תוצאות בחינות המיצ"ב: פער הולך ומעמיק לטובת העשירים והחזקים
מבחני ההשוואה הציגו עליות בהישגי תלמידים ביחס לשנים קודמות ושיפור ב"אקלים הבית ספרי", אך לא הצליחו להסתיר מגמה ברורה שמבדילה תלמידים על בסיס חברתי-כלכלי. "במבט לאורך שנים, במרבית המקצועות ודרגות הכיתה אין מגמה ברורה של צמצום פערים בין ערבים ליהודים", הודה משרד החינוך
בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות ובחינה בית ספרית) לשנת הלימודים תשע"ג חושפות שוב פער משמעותי בהישגי תלמידים מרמות שונות של רקע כלכלי וחברתי. נתוני משרד החינוך שפורסמו היום (א') הציגו נטייה ברורה לטובת האוכלוסיות "החזקות יותר", והראו, בין היתר, כיצד הפער במבחנים במדע, טכנולוגיה ומתמטיקה לכיתות ח' רק הולך ומעמיק.
- ציוני המבחנים לא מסתדרים עם נתוני המיצ"ב והבגרויות
- משרד החינוך לא מסביר איפה הכסף להמשך יישום אופק חדש
- שי פירון: "אי אפשר להמשיך עם שתי רפורמות בבתי הספר"
בכיתות ה', לדוגמה, עלו הישגי התלמידים ביחס לשנה הקודמת במדע וטכנולוגיה (14 נקודות שיפור), במתמטיקה (7 נקודות) ובשפת אם ערבית (14 נקודות). התוצאות באנגלית היו דומות ובעברית נרשמה ירידה של 7 נקודות.
בכיתות ח' בישרו התוצאות על מגמה דומה יחסית: עלייה במדע וטכנולוגיה (20 נקודות), מתמטיקה (18 נקודות), ערבית (13 נקודות) ואנגלית (6 נקודות), ודריכה במקום בתוצאות המבחן בעברית.
מבחני המיצ"ב הציגו לאורך השנים פערים ניכרים בהישגי תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי והדגישו שורה תחתונה חדה: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.
אילוסטרציה צילום: חיים צח
כך, לדוגמה, נרשמה בשנים האחרונות במבחנים במדע, טכנולוגיה ומתמטיקה לכיתות ח' התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה - בקרב דוברי עברית וערבית כאחד. במבחן במתמטיקה לכיתות ח' חלה עלייה מצטברת בהישגי דוברי העברית אך ורק בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובינוני. הישגי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך נותרו ללא שינוי של ממש לאורך כל שש השנים שנמדדו.
בנוסף, מראות התוצאות פער עקבי ונטייה תמידית לטובת תלמידים דוברי עברית - שמוסבר בחלקו גם בפער החברתי-כלכלי בין האוכלוסיות. בדיקת משרד החינוך הוסיפה כי "במבט לאורך שנים, במרבית המקצועות ודרגות הכיתה אין מגמה ברורה של צמצום פערים בין שני מגזרי השפה". בבחינה במדע, טכנולוגיה ומתמטיקה לכיתות ה', עם זאת, נרשמו פערים קטנים יותר בהשוואה לעבר (35 נקודות במדע וטכנולוגיה ו-44 נקודות במתמטיקה לעומת 67 נקודות ו-63 נקודות בתשס"ז, בהתאמה).
במשך שנים לא פורסמו התוצאות בשל סירוב משרד החינוך, שחשש מנזק חברתי ומקצועי. עתירת התנועה לחופש המידע לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה, ומאז יולי 2012 יכולים ההורים להשוות את נתוני בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם לאזורים אחרים בארץ.
בחודש אוגוסט האחרון הודיע שר החינוך שי פירון על הקפאת הבחינות. "פרסום התוצאות הביא ללחץ בקרב התלמידים, לפגיעה בטוהר הבחינות ובמוטיבציה של צוותי החינוך", הוסבר. במקום זאת, הוקמה במשרד החינוך ועדה שאמורה ליצור מתווה אחר לקיום מבחני השוואה, שייושם באופן הדרגתי בשנת הלימודים תשע"ה. מבחני המיצ"ב הפנימיים בבתי הספר מוסיפים להתקיים כרגיל, וכך גם השאלון החיצוני שעוסק ב"אקלים הבית ספרי".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' בתגובה לנתוני המיצ"ב: "מדובר בנתונים קשים ביותר, המעידים כי חינוך ברמה גבוהה נקנה בכסף, וכי ילד עני וילד עשיר נחשפים לשתי מערכות חינוך שונות מאוד זו מזו. הפערים בחינוך הם איום אסטרטגי על ישראל, וחובה על רה"מ נתניהו, שר האוצר לפיד ושר החינוך פירון שהכריזו על העשור הקרוב כ'עשור החינוך' להבין שאין די בהכרזה ריקה מתוכן".
