עשה עליהם נמבר: היום יוכרע גזר דינו של "מאדוף של החוף המערבי"
בית המשפט בלוס אנג'לס יודיע היום מה העונש שיוטל על יזם הנדל"ן היהודי עזרי נמבר שהורשע בהונאה. מאות משקיעיו, רובם יהודים יוצאי איראן, ימשיכו לקוות להחזר מהנאמנים של נכסיו
שלושה ימים לאחר חשבון הנפש של יום הכיפורים, יתייצב היום יזם הנדל"ן ואיש הפיננסים היהודי עזרי נמבר בפני בית המשפט בלוס אנג'לס, שיקבע את משך תקופת המאסר שירצה. בשלוש השנים האחרונות כיכב נמבר (60) בכותרות העיתונים בלוס אנג'לס, במוקד פרשת הונאה שזעזעה את הקהילה היהודית־פרסית בעיר.
הטענות נגד נמבר היו כי ניהל הונאת פונזי שבמסגרתה השקיע בנדל"ן מאות מיליוני דולרים שלווה ממשקיעים פרטיים ומוסדיים, תוך שהוא מוחק את ההשקעות ומגביר את עושרו ואת עושר משפחתו. כותרות העיתונים אף כינו אותו "מאדוף של החוף המערבי". אולם, במאי האחרון הורשע נמבר רק בארבעה סעיפי הונאה מקוונת בהיקף של 21 מיליון דולר שלקח מהכנסות ממכירת נכסים שהחזיק באופן זמני, בלא ידיעתם או רשותם של משקיעיו. עמו הורשע גם עוזרו הבכיר חמיד טבאטבאי.
על פי פסק הדין, חברת נמקו (Namco Capital Group) שבבעלות נמבר העניקה הלוואות ללא ביטחונות למטרת רכישת נכסים ליותר מ־300 חברות, שהיו רשומות על שמם של אחיו של נמבר, שמאז חלקן פשטו רגל. השיטה פעלה כך שאם שווי הנכס היה יורד ההפסד היה נרשם לחובת נמקו, אך אם חלה עלייה בשווי הנכס, אחיו של נמבר היו מחזירים לנמקו את ההלוואה בתוספת ריבית צנועה ושומרים את הרווח לעצמם. לפי פסק הדין, משפחת נמבר ניהלה עסק שבו לא יכלה להפסיד ולא היה הוגן כלפי המשקיעים.
לפי הרשעתו נטל נמבר, שעד כה לא הביע חרטה על מעשיו, כספים מבנקים ומאנשים פרטיים בעיקר מארה"ב, ובהם אנשי עסקים שהשקיעו מיליוני דולרים לצד משקיעים פרטיים קטנים בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית, סטודנטים וגמלאים שהפקידו אצלו את כל הונם וחסכונותיהם. אלה השקיעו בין 10,000 דולר ל־300 אלף דולר.
נשען על המוניטין המכובד של אביו
המוניטין הפיננסי של משפחת נמבר נולד כבר באיראן, שם היה אביו של עזרי, אליאל (הלל) נמבר, משקיע נדל"ן ומלווה כספים. לאחר המהפכה האיראנית הולאם רכושו של נמבר האב והוא נמלט לארה"ב עם עשרות מבני משפחתו. עזרי, כמו רבים מילדי הקהילה המבוססת, צמח בלוס אנג'לס, למד בבתי הספר המקומיים והשלים את לימודיו באוניברסיטת UCLA היוקרתית. עזרי נשען על המוניטין המכובד של אביו והמשיך במסורת המשפחתית.
עזרי נמבר תואר בכתב האישום כאדם פיקח בעל זיכרון חד, וכמי שנהג להעניק הלוואות מסוכנות מאלה שניתן היה לקבל בבנקים, בעיקר ללווים בענף הנדל"ן. ב־1997 החל נמבר להשקיע בנדל"ן וניצל את האשראי הזול של 2002 לבולמוס של רכישות, שהתמקד בסביבת לוס אנג'לס. רשימת הקניות כללה נכסים כמלון אנג'לינו, מלון מריוט (הישן) בדאון טאון לוס אנג'לס, אתר הנופש Cal Neva בלייק טאהו וכן שלל בנייני משרדים, ובראשם Wilshire Bundy - מגדל מהודר בן 14 קומות עם 307 אלף רגל רבוע בשדרות ווילשר, בשכונת היוקרה ברנטווד שבה התגורר. משרדי נמקו אכלסו את הקומה האחרונה במגדל.
בנוסף רכש נמבר בנייני מגורים, אדמות באזורים נידחים, מרכז רכיבה על סוסים ואפילו חווה לגידול פיסטוק. לטענת הנאמנים שמונו לנכסיו של נמבר ולנכסי נמקו, אימפריה זו היתה ממונפת בקיצוניות ונוהלה ברשלנות, ורוב הנכסים בה לא הניבו הכנסות.
ההחזר למשקיעים מוערך ב־5%–15%
מאסרו הצפוי של נמבר לא יניב למשקיעיו החזר או פיצוי כלשהו, אלא לכל היותר תחושה מסוימת של הקלה. את הכספים שהוא חייב להם יהיה עליהם לדרוש מהנאמנים שמינה בית המשפט לנכסיו ולנכסי נמקו. אלה עוד מנסים להתחקות אחר רבים מהכספים שעקבותיהם נעלמו. הנאמנים מעריכים כי יצליחו להחזיר למשקיעיו של נמבר רק 5%–15% מהשקעתם.
רוב המשקיעים הפרטיים של נמבר הגיעו מקהילת יהודי איראן בלוס אנג'לס, המכונים Teherangeles. עם מגישי התביעות נמנים יוצאי פרס רבים בעלי אזרחות ישראלית שהתגוררו בישראל, אך אינם גרים בה עוד. על פי כתב האישום, נמבר נהג לפקוד את בית הכנסת של יוצאי איראן בלוס אנג'לס, ושם מצא רבים מלקוחותיו.
עד כה הוגשו לנאמנים שמונו לנכסיהם של נמבר ונמקו מאות תביעות ממשקיעים מוסדיים ופרטיים בהיקף של כמעט 2 מיליארד דולר - 244 תביעות נגד נמבר בהיקף של כ־1.09 מיליארד דולר ו־548 נגד נמקו בהיקף של 779 מיליון דולר. הנאמנים טוענים כי רבות מהתביעות הן כפולות וכי יצליחו להוריד את היקף התביעות לפחות ממיליארד דולר. בעיתונות המקומית דווח כי חובותיו של נמבר הם כ־500–800 מיליון דולר, אך עד כה לא דווח נתון רשמי.
הנאמן של נמקו כבר הגיש תביעה אזרחית בגובה 300 מיליון דולר נגד בני משפחת נמבר, ובהם אשתו וילדיו, בגין הלוואות שקיבלו מהחברה ושלא הוחזרו. עם זאת,טרם הוגשנה תביעה פלילית נגד מי מבני המשפחה, וסימן השאלה המרחף עתה מעל הפרשה , הוא בשאלה האם יהיו נאשמים נוספים מבין בני משפחת נמבר.
בנוסף תבע הנאמן משקיעים של החברה שכבר קיבלו החזרים בטרם פשיטת הרגל, והוא מנסה לממש עד כמה שאפשר את הנכסים שנמבר נתן עליהם ערבות אישית.
הנאמן טרם התחקה אחר כספים שנמבר עצמו נטל מהחברה. "אני משוכנע שנמבר מסתיר חלק מהכספים בישראל ושחלק הלך לאיבוד בהשקעות הגרועות בנדל"ן", אמר ל"כלכליסט" עו"ד דוד יוספיה, שמייצג כמה עשרות מהמשקיעים של נמבר בלוס אנג'לס. יוספיה מעריך את ההחזר המרבי של המשקיעים ב־10% בלבד.
הליך השבת הכספים עשוי לארוך כמה שנים, ומכספים אלה ינוכו יותר מ־20 מיליון דולר עבור פעילות הנאמנים, ועדות בעלי החוב ושכר טרחה לעורכי הדין ורואי החשבון.
נטל מקופת החברה יותר מ־30 מיליון דולר
מכתב האישום עולה כי מאחורי מהלכיו של נמבר עמדה הערכה שגויה מצדו, הדומה לזו שרווחה אצל רבים בטרם ימי משבר הסאב־פריים: מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות לנצח. אך גם לאחר קריסת שוק הנדל"ן ב־2008 נמנע נמבר מלמכור את נכסיו, ובהיעדר אשראי זמין הוא נטל מזומנים מהכנסות ממכירת נכסים והפקדות של משקיעים. אך הוא לא היה יכול לכסות את דרישות המשקיעים הזועמים להחזר, וסיפק גרסאות שונות למשקיעים שונים.
בשלהי 2008 החליטו כמה מהמשקיעים לתבוע. בפגישה דרמטית במלון מריוט הפציר נמבר במשקיעים להסיר את התביעות והבטיח למצוא דרך לשלם לכולם, אלא שהתובעים כבר נמלכו בדעתם ובדצמבר 2008 כפה משרד המשפטים על נמבר ונמקו פשיטת רגל. חלק ממשקיעיו של נמבר התנגדו לצעד ותהו אם כפיית פשיטת הרגל לא פגעה בסופו של דבר במשקיעים, אך יוספיה מעריך כי מהלך התביעה היה המהלך הנכון. "לא היתה ברירה אחרת, והוכח כי הוא העביר נכסים וכספים למשפחתו לפני פשיטת הרגל", הוא אומר.
אחרי שנכפתה על נמבר פשיטת רגל, התברר כי שוויים של מרבית הנכסים המניבים של נמקו נפל מתחת לחוב לבנקים, ואלה עיקלו אותם. כך למשל, צנח ב־50% שוויו של מלון מריוט שרכש נמבר שנתיים קודם לכן ב־117 מיליון דולר. על המלון רבץ חוב של 95 מיליון דולר, בעוד ששוויו עומד עתה על 60 מיליון בלבד. הבנק קיבל את הנכס והסכים שלא לדרוש את ההפרש מהנאמן. למזלם של הנאמנים והמשקיעים, הנכס הבולט ביותר של נמקו, מגדל Wilshire Bundy נמכר ב־111 מיליון דולר, ולאחר ניכוי המשכנתה והוצאות המכירה הותיר רווח של 41 מיליון דולר.
לפי פסק הדין, נמבר עצמו, שלקח הלוואות רבות בערבות עצמית, עשה בקופת החברה כבשלו ונטל ממנה יותר מ־30 מיליון דולר. בכספים אלה הוא שילם הוצאות עסקיות ופרטיות כחתונת אחיו, שהנאמן מתקשה למצוא להן הצדקה. מכתב האישום עולה כי מעשיו של נמבר בשנה שלפני פשיטת הרגל מראים כי הוא נכנס ללחץ והחל להעביר כספיו ואחזקות בנכסים למקורבים ולקבוצות לחץ - בעיקר לידי המשקיעים התובעניים ביותר, ככל הנראה בניסיון להשתיק אותם.
להערכת הנאמן, יוספיה, אם לא היתה נכפית על נמבר פשיטת הרגל הוא היה משלם למספר קטן של בעלי חוב, מוכר את הבניין בווילשר באנדי ונמנע מלשלם לבעלי החוב הנותרים בתירוצים שונים. "מעבר להונאה, בהחלט מדובר בכשל ניהולי חמור של הפורטפוליו הנדל"ני", אומר יוספיה. "זה היה עניין של תאוות בצע וכישלון. הם רכשו נכסים ללא כל בדיקה מוקדמת, נכסים אקראיים שלא היה להם דבר במשותף".
