• תפריט
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

סקר: ליקויים חמורים ב־75% מהממ"דים

מחקר חדש חושף כי בניית ממ"דים רבים בוצעה בצורה רשלנית, תוצאה של רצון הקבלנים לחסוך כסף וכשל פיקוח מצד הרשויות. נמצאו ליקויים גם ב־70% מהמקלטים

שי פאוזנר 10:2119.11.12
בממ"דים רבים שנבנו בשנים האחרונות יש ליקויים חמורים, כך עולה ממחקר שהגיע לידי "כלכליסט". מהמחקר עולה כי ב־75% מהדירות שנבדקו נמצא ליקוי אחד או יותר בממ"ד, זאת אף שהרשויות אמורות לאשר איוש בתים ודירות רק לאחר בדיקות תקינות של המרחבים המוגנים. במקביל, ב־70% מהמקלטים נמצאו ליקויי בנייה מהותיים. המחקר שביצעה חברת הדס ביקורת מבנים, אחת החברות הבולטות בשוק השמאות המבצעת הערכות שווי לרוכשי דירות ולבנקים, הקיף 2,135 ממ"דים.

 

לפי הבדיקה, התגלו ליקויי בנייה בכ־1,600 ממ"דים שנבנו בכל רחבי הארץ בשנים 2008–2012. בשנים אלה הושלמה בניית 123 אלף דירות ובתים עם ממ"דים בארץ. בנוסף בחן הסקר 500 מקלטים בבניינים ישנים ו־350 מהם הוגדרו כבלתי ראויים לשימוש. לרשימת ליקויים זו נכנסו רק כאלה המוגדרים כליקויי בנייה שבהם אשם הקבלן, ולא ליקויים שנגרמו על ידי הדיירים כמו קידוח בקירות, התקנת מזגנים לקויה וחציבה בקיר, למשל.

 


 

הנתונים החמורים מעלים את השאלה כיצד ייתכן כי קיימת שכיחות כה גבוהה של ליקויים בתחום זה, אף שהדירות אושרו למגורים על ידי הרשויות. כדי לקבל אישור לאכלוס הבניין (טופס 4), על הקבלן לאפשר לשורה של גופים ממונים על בחינת תקינות המבנה לבדוק אותו עד לקבלת אור ירוק מכל אחד מהם. רק לאחר מכן יכולה העירייה לאשר את האכלוס. קבלנים נוהגים לטעון כי המרחבים המוגנים עוברים את כל המבחנים של הגורמים הרלבנטיים: הג"א, מהנדסי ערים והוועדה המקומית.

 

בניית ממ"דים בדרום בניית ממ"דים בדרום צילום: עמית שעל

 

מנכ"ל הדס, המהנדס אליעזר גוכמן, אומר כי החקיקה הרלבנטית קובעת שלוועדה המקומית יש סמכות בלעדית לדרוש מהקבלן היתר תקינות ממ"ד, אך החוק אינו מטיל חובה כזו עליה. "לו כל קבלן היה נדרש להמציא אישור מגורם מוסמך שקובע לאחר התקנת מכלול האלמנטים בממ"ד כי הוא עומד בלשון החוק והתקנות, שכיחות הליקויים היתה יורדת משמעותית. כששיקולי עלות־תועלת של קבלן מכתיבים לו את אופן בניית הממ"ד בלא שיש מנגנון יעיל לווידוא אופן העבודה וטיבה, אין להתפלא על הנתונים", הוא מוסיף.

 

לדברי אחד ממהנדסי המיגון הבולטים בישראל, ד"ר אברהם בן עזרא, "אין שחר לטפסים ולאישורים למיניהם, ובדיקת תקן אינה מהווה ערובה לבטיחות ממ"ד. תלוי מה בדיוק בודקים", הוא אומר. בן עזרא דורש להפקיע מהג"א את הסמכות לאשר ממ"דים ומקלטים. "הוכח שאישוריהם אינם מקצועיים. הבדיקות צריכות להתבצע על ידי צוותים מקצועיים פרטיים בלתי תלויים, שאינם נתונים ללחצים סקטוריאליים פוליטיים ואחרים, בטרם אישור האכלוס וכתנאי לו. צריך להכיר בכישלון האכיפה הציבורית". יצוין כי ב"רפורמת המרפסות" המקורית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהליך אישורה נתקע בשל חילוקי דעות בין הממשלה לכנסת, נכללה גם תוכנית להקמת מערך חיצוני לרישוי בנייה כפי שמציע בן עזרא.

 

חוסכים בחלונות

 

תקנות ההתגוננות האזרחית שלפיהן נבנים ממ"דים נקבעו ערב מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1990. הם קובעים שורה של דרישות טכניות לתקינות והתאמת מבנה הממ"ד לצורכי ההתגוננות שלו. הכשל המסוכן ביותר שחוזר ברבים מהממ"דים, לפי המחקר, הוא כשל מערכות סינון האוויר. תקנות פיקוד העורף מחייבות שבכל ממ“ד שנבנה בישראל ממאי 2010 תהיה מערכת סינון אוויר. במסגרת הבדיקות בדירות ובבתים חדשים נמצא כי ב־4% מהממ"דים לא הותקנה מערכת זו. בהדס הוסיפו לנתונים הערה שלפיה הבדיקה אינה כוללת התייחסות ליעילות ולתקינות המערכת, וייתכן כי על אף שהותקנה, יתגלו כשלים לאחר התקנתה.

 

 

החלונות בממ"ד צריכים לכלול חלון פלדה חיצוני אשר תפקידו למנוע פגיעות הדף וחדירה של רסיסים וחלון אלומיניום פנימי, שנועד למנוע חדירת גזים. המחקר מעלה כי ב־40% מהממ"דים שנבדקו נמצאו ליקויים בחלונות הממ"ד. מטעמי חיסכון, קבלנים מתקינים בחדר חלונות העשויים מאלומיניום עם פינות מחודדות אשר מהוות סיכון לילדים בשל גובהם הנמוך. הגומי המורכב סביב החלון מתפרק ואיכות ההרכבה או המוצר לוקה בחסר. נמצאו מרווחים אסורים בין מסגרת האלומיניום לבין המשקוף. במקרים רבים נמצא קושי רב להזיז את חלון הפלדה, לעתים עד חוסר יכולת לסגור אותו לחלוטין. תיקון ליקויים אלה מגיע להיקף של אלפי שקלים לממ"ד. עם זאת, ליקויים בחלונות אינם גוררים לרוב ירידת ערך למבנה.

 

ציפוי מסוכן

 

התקנות בתחום ההתגוננות בבתים מגבילות כיום את עובי הטיח בתוך הממ"ד, שכן טיח עבה מדי עלול לעוף בעת הפצצה ולפגוע ביושבי הממ"ד. הציפוי הפנימי של הקירות ותקרת הממ"ד לא אמור להיות עבה יותר מ־2 מילימטר. המחקר מעלה כי ב־29% מהממ"דים נמצאו ליקויי ציפוי טיח פנים. מדובר בעיקר בתוצאה של החלטת קבלנים לחסוך כסף ואנרגיה. לצורך בניית בטון מוחלק יש הכרח להשתמש באלמנט טפסנות (תבניות יציקה) יקר, וכך נעלמים האלמנטים הללו מהממ"דים בבתים רבים. בהדס אומרים כי במצב שבו הקבלן השתמש באמצעי המתאים, עליו עדיין לבצע עבודה מדויקת ואם היא אינה כזו, עובי הטיח חורג מהמותר.

 

החוק אף קובע כי אסור להשתמש בממ"ד בחומרים לבידוד אקוסטי שהנם דליקים או רעילים, שלהם לא ניתנו אישורים של משרד הביטחון. חומרים כאלה נמצאו בלא מעט ממ"דים. תיקוני הליקויים בתחום זה הופכים לבלתי אפשריים במקרים רבים כי הטיח מסתיר קיר בטון שנבנה באופן עקום. במקומות שבהם ניתן לבצע תיקון, העלות עלולה להגיע ל־10,000 שקל.

 

תרגיל הדלתות

 

תקנות בניית הממ"דים קובעות כי על דלת ממ"ד להיפתח כלפי חוץ כדי למנוע הפרעה או סיכון בפתיחת הדלת. נתוני הדס מעלים ליקויים בתחום זה ב־27% מהמקרים שנבדקו. דלתות שחוסמות את מעבר המסדרון גורמות לרבים להסיר אותן. ישנה בשוק חלופה של דלת הזזה, אולם מטעמי חיסכון הקבלנים מוותרים עליה. במרבית המקרים, על פי הנתונים, הקבלנים מצרים את הדלת או מסירים אותה לגמרי כדי ליצור מראית עין של חדר רגיל ולא להפריע לתנועה במסדרון הבית. מדובר בליקוי בנייה יסודי שלא ניתן לתקנו, הגורם לירידת ערך הדירה בעת מכירתה. ליקוי נפוץ נוסף הוא חוסר התאמה בין כנף הדלת למסגרתה, אשר גורר בעיות איטום ותפעול של הדלת. במרבית המקרים, יש הכרח להחליף את הדלת, בעלות שנעה סביב 2,000 שקל.

 

סכנה במקלטים

 

מקלטים בבניינים משותפים ובתים פרטיים נמצאים באחריות בעלי הדירות. הנתונים של הדס מעלים כי ב־30% מהמקלטים נמצאה בעיית רטיבות מהותית שנולדה בשל לחץ מתמשך של עודפי מים מסביב לקומת המרתף, שמקורו בבנייה רשלנית. 8% מהמקלטים כללו דלתות וחלונות שלא ימנעו הדף פיצוצים, וכשלים בסולמות המילוט. ב־20% מהמקלטים נמצאו חפצים ופסולת, מעבר ל־20% מהשטח המותרים לכך, לצד חומרים דליקים. ב־13% מהמקלטים נמצא כשל בריצוף כתוצאה מחדירת מי גשמים בעקבות מצע מילוי קירות מסביב, שלעתים אף הפך למסוכן יותר בעקבות איטום לקוי רק של נקודות גלויות לעין.

 

הנתונים מקבלים חיזוק מנתונים שפרסמה בסוף השבוע האגודה לתרבות הדיור, שלפיהם 30% מהמקלטים בבתים המשותפים בדרום אינם כשירים למלחמה, רובם בשל השתלטות דיירים עליהם.

לכתבה באנגלית לחץ כאן

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות