עומסי ריצה באיילון

בעיריית תל אביב בוחנים בימים אלה תוכנית אשר עשויה לשנות לחלוטין את אופי הנתיב של נחל איילון. ל"כלכליסט" נודע כי מדובר בהכשרת התעלה שבה עובר הנחל לטובת פארק שישמש את תושבי העיר ויהיה בעל יכולת ציפה. את הרעיון הגה משרד האדריכלים אוג'י (OGE) הממוקם בחיפה, שמעריך את ההיקף הכספי של הפרויקט בכ־350 מיליון שקל.

אין זו התוכנית הראשונה בנוגע לנתיבי איילון. לפני כחמש שנים הגו בחברת נתיבי איילון רעיון אחר, שכלל בעיקר קירוי הנתיבים עצמם לטובת שימוש נדל"ני. לעומת זאת, התוכנית של משרד אוג'י מאפשרת שימוש של הציבור בפארק לאורך הנחל.

"פוטנציאל עצום"

משרד אוג'י מתמחה ברעיונות המוגדרים "מחוץ לקופסה". שלושת השותפים במשרד, גסטון צהר, דורית גונן ומירב איתן, מספרים כי בעקבות כמה עבודות תכנון שביצעו בחולון ובראשון לציון הם מצאו עצמם עוברים לעתים תכופות בסמוך לנתיבי איילון ובאחת הפעמים החליטו לרדת פנימה ולהתרשם מקרוב. "זו היתה משימה לא פשוטה לרדת לתוך התעלה, אבל מהרגע שנכנסנו לתוך הנחל הבנו כמה הפוטנציאל כאן הוא עצום. הקונסטרוקציה הזו כבר קיימת, זה מדהים כי כשאתה הולך בתוך הנחל הזה אתה לא מרגיש או שומע את הכביש", אומרת איתן.

הדמיית הפארק באיילון

התוכניות שזרמו בנחל פרויקט קירוי תקוע לפני כחמש שנים הגישה חברת נתיבי איילון למשרד התחבורה תוכנית גרנדיוזית לבניית קומה שנייה לנתיבי איילון. אלא שבמשרד התחבורה טוענים כי אינם מכירים תוכנית כזו ליאור גוטמן לכתבה המלאה 

בעקבות אותו ביקור החלו האדריכלים מיוזמתם לתכנן פארק שלם שיעבור בתוך תעלות הבטון, ואת התוצאה הגישו לעיריית תל אביב. "אף אחד לא פנה אלינו וביקש מאיתנו לבצע את הפרויקט הזה, אנחנו יוצרים דברים שאנחנו רוצים ויש לנו עוד כמה פרויקטים כאלה שאנחנו פשוט יוזמים. בכמה פרויקטים אורבניים קרה שבעקבות התכנון גם קיבלנו את הפרויקט, למשל עם קסטרו בנמל יפו ועם עיריית חיפה בעיר התחתית. נקודת המוצא שלנו בתכנון היא שמדובר בפרויקט נכון וחשוב", אומרת איתן.

מכיוון שבישראל הגאות והשפל לא משפיעים על הסביבה, עד כה לא היה שימוש בטכנולוגיות של בנייה צפה. מדובר בטכנולוגיות שהן חלק בלתי נפרד מפרויקטים במקומות שבהם התחשבות בגאות ובשפל היא קריטית לתכנון. משרד האדריכלים החליט לייבא את הטכנולוגיה כדי להתמודד עם ההצפות בנחל איילון בחודשי החורף.

לדברי האדריכלים, כדי לאפשר שימוש בפארק בכל השנה, השכבה העליונה שעליה הולכים ורוכבים תהיה עשויה משכבת בטון דקה (מדה) ומתחתיה יהיו דקים צפים עשויים מחלקי קלקר דחוס. כל הקונסטרוקציה הזו מעוגנת ובעלת יכולת ציפה, כך שבמקרים שבהם האיילון מוצף הדקים יעלו עם מפלס המים במקשה אחת. במקביל, ניתן לשתול עצים ולהקים פינות ישיבה לכל אורך המסלול כל עוד הם מעוגנים למצוף. "מבחינה טכנולוגית אין כאן שום חידוש, הכל כבר כאן, אך עדיין להערכתי בימים הקשים של ההצפות הכניסה לאנשים תיחסם", מסבירה איתן.

לרכוב עד הירקון

נחל איילון משתרע מצפון תל אביב ועד לדרומה - כ־6.5 קילומטרים מפארק הירקון ועד לפארק אריאל שרון בדרום העיר. התוואי חולף בכל המוקדים העיקריים של העיר, ואמור לאפשר לאדם שגר בדרום ומעוניין לצאת לרכיבת אופניים בפארק הירקון תוואי מהיר ונגיש. "המקטעים הכי רלבנטיים יהיו בדרום העיר. עבור התושבים, החיבור למרכז ולצפון העיר ולפארקים הוא משמעותי ביותר", אומרת איתן. אלא שמלבד התוואי הקיים שמקל על תכנון הפרויקט, איתן וחבריה למשרד מודעים גם לבעייתיות שבכך. "הבעיה העיקרית היא שבתוך איילון יש הרבה מערכות שצריך להתחשב בהן. עכשיו מפתחים את פארק אריאל שרון שהוא פוטנציאל עצום לחיבור. גם ישנם כל המקומות שבהם רכבת ישראל מתחברת ושם צריך תכנון יצירתי. הרכבת לא נכנסת לתוך איילון אבל היא עוברת מעל בתחנות".

דוגמה לפרויקט חדשני דומה שחולל מהפך בסביבתו הוא ההיי ליין (High Line) במנהטן, ניו יורק. ב־1999 הוחלט לשקם את ציר מסילת הרכבת הישנה ולהפוך אותו לפארק. כיום השיקום ממשיך להתבצע במקטעים והציר הפך לנקודת חובה בביקור במנהטן ומוכר בכל העולם.

מעיריית תל אביב נמסר כי בימים הקרובים יזומנו האדריכלים לפגישה נוספת, כדי לבדוק האם וכיצד ניתן לשלב את הרעיונות המוצעים בתוכניות העבודה העומדות על הפרק.