בנק ישראל: עליית מחירי הדירות ב-2011-2009 תרמה להגדלת הצריכה הפרטית
לפי המחקר, העלייה בצריכה הפרטית של משקי בית המתגוררים בדירה שבבעלותם באה לידי ביטוי בעיקר בבני 35 עד 55
העלייה שנרשמה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה להגדלת הצריכה הפרטית של משקי בית המתגוררים בדירה בבעלותם, המהווים כ-70% ממשקי הבית. עיקר ההשפעה התמקדה בבני 35 עד 55, ולא הייתה מובהקת בגילאים אחרים. כך עולה ממחקר חדש שמפרסם היום (ד') בנק ישראל. את המחקר ערכו סיגל ריבון ומיקי קהן מחטיבת המחקר של הבנק.
מהמחקר מתברר כי העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול המצטבר בצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר בשנים 2004 עד 2008. עלייה זו בצריכה הפרטית קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק. ההשפעה של העלייה במחירי הדירות הייתה חזקה יותר על צריכת מוצרים בני-קיימא, מאשר על הצריכה השוטפת.
עוד עולה מהמחקר כי משק הבית מייחס חשיבות להתפתחות המחירים המייצגת את המקום בו הוא גר, ולא את זו המתארת את המצב הכללי של שוק הדירות. העלייה במחירי השכירות פעלה להקטנת הצריכה של משקי בית הגרים בשכירות, אולם מנגד היא הגדילה בהיקף דומה את הצריכה של אלו המשכירים דירות. לדברי ריבון וקהן, תוצאות המחקר תומכות בהשערה שההשפעה של עליית מחירי הדירות על הצריכה היא בעיקר בשל הגידול בערך הרכוש של משקי הבית.
בתגובה לממצאי המחקר של בנק ישראל, אמר עו"ד שרגא בירן, יוזם המכון לרפורמות מבניות, כי "המחשבה שרוב הציבור נהנה מעליית ערך הדיור היא בגדר זריית חול בעיני הציבור". לדבריו, "אפקט העושר המתואר במחקר רק מדגיש את הפערים האמיתיים בין העשירונים התחתונים לבין העשירונים העליונים, הנובעים מעוני נכסי שממנו סובלים העשירונים התחתונים". עידן אלקבץ, מנכ"ל משותף בחברת "עתיד משכנתאות" אמר בתגובה למחקר, כי "מדובר ב'אפקט עושר' מדומה - הגדלת הצריכה עשויה להיות מוצדקת רק למחזיקים ביותר מדירה אחת".
