נוספים. סיבה נוספת לכך שמשפחת וינברג אינה מוכרת בברנז'ת הנדל"ן נובעת מכך שהמשפחה אינה מוכרת את נכסיה.
מדיניות המשפחה זה דורות היא לבנות, להשביח ולהשאיר את הנכסים כמניבים. לפי הערכות, ברשות המשפחה כמאה נכסים באזורי הביקוש (מרביתם בתל אביב) וכן קרקעות מחוץ לתל אביב. הסיבה שכעת הוחלט על מכירת כמה דירות בפרויקט ברחוב רוטשילד נובעת מעסקת נדל"ן אחרת שבה מעורבת המשפחה ושעבורה נדרש הון זמין. "העמדנו למכירה כמה דירות בבניין וככל הנראה אני אתגורר בקומת הקרקע, אבל בפועל יספיק לנו למכור את דירת הפנטהאוז לטובת פרויקט נוסף שלנו", אמר רני.
הבן רני וינברג ואמו נילי על רקע בניין המשפחה ברוטשילד 135 בת"א. רוכש הפנטהאוז ייאלץ לעבור את מבחן המשפחה צילום: עמית שעל
עסקת הנדל"ן היא קרקע שבה מחזיקה המשפחה ברחוב רפידים בשכונת תל ברוך הישנה בשותפות עם יזם נוסף. מדובר בקרקע שבמשך 30 שנה ניסו לשנות את ייעודה למגורים וכעת ניתן לבנות בה 26 וילות. "בעבר ניהלתי בית אבות וביקשתי לבנות על הקרקע הזו בית אבות, אך זה טורפד על ידי השכנה ממול שהיתה גם חברת מועצה", אמרה האם נילי וינברג.
בניגוד לתרבות "יזמי האינסטנט", הממהרים לצבור את הונם בין היתר על ידי רכישת קרקעות במינופים גבוהים, במשפחת וינברג מעולם לא מיהרו. הצצה לאילן היוחסין של המשפחה יכולה לספק הסבר על התנהלותה. לדברי רני וינברג, מדובר במשפחה ש"חצי ממנה הקימה את העיר חדרה והחצי השני את ראשון לציון". מי שתרם בצורה הבולטת ביותר לעסקי הנדל"ן של המשפחה היה יצחק־שמואל גבריאלוביץ', יליד ירושלים (1891) וסבו של אבי המשפחה, אשר היה דור חמישי בארץ.
ערב מלחמת העולם הראשונה הוא נסע לארה"ב עם אשתו. בימים שבהם חל איסור על מכירת משקאות חריפים קיבלו יהודים דתיים היתרים למכירת יינות אשר שימשו לצורכי דת (הבדלה וקידוש). גבריאלוביץ' מכר יינות קודש וחזר ארצה בשנות השלושים עם ממון רב שבו השתמש לרכישת קרקעות ובניית בתים. הוא התיישב בתל אביב ורכש את הבית ברחוב סמטת הבד, ומאוחר יותר בנה את הבית הצמוד ברחוב דרך יפו.
בהמשך רכש קרקעות רבות במרכז תל אביב, כאשר באחד הבניינים אף נבנה סליק ששימש את האצ"ל, והחזיק בין היתר בקרקע שלימים נבנתה עליה אוניברסיטת תל־אביב וכן בקרקעות של בית הלוחם, חלקים מכביש איילון וברמת אביב ג', שם בנתה המשפחה בעבר שישה בניינים בעסקת קומבינציה עם חברת אלרם. הדירות שהתקבלו חולקו בין נכדיו. במהלך השנים בנה ורכש גבריאלוביץ' נכסים רבים עבור המשפחה, כאשר נכסים רבים מוחזקים גם כיום בידי המשפחה וממוקמים בלב העיר הלבנה. חלקם מיועדים לשימור, ומתוכם לא מעט קיבלו אישור בחתימתו של ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף. בין המבנים: הבית ברחוב נחמני 64 פינת מנחם בגין, בניין ברחוב מזא"ה 69, בניין ברחוב מזא"ה 71, בניין ברחוב מוהליבר 40 פינת קלישר 15, ובניין ברחוב איתמר בן אב"י 4. מצד האם (נילי) במשפחה נותרו בין היתר הבניין ברחוב דובנוב פינת השופטים, שבו התגוררה בילדותה, ובניין לשימור ברחוב אידלסון 17 שבו התגורר סבה. בין האזורים שרכש גבריאלוביץ' היתה גם חטיבת קרקע גדולה באזור רוטשילד, שממנה הופקעה בהמשך קרקע אשר עליה נמצא כיום תיאטרון הבימה. בסמוך לתיאטרון הוא בנה ב־1936 את הבית ברחוב רוטשילד 135 כדי שילדיו יתגוררו בו. המקום הפך לבית ועד לרבנים ואישי ציבור. קומות הקרקע והמרתף שימשו כמשרד המשפחתי וקומות אחרות שימשו כמקום מגורים לבני המשפחה.
הוויית המשפחה מתבטאת היטב בבנייה של הפרויקט החדש. הבניין אשר נמצא בבעלות המשפחה לא הוגדר כבניין לשימור, כך שתיאורטית התב"ע אפשרה להרוס אותו ולבנות תחתיו בניין חדש. אלא שלמשפחה היו תוכניות אחרות, והזיכרונות החמים ששמורים בלבם לבניין אחרי שנים של מגורים בו הובילו להחלטה כי יש להשאיר את הבניין הקיים, להוסיף קומות, לחפור חניון תת־קרקעי וכמובן לחזק ולשפץ אותו. מתוך 15 הדירות בפרויקט יישארו בידי משפחת וינברג תשע דירות.
בהתייחסו לשיקולי המשפחה אשר הובילו להקמה של פרויקט היוקרה ברוטשילד אומר רני: "בכל פרויקט אנחנו חושבים מה לעשות. ברוטשילד מדובר באזור מאוד יקר, זה מיועד לקהל מאוד מסוים, צעירים לא יגיעו לכאן. מנגד, לא כל העשירים מעוניינים לגור במגדלים. בדקנו וראינו שיש כאלה שמעדיפים מבנים אינטימיים יותר שמשדרים את האווירה של תל אביב הישנה עם התקרות הגבוהות והנוחות של לב העיר. זה טרנד שמזכיר קצת את מלונות הבוטיק".
"פגשנו את כל מי שמוכן לשמוע, גם לפיד"
העסקה הגדולה ביותר שבה מעורבת בימים אלה המשפחה נמצאת דווקא מחוץ לתל אביב, בראשון לציון. מדובר בשטח של כמה מאות דונמים שמוחזק על ידיה בשיתוף עם בעלי קרקע נוספים. הקרקע הוגדרה בעבר בוועדות התכנון כמיועדת לבנייה ואף נחתם הסכם עם קבלן, אך בהמשך שונתה ההגדרה בתוכניות לשטח מטרופוליני. התוכנית שמנסה לקדם המשפחה תייעד את הקרקע לבנייה של אזור הייטק ו־1,600 יחידות דיור. לדברי רני, "פניתי בשנה האחרונה לכמה משרדי ממשלה, וקיימנו פגישות רבות עם כל מי שמוכן לשמוע, כולל שר האוצר יאיר לפיד. מאז 1997 זה תקוע על 'חסם בירוקרטי' בין העירייה לבין ועדה מחוזית. בעזרת הפרויקט היינו יכולים לעזור בקלות למצוקת הדיור".
