הנתונים והשווקים ממשיכים לתעתע במשקיעים. השבוע החולף סיפק שוב פעם את ההוכחה לכך שהשווקים נעים הרבה לפני שהכלכלה מתחילה לזוז, ועד שהיא כבר מגיעה לשם, המשקיעים מסתכלים שוב מעבר לאופק. אז מה היה לנו? נתוני מאקרו טובים יחסית – בשוק העבודה נוספו משרות זמניות חדשות – סימן ראשוני להתאוששות המעסיקים, ממוצע שעות העבודה עלה ושיעור האבטלה ירד.
אז נכון שהמשק לא יצר משרות חדשות, אבל גם זה יגיע בחודשים הקרובים. השווקים, בשלהם, המשיכו לרדת בשבוע החולף, כשהפעם הטריגר היה הערעור ביציבותן של יוון, ספרד ופורטוגל. עבור מי שיודע להפריד את המוץ מהתבן ולהתעלם מרעשי הרקע – ניתן להגיד כי בירידות אלו נוצרות לא מעט הזדמנויות.
העצבנות ניכרת בשווקים, וזאת ניתן לראות על פי הירידות החדות והעלייה בסטיות התקן. עם זאת, יש לשים לב כי השוק המקומי מציג עוצמה גבוהה מול שווקי חו"ל. הוא ירד בכ-4.5% בזמן ששווקי העולם ירדו ב-7%-15% מהשיא שנרשם לאחרונה. הנתונים החזקים של המשק המקומי ממשיכים לתת את אותותיהם במחירי המניות המקומיות. כך למשל, מניית כיל אשר סובלת ממומנטום שלילי לאחרונה עקב ירידות במחירי הסחורות ואי יציבות במחירי האשלג הבינלאומיים. חברת פוטאש רכשה בשבוע האחרון מניות כיל בכ-1.57 מיליארד שקל ועלתה להחזקה של 13.9% מהחברה.
נראה כי אנו נמצאים בעיצומו של קרב בין המוכרים לבין הקונים. לכל אחד ישנה סיבה טובה להתבצר בעמדתו. המוכרים יגידו, כי מחירי המניות כבר מלאים, הכלכלה לא מתקדמת בקצב מהיר דיו על מנת להדביר את השווים אליהם הגיעו חברות וכי עודף הרגולציה עומד לפגוע בשוק. הקונים, לעומת זאת, שואבים את האופטימיות מהשיפור המתמשך בנתוני המקרו, מדוחות החברות בחו"ל אשר מצביעים על צמיחה בהכנסות וברווחים ומהמשך מדיניות של ריבית נמוכה התומכת בחברות. נראה כי כולם נמצאים כעת בעמדת המתנה, וכל צד חושש לעשות את הצעד הראשון. ברקע, מתבוננים כל הזמן למה שנעשה בשווקי חו"ל, על מנת לזהות את המגמות המתהוות ולהצטרף לצד המנצח.
אישית, אני נותן משקל נמוך יותר לנתונים הטכניים ומשתדל לעסוק יותר בנתונים הבסיסיים עליהם נשענת הכלכלה. מניסיוני, לאורך זמן הגישה הפונדמנטליסטית מנצחת ואני ממשיך לדבוק בה. מבחינה זו, הנתונים השתנו רק לטובה, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. לכן עבור מי שמשקיע לטווח שהוא מעבר למיידי, הירידות של השבועות האחרונים עשויות להוות הזדמנות.
נקודה נוספת עליה כדאי לתת את הדין, היא כי אנו נמצאים במצב בו לבחירה הספציפית של המניות ישנה חשיבות מכרעת בהבדל בין רווח להפסד. כך למשל, במגזר הנדל"ן בלטו לחיוב מניות כמו כלכלית ירושלים,
גזית גלוב וגב ים,
אשר לכל אחת מאפיינים שונים: לגב ים פעילות חזקה בתחום המשרדים בארץ, לגזית גלוב נטייה למרכזים מסחריים בארה"ב, ולכלכלית חשיפה חזקה יחסית לשווקים המתעוררים ולאירופה.
במבט קדימה, אנו נחזור למגמת העליות בטווח הקצר כאשר הבשורה תהיה חייבת להגיע מהשוק האמריקאי. בינתיים, אנו מחזיקים משקל יתר במניות ממגזרי הנדל"ן, הביטוח והאנרגיה, במשקל שוק את מניות הכימיה, התעשייה והתקשורת (עיקר החזקה במניות התקשורת הקווית ופחות בסלולרית) ומשקל נמוך יחסית למדד את מניות הפארמה לאחר מהלך העליות החזק. כמו כן, אנו עוקבים בראיה חיובית על הירידות שהיו במדינות ה-BRIC וארה"ב על מנת להגדיל את רכיב המניות במדינות אלו.
הכותב מכהן כיו"ר אקסלנס קרנות נאמנות
קרנות נאמנות בניהול אקסלנס קרנות נאמנות בע"מ וכן חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע ואינה מתחשבת בנתונים האישיים של כל אדם.