אגודת העיתונאים דחתה הצעה לקידום פרויקט נדל"ן בהיקף 22 מיליון שקל

בימים אלה, כאשר ענף העיתונות שקוע בקשיים כלכליים ועתידם הכלכלי של עיתונאים רבים לוט בערפל, נראה כי דווקא האיגוד המקצועי הוותיק שאמור לדאוג לעיתונאים עלול לאבד הזדמנות פז לעשות זאת. ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב דחתה לאחרונה הצעה לקדם פרויקט נדל"ן שיכול, לפי הערכה שמאית, להזרים לקופתה סכום של כ־22 מיליון שקל ולהשאיר בידה את מבנה בית העיתונאים ברחוב קפלן בתל אביב.

הכוונה היא לביצוע עסקת קומבינציה ומכירת זכויות הבנייה שיש לאגודה ברחוב קפלן, שיוכלו לשמש בסיס לקרן שתתמוך בעיתונאים שהגיעו למצוקה כלכלית. אך מנכ"ל האגודה יוסי בר־מוחא החליט לבחור באופציה אחרת שהוצעה לאגודה לפני שנים רבות: להשיב את השטח לבעלות המדינה תוך מחיקת החוב והותרת בית העיתונאים בידי האגודה.

בר-מוחא. "החלטה ברוב קולות" צילום: יאיר שגיא

הניסיון למכור את הבניין החל מפני שהאגודה נמצאת כיום במצוקה כלכלית קשה. תקופת החכירה על בית סוקולוב הסתיימה ב־1999, ואגודת העיתונאים נמצאת כיום בסטטוס של "מחזיקים ללא חוזה", כלומר למעשה היא פולשת לקרקע מדינה ואינה משלמת לבעליה כסף. כתוצאה מכך, היא חייבת כיום יותר מ־12 מיליון שקל למינהל מקרקעי ישראל לאחר שנים שלא שילמה את דמי החכירה.

בבית הסופר כן ניסו לקדם פרויקט נדל"ן

במקביל, נולדה לעיתונאים הזדמנות להגדיל את ההכנסה מפרויקט כזה לנוכח מצוקתו הכלכלית של גוף אחר - אגודת הסופרים העבריים. האגודה היא בעלת בית הסופר על שם טשרניחובסקי שממוקם בשכנות לבית סוקולוב ברחוב קפלן, המוכר יותר כבית העיתונאים. שתי אגודות אלה מחפשות זה יותר מ־15 שנה דרכים לכסות את חובותיהן. היוזמה הנוכחית, להקמת פרויקט נדל"ן במתחם שברחוב קפלן, נולדה בעקבות דיונים פנימיים באגודת הסופרים לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל שלה, ארנון פורת, לפני כשנה וחצי. לאגודה חובות בהיקף של מיליוני שקלים, ופורת החליט, בגיבוי היועצים המשפטיים של האגודה, כי הדרך הטובה ביותר לפרוע את חובותיה למינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב היא לנצל זכויות בנייה שניתנו לה לפני שנים רבות על ידי קידום פרויקט נדל"ן בשטח בית הסופר.

פורת החל לקדם את התוכנית, נפגש עם נציגים בכירים של העירייה ואף הכין עם יועציו המקצועיים חוברת המסבירה את הרעיון שלפיו יוקם במקום בית הסופר מתחם תרבות עם ספרייה, אולם אירועים, בית קפה ושטחי משרדים. במקביל החלו נציגיו לחפש יזמים שירצו לקנות את הזכויות לבניית מתחם מגורים שיוקם במקום. פורת הסביר: "חוות דעת שקיבלנו המליצה ללכת לפרויקט משותף עם בית העיתונאים, אך מנכ"ל האגודה בר־מוחא החליט לפסול את הצעתנו על הסף".

כיום קובעת התב"ע (תוכנית בניין עיר) של מתחם העיתונאים כי יש לבצע שימור לבניין, ולצדו ניתן להקים תוספת בנייה של 95 דירות, שבאזור זה צפויות להיות דירות פאר יקרות מאוד, לגובה של 17 קומות. התוכנית למתחם קובעת בנוסף כי בית הסופר גם הוא צריך לעבור שימור וניתן להוסיף לו 18 דירות.

בית העיתונאים ברחוב קפלן צילום: אוראל כהן

"שלא יאשימו אותי בקומבינה"

"אין לי שום עניין לקדם תוכניות חזיריות של יזמי נדל"ן", הגיב בר־מוחא לפניית "כלכליסט" בנוגע ליוזמת אגודת הסופרים. למעשה, לדבריו, מדובר בפנייה אחת מתוך רשימה ארוכה של הצעות ליוזמות נדל"ן במתחם בית סוקולוב, שהופנו אליו מאז שנכנס לתפקידו. הסיבה לחוסר העניין של בר־מוחא, הוא מודה, היא פחד, פחד מהאפשרות שמישהו יאשים אותו בכך שכדבריו "אני שותף לקומבינת נדל"ן על גב העיתונאים".

בר־מוחא אמר כי לאגודה יש הסכם עם המינהל שלפיו תחזיר האגודה את קרקע בית העיתונאים למינהל, ובתמורה תקבל אפשרות להמשיך להפעיל במקום מתחם שישמש כמטה שלה. כלומר, המינהל הוא שימכור ליזם נדל"ן את המתחם ויגרוף את הרווח ממנו, ואגודת העיתונאים תקבל במקום שטח בנוי של 3,245 מ"ר תוך החזר חובה למינהל.

בר־מוחא מסר עוד: "ההחלטה על החזרת הקרקע למינהל אושרה ברוב קולות בהצבעה בוועד. היא מבוססת על הערכת שמאי שקיבלה האגודה". הוא אף הציג ל"כלכליסט" את ההערכה שביצעה פירמת השמאים גרינברג אולפינר־שלף.

אולם, הנתונים טומנים בחובם בעיה: ההצבעה בוצעה על בסיס הערכת שווי מ־2006, לפני זינוק מחירי הדירות בשוק ומבלי שמישהו בחן את המשמעות הכלכלית של שיתוף פעולה בין האגודות.

"ספק אם חוות הדעת מ־2006 רלבנטית"

לאחר בחינת תוכנית בניין העיר הקיימת לשני המתחמים, בית העיתונאים ובית הסופר, פנה "כלכליסט" לסגן יו"ר לשכת השמאים חיים מסילתי, כדי שיעריך את שווי האופציות שעומדות בפני אגודת העיתונאים כיום. מסילתי בחן את תקפות הערכת השמאים מ־2006 ואמר: "אם יוצע המתחם של אגודת העיתונאים למכירה לקבלן בעסקת קומבינציה עם בית הסופר, תקבל אגודת העיתונאים את אותו המבנה שהיה נותר בידה לו השיבה את הקרקע למינהל, וסכום שיאפשר לה להחזיר את החוב למינהל ויותיר בידה סכום של כ־22 מיליון שקל".

מסילתי. "קשה יותר בעסקה עצמאית"

לדבריו, "ספק אם במצב הנוכחי בשוק (מחירים, אופי הבינוי באזור וכד' - ש"פ) חוות הדעת היתה נותרת בעינה, לו התבקש השמאי להכינה כיום. לדעתי, יש בהחלט מקום לבחון תוכנית לאיחוד חלקה של אגודת העיתונאים עם בית הסופר תוך מתן ריבוי זכויות בתוכנית זו".

מסילתי הוסיף: "אגודת העיתונאים יכולה לבצע עסקת קומבינציה גם בעצמה, אולם בעסקה כזו היא תישאר בכיס עם סכום שיהיה נמוך לפחות ב־10% מזה שתשיג עם הסופרים. כמו כן, יהיה לה קשה יותר או יקר יותר לעמוד בדרישות לחניון ענק במתחם בעסקה עצמאית".

החשש של בר־מוחא מבוסס, כך נראה, על העובדה שזו לא הפעם הראשונה שבה עולה הצעה אופרטיבית לבנות פרויקט נדל"ן במקום בית העיתונאים, ללא הצלחה. בסוף שנת השמונים ניסה ועד האגודה למכור את השטח לקבלנים. קבוצת עיתונאים, בראשות זאב יפת, חשדה שניהול האגודה אינו תקין, התמודדה בבחירות וניצחה. לאחר הבחירות התברר שההנהלה הקודמת חתמה על הסכם קומבינציה עם הקבלן אלברט בן־דוד, ללא מכרז, דבר שהוליד את אישור התוכנית הקיימת במקום כיום. לדברי בר־מוחא, אישים בוועד האגודה הקודם ניסו גם הם לקדם עסקת קומבינציה במתחם, אבל שוב צצו ועלו האשמות נגדם כי היה מדובר בעסקה לא כשרה, והעניין נכשל.

ב־2000 הגיע מנכ"ל המינהל אז, אבי דרכסלר, להסדר פשרה עם האגודה שלפיו יתאפשר לה להוון את החוב על שטח

בית סוקולוב בתנאים נוחים ולהמשיך לחוכרו. דובר על סכום של כ־7.5 מיליון שקל, בתקופת חכירה נוספת ל־49 שנה. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין, אך עד כה לא נחתם הסכם עם המינהל.

בשיחה עמו טוען בר־מוחא כי המצב הנוכחי מאפשר לאגודה להמשיך להתקיים כפי שהיא ללא סכנה. "החוב למינהל הוקפא בעצם וזה נכון שלא הצלחנו להגיע להסכמה עם המינהל על תוכן העסקה המדויק, אבל בשורה התחתונה זו הדרך הכי טובה שיש", הוא הוסיף. "בעסקה עם קבלן יכולות להיות תקלות. הוא יכול, למשל, לפשוט רגל. מדובר במשהו שאתה נכנס אליו ולא יודע איך תצא".

תגובת אגודת העיתונאים: "האסיפה הכללית של האגודה אישרה את ההצעה להשבת הקרקע למינהל. האגודה אינה עוסקת או סוחרת בנדל"ן ולא מוכנה לעסוק בעסקאות שיחשפו אותה ללזות שפתיים מול זה או אחר".