• תפריט
חדשות נדל"ן

החוק שיסייע לערער על שומות יוצא לדרך

משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק שמטרתו לאפשר יחס הוגן יותר כלפי האזרח המערער על גובה התשלומים שעליו לשלם לרשות מקרקעי ישראל. בלב התיקון: ועדה חיצונית שבראשה יעמוד משפטן, והליכי ערעור קצרים יותר

עינת פז-פרנקל 08:0205.11.13

ארבע שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה במועצת מקרקעי ישראל, הפיץ השבוע משרד המשפטים תזכיר חוק שיקבע בחקיקה ראשית את נוהל ההשגה על החלטות שמאי המקרקעין שהתקבלו ברשות מקרקעי ישראל. זאת במטרה לקצר הליכים ולאזן את ההחלטות המשפיעות על גובה התשלומים שמשלם האזרח לרשות מקרקעי ישראל, כך נודע ל"כלכליסט".

הנוהל החדש ייקבע בתיקון לחוק מקרקעי ישראל, ויסדיר בחקיקה את פעילותה של ועדת השגות על שומות במקרקעין, שהוקמה בהתאם להחלטה מספר 1181 של מועצת מקרקעי ישראל. ההחלטה התקבלה לאחר שב־2005 הוקמה ועדה ציבורית לרפורמה במקרקעי ישראל (ועדת גדיש), שהמליצה בין היתר על בחינת מנגנוני הערר על החלטות השמאי הממשלתי הראשי בהשגות על שומות מקרקעין, הנערכות במסגרת עסקאות עם רשות מקרקעי ישראל. זאת כדי לאפשר טיפול יעיל יותר - והוגן יותר, לפי תפיסת הוועדה - במחלוקות שבין האזרח לבין רשות מקרקעי ישראל לגבי שווי המקרקעין. מחלוקות אלה מתגלעות בעיקר במקרים שבהם נערכת שומה של נכסים המוחזקים בידי האזרח בחוזה חכירה, כשהוא מבקש לנצל זכויות בנייה נוספות, לשנות את ייעוד הקרקע ועוד. פעולות אלה מחייבות, על פי חוזי החכירה, לשלם למינהל תמורה הנגזרת משווי הקרקע. כך עולה מדברי ההסבר לתזכיר החוק, שהגיע לידי "כלכליסט".

 

השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי. "שום מנכ"ל לא יבטל" השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי. "שום מנכ"ל לא יבטל"

 

אמנם ועדות ההשגה כבר פועלות מכוח החלטת מועצת מקרקעי ישראל, אך משיעברו בחקיקה ראשית לא תוכל רשות מקרקעי ישראל לשנות את הרכב הוועדה, מועדי פגישותיה, או לבטלה כליל. החידוש בוועדות ההשגה הוא בכללים האחידים לטיפול בהשגות חוכרים על שומות מקרקעין שעורך המינהל. מדובר בגוף חיצוני שאמור להיות מאוזן, ותפקידו לדון ולהכריע במחלוקות שמאיות בין רשות מקרקעי ישראל לבין חוכרים, שמתגלעות במהלך ביצוע עסקאות מקרקעין וכוללות חיובי מינהל שונים ובהם דמי חכירה, דמי היוון ודמי היתר. בעבר הוכרעו המחלוקות בשני הליכי ההשגה מול השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, ולא היתה הפרדה בין הגוף שערך את השומות לבין הגוף שדן בהשגות עליהן. החוק החדש יאפשר לחוכרים המבקשים להשיג על גובה השומה שנקבע, למצות את הליך ההשגה, לרבות בערעור מינהלי, וכן לקצוב בזמן את מתן התשובות להשגות.

 

שרת המשפטים תמנה

 

במרץ 2009 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל שמטרתה "לייעל ולקצר את זמני הטיפול בשומות ההשגה המוגשות על שומות המינהל, וכדי ליצור הפרדה בין הגורם המבצע או הדן בהשגה הראשונה לבין זה הדן בהשגה השנייה". הנוהל, שיעוגן עתה בחוק, מורכב משני הליכים: הליך ראשון מהווה בקשה לעיון חוזר בשומת המינהל. הבקשה נידונה בפני שמאי באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים. על החלטתו וכן על שומה מיוחדת שנערכת על ידי השמאי הממשלתי ניתן להגיש השגה לוועדת השגות, בהליך השני. ההליך השני מהווה השגה על החלטת השמאי הממשלתי, שתידון ב"ועדת השגות" המורכבת מיו"ר (שהוא משפטן הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום) ועוד שני חברים: השמאי הממשלתי הראשי (או סגנו), ושמאי מכריע ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי חוק התכנון והבנייה. את היו"ר תמנה שרת המשפטים, על פי תזכיר החוק; את שאר הצוות ימנה יו"ר מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים.

 

החלטת מועצת מקרקעי ישראל קובעת כי יהיו לוחות זמנים מוגדרים (מבלי לנקוב בזמנים) להליכי טיפול בבקשות לעיון חוזר על שומות המינהל, וכן להליכי השגה על החלטות השמאי הממשלתי בבקשות אלו ועל שומות שנערכו על ידיו. לפי תזכיר החוק החדש, מוצע לקצוב את ההחלטה בבקשה בעיון חוזר בשומה ל־60 יום, וזהו גם פרק הזמן המקסימלי להחלטה של ועדת ההשגות. כמו כן, בחקיקה מוגדרת זכות חדשה להגשת ערעור מינהלי לבית המשפט על החלטות ועדת ההשגה - ערכאה נוספת שלא היתה קיימת קודם לכן.

 

בית החולים הדסה הר הצופים. ערעור בית החולים נידון בוועדת ההשגות בית החולים הדסה הר הצופים. ערעור בית החולים נידון בוועדת ההשגות

 

לדברי השמאי אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות', החוק מקבע את הוועדה ולא יאפשר לגעת בה. לדבריו, הגדרת הרכב ועדת ההשגות בחוק היא חיונית: "לא ייתכן שהשמאי הממשלתי יהיה הקובע היחיד. עכשיו יישבו בוועדה גם עורך דין במעמד שופט וגם שמאי מכריע". וכיצד ישפיע החוק על הכיס של האזרח? המאירי מספק דוגמה: "נניח שחוזה חכירה מאפשר בנייה של 1,000 מ"ר והעירייה מאשרת לבנות 1,500 מ"ר. המינהל יבקש על 500 המ"ר הנוספים תשלום דמי היתר, שכיום מהווים שליש מערך הקרקע. השמאי של המינהל מעריך את ערך הקרקע של התוספת וניתן לערער על החלטתו. שליש משווי הקרקע זה תשלום כבד. נניח שהתוספת מוערכת במיליון שקל, מדובר בכ־333 אלף שקל בדמי היתר". לפי הערכות, בשנתיים האחרונות הפחיתה ועדת ההשגות את התשלומים השונים למינהל בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים, וזאת בכ־150 החלטות שנתנה.

 

"הליך יותר שקוף"

 

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, טל אלדרוטי, ציין כי עיקרי החוק המוצע יידונו בישיבת מועצת מקרקעי ישראל השבוע. מועצת מקרקעי ישראל צפויה לקבל את עיקרי השינויים בהחלטה מעודכנת, ש"תיישר קו" עם החוק החדש — עד שיעבור בכנסת. בין המתחמים שנידונו בוועדת ההשגות בשנתיים האחרונות אלדרוטי מונה את מרכז השיווק של בטר פלייס באתר פי גלילות, בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ומפעל מכתשים בבאר שבע. לדבריו, "עכשיו ההליך יותר שקוף, יותר נכון ציבורית. כשיהיה חוק, שום מנכ"ל מינהל ושום שר לא יוכל לבטל את הוועדה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות