$
בארץ

המדינה ממהרת להפריט, אבל לא בודקת אם זה בכלל כדאי

בעוד שהמדינה לא בודקת אם הפרטת השירותים הממשלתיים משתלמת, בדיקה יחידה שערך מבקר המדינה להפרטת שירותי הבריאות לתלמיד גילתה כי היא גרמה להפסד של 20 מיליון שקל בשנה. מתי המדינה תבדוק את עצמה? כתבה שנייה בסדרה

שאול אמסטרדמסקי 09:5102.10.12

האם מישהו בדק פעם אם הפרטת שירותים ממשלתיים היא פעולה משתלמת מבחינה כלכלית? האם מישהו עצר לבדוק אם העברת השירותים לביצוע המגזר הפרטי משיגה בכלל את המטרה המוצהרת שלה, חיסכון כספי? באופן די גורף, למעט בנקודות מסוימות מאוד, התשובה היא לא. ממש לא. זאת אף שלא מעט גופים ציבוריים שעוברים הפרטה, הפרקליטות למשל, טוענים כי אם אותו סכום כסף היה מושקע בקליטת עובדי מדינה נוספים התוצאה היתה טובה לא פחות.

 

בתגובה לשאלת "כלכליסט" האם נעשתה עבודת מטה במשרד האוצר לבחינת יעילות תהליך ההפרטה, נמסר כי "סוגיית מיקור־החוץ רחבה ומתייחסת לקשת רחבה של תחומים עם מאפיינים שונים ומגוונים, ועל כן, לא ניתן לבחון אותה בכפיפה אחת. ממשלות רבות ברחבי העולם, ובכלל זאת כלל מדינות ה־OECD, רוכשות שירותי מיקור־חוץ - שלהם יתרונות כהתמקצעות ומומחיות בתחומי העשייה הרלבנטיים, וכן גמישות בתמהיל השירותים המסופקים".

 

פרופ' יוסי זעירא מסיק מבחינת דו"חות בנק ישראל כי 45% מהיקף השירותים של הממשלה מופרטים. עם זאת, יש לציין כי הנתונים בעייתיים ולא בהכרח מהימנים פרופ' יוסי זעירא מסיק מבחינת דו"חות בנק ישראל כי 45% מהיקף השירותים של הממשלה מופרטים. עם זאת, יש לציין כי הנתונים בעייתיים ולא בהכרח מהימנים צילום: עומר מסינגר

 

אלא שאפילו ועדת טרכטנברג, שמשרד האוצר היה חבר בה, הכירה בכך שלממשלה אין יעדים ומדדים ברורים לתהליכי מיקור־החוץ שהיא עורכת כדי לבחון אם הם משיגים את מטרתם, ושהיא אינה יודעת אם יש פגיעה באיכות השירותים הציבוריים שהופרטו או פגיעה בתנאי ההעסקה של העובדים בשירותים המופרטים. ועדת טרכטנברג המליצה למדינה לגבש מדיניות כוללת לאופן שבו יש לבצע את ההפרטה ולמדוד את יישומה והצלחותיה על פי מדדים מוגדרים מראש. רק לאחרונה החל צוות מיוחד במשרד ראש הממשלה ליישם המלצה זו ולבחון, לראשונה, את תהליכי ההפרטה במגזר הציבורי כדי להתניע עבודת מטה בנושא.

 

מי שכן עצר לרגע כדי לבדוק אם הליך הפרטה מסוים הוא כדאי מבחינה כלכלית היה מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. בדו"ח שפרסם ב־2009 על הפרטת מערך שירותי הבריאות לתלמיד - קרי, מערך החיסונים לתלמידים בבתי הספר - קבע המבקר כי עבודת המטה שקדמה להפרטה לא היתה מספקת.

 

למעשה, בדו"ח חשף המבקר טפח ממה שזכה לשם העממי "מדיניות הייבוש" של משרד האוצר: "בשנים שקדמו להעברת השירותים לגוף חיצוני חל כרסום ניכר בהקצאות הכספיות לתחום זה - מ־79 מיליון שקל בשנת 2001 לעומת 60 מיליון שקל בלבד בשנת 2006, אף שבאותן שנים גדל מספר התלמידים בכ־10%". זה חלקו הראשון של הייבוש. התוצאה היתה פגיעה באיכות השירות: הקטנה בלתי נסבלת של מספר האחיות ביחס לגידול במספר התלמידים, כרסום מתמשך בתפקוד האחיות בבתי הספר ופגיעה בשירותים כמו ביקורי בית במשפחות עם ילדים עם צרכים רפואיים מיוחדים ובשירות מתן עזרה ראשונה לתלמידים בבתי הספר.

 

 

כעת, ברירת המחדל היתה הפרטת השירות. ובלשון מבקר המדינה, "על רקע הצמצום המתמשך בהקצאת משאבים לתחום במשך שנים עלתה הטענה כי השירות הניתן לתלמידים אינו מספק. טענה זו וההערכה שמתן השירותים בידי גוף חיצוני תביא לחיסכון כספי היו העילות העיקריות לפעולת משרד האוצר להעברת השירותים לגוף חיצוני".

 

ומה קרה אז? המהלך עלה למדינה יותר כסף. כפי שקובע המבקר, האוצר העריך שהפרטת השירות תחסוך למדינה 7 מיליון שקל בשנה. בפועל, מציין המבקר, נגרמה הוצאה נוספת של 20 מיליון שקל בשנה בשל הפרטה חפוזה ולא מתוכננת מספיק. בשנים שחלפו מאז, כפי שהתברר בעת שבג"ץ דן בעתירה נגד ההפרטה, איכות השירות של הגוף הפרטי שזכה במכרז (חברת נטלי) לא היתה מספקת והיקף חיסון הילדים נפגע. זאת עד השנה שעברה, אז משרד הבריאות לקח בחזרה לידיו את האחריות לחיסון הילדים באזור הדרום, ובמקביל נטלי שיפרה את איכות השירות ומשרד האוצר הגדיל משמעותית את התקציבים.

 

הדרך להעריך את היקף ההפרטה טרם נמצאה

 

אחת האפשרויות להעריך באופן גס את היקף ההפרטה של השירותים הציבוריים מסתתרת בנספח הסטטיסטי לדו"ח השנתי של בנק ישראל. בהתאם להצעה של פרופ' יוסי זעירא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, אפשר להניח באופן כללי כי את מה שהממשלה לא מוציאה על תשלומי שכר לעובדיה שמספקים שירותים לציבור היא מוציאה על שירותים שהיא קונה מחברות קבלן שמספקות את השירותים הציבוריים במקומה. לפי שיטה זו, נתוני בנק ישראל מראים כי 45% מהיקף השירותים של הממשלה מופרטים - כמעט מחצית. מרבית השירותים הציבוריים של משרד הרווחה, למשל, שעבר תהליכי הפרטה נרחבים בעשורים האחרונים, ניתנים באמצעות גופים פרטיים ולא באמצעות המשרד ישירות.

 

אלא שהנתונים בעייתיים וככל הנראה לא מעידים על המציאות בצורה מהימנה, כפי שמעיד פרופ' ראובן גרונאו, גם הוא מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. "ניסיתי לבדוק אם מתוך הנתונים ניתן למדוד את היקפי ההפרטה של שירותים ציבוריים", מספר פרופ' גרונאו בשיחה עם "כלכליסט". "אחד הדברים שהסתכלתי עליהם הוא באיזו מידה השתנה לאורך השנים המרכיב של קניית שירותים לעומת תשלום לשכר עבודה. העניין הוא שלא ראיתי שינויים גדולים לא בבריאות ולא בחינוך, שהם התחומים התקציביים המשמעותיים. לכן אני תוהה אם הנתונים עקביים עם ההגדרות של הלמ"ס עצמה, שאספה את הנתונים. לא רואים שינויים דרמטיים מאז 1995, אף שאנחנו יודעים על אלפי אנשים שעובדים במיקור־חוץ. במקום כלשהו זה כנראה חמק מהרדאר של הלמ"ס, שכנראה לא עושה את ההבחנה המדויקת בין עובדי מדינה לעובדים במיקור־חוץ. ואם היא כן, אני לפחות לא מצליח למצוא את ההבדלים הללו".

 

המקום שבו דווקא הצבא מגלה יעילות ובקרה

 

באופן מפתיע, מי שדווקא בודק באופן שוטף אם תהליכי ההפרטה שלו משתלמים הוא גוף ממשלתי שנחשד תמיד בחוסר יעילות כלכלית - צה"ל. בשיחה עם "כלכליסט" מספר אל"מ ששון חדד, ראש מחלקת תקציבים במפקדת זרוע היבשה, כי בשנים האחרונות צה"ל עורך בדיקה שוטפת על תהליכים אלה ולעתים מחזיר למיקור־פנים את מה שיצא למיקור־חוץ. כך קרה, למשל, בתחום של אחזקת חלק מכלי הרכב.

 

"יש רכבים שהצבא צריך לתחזק הרבה יותר מבשוק האזרחי", מספר חדד. "זיהינו כמה תופעות ששינו לנו את צורת העבודה. גילינו שאנחנו מקבלים הצעות מחיר שהולכות וגדלות עם השנים, וגילינו שבהשקעה מסוימת אפשר להכניס את התחזוקה פנימה, להחזיר בתוך שלוש שנים את העלות ולעבור ממיקור־חוץ למיקור־פנים. אפשר להעביר דברים למיקור־חוץ, אבל באותה נשימה אסור לאבד יכולות קריטיות ואפשר להחזיר דברים פנימה. זו לא בושה ולפעמים זה פשוט יותר טוב".

 

בנוסף, חדד עמד על האופן שבו המדינה נעשית תלויה בגופים הפרטיים שאליהם היא מעבירה את השירות הציבורי. "אחרי כמה שנים מצאנו את עצמנו כלואים בידי ספק יחיד של מתקן אימונים כלשהו. הרגשנו שמשום שהספק הרגיש עם הזמן שאין לו תחרות הוא יכול להעלות מחירים. בנקודה מסוימת זיהינו שהמחירים גבוהים מדי ועשינו עבודת מטה מאומצת כדי למצוא ספק נוסף.

 

"כשזה קרה, פתאום קיבלנו ירידת מחירים של 25% לעומת שנה קודם לכן כשניסינו להוריד מחירים ללא ספק נוסף. זה חיסכון של עשרות מיליוני שקלים. אין ספק שבכל תחום שאנחנו נמצאים מול ספק יחיד והוא מרגיש בטוח, זה מביא לעליות מחירים ולתלות. גם במעבר צה"ל לנגב יש מספר קטן מדי של ספקים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x