• תפריט
בארץ

ניתוח כלכליסט

לא רק מוניות: הקופונים השמנים של רשות שדות התעופה

במקום לדחוף את נהגי המוניות בנתב"ג לחלק לנוסעים הנחות על חשבונם, רשות שדות התעופה יכולה להכניס יד לכיס ולהשתמש בעודפי הגבייה האדירים שלה. כלכליסט ממפה את האגרות שהרשות גובה מהממריאים והנוחתים

ליאור גוטמן, תומר הדר ואורנה יפת 15:2013.06.17

הקפאת שירותי מוניות לנוסעים, התכתשויות בין נהגים לבין בכירי רשות שדות התעופה, חסימות כבישים, דו"חות ומעצר מתפרעים על ידי המשטרה - כך נראה אתמול יום העבודה בנמל התעופה בן גוריון, זאת על רקע המבצע עליו הכריזה רשות שדות התעופה להורדת תעריפי המוניות. בלילה הודיעה הרשות כי המוניות מנתב"ג חוזרות לפעול כרגיל - לאחר שסוכם כי המוניות אשר יתנו את ההנחה לנוסעים בשיעור של 12% יפעלו מהקומה השנייה.

 

עם פיצוץ מכרז המוניות בחודש שעבר, מכרז בו זכו מוניות הדר־לוד ו־Gett שהתחייבו להוריד יחדיו את תעריפי הנסיעה ב־31%, נפתח נמל התעופה בלוד לכל מונית. שלשום הכריזה רשות שדות התעופה כי עד לקיום מכרז חדש, כל נהג שיציע הנחה של 12% מתעריף הנסיעה יזכה לעדיפות באיסוף נוסעים. כדי לעודד זאת, הצהירה הרשות כי תפטור את הנהגים מאגרות בסך 11 שקל (כ־3 דולר) לנסיעה, המורכבות מאגרה של 6 שקל ים עבור הרשאת כניסה לנמל ואגרה של 5 שקלים על הסעת נוסע.

 

במחאה על ההטבה, שמגיעה חלקית מכיס בעלי המוניות, הכריזו נהגים רבים כי ישבשו את פעילות ההסעות. המחאה מתרחשת בפתח עונת התיירות, כשרק בחודשים יולי־אוגסט צפויים לעבור בנתב"ג 4.5 מיליון נוסעים. ייתכן וכל זה היה נמנע לו רשות שדות התעופה הייתה מסבסדת חלק מסויים מההנחה דרך העודפים התקציביים שלה, שמקורם בעיקר באגרות שהיא גובה מחברות התעופה, הנוסעים וממפעלי החנויות בטרמינלים השונים. "כלכליסט" מנתח את האגרות השונות ואת ההכנסות שרושמת מהן רשות שדות התעופה.

 

מוניות בנתב"ג. נמל התעופה בן גוריון הוא הקניון היקר במדינה עבור רשתות הקמעונאות והמזון שפועלות בו. הרשות גובה מהרשתות תמלוגים שצמודים לכמות הנוסעים שעוברים בשדה מוניות בנתב"ג. נמל התעופה בן גוריון הוא הקניון היקר במדינה עבור רשתות הקמעונאות והמזון שפועלות בו. הרשות גובה מהרשתות תמלוגים שצמודים לכמות הנוסעים שעוברים בשדה צילום: דור מנואל

 

האגרות שמממנות את פעילות הרשות

 

רשות שדות התעופה, בראשה עומד מאז שנת 2012 יעקב גנות, היא הגוף המופקד על תפעול שדות התעופה בישראל, המסופים היבשתיים ומעברי הגבול. היא נמצאת תחת פיקוחו של שר התחבורה ישראל כץ, שמאשר את תקציבה יחד עם משרד האוצר. עם זאת, תקציבי הרשות אינם מגיעים מתקציב המדינה, אלא מאגרות שונות שמשלמים הנוסעים היוצאים והנכנסים, חברות התעופה ושוכרי שטחי המסחר בטרמינלים. לפי מרכז המחקר של הכנסת, בשנת 2015 הכניסה הרשות כ־3.26 מיליארד שקל מהאגרות השונות, והוציאה על אחזקה ופיתוח כ־2.98 מיליארד שקל. עודפי הרשות, מאות מיליוני שקלים בכל שנה, נשמרים לפיתוח עתידי.

 

במהלך הכנת תקציב המדינה האחרון מצא משרד האוצר — שחיפש כיסים עמוקים להגדלת תקציב המדינה — כי בקופת הרשות הצטברו עודפים של 3 מיליארד שקל. מקור העודפים בעליית תעריפי האגרות בכ־12% בעשר השנים האחרונות ובהסכם השמיים הפתוחים שאישרה הממשלה בשנת 2013. ההסכם הגדיל את מספר חברות התעופה הפועלות בישראל כמו גם את מספר הנוסעים היוצאים והנכסים.

 

 

עם גילוי העודפים, משרד האוצר דרש מהרשות להעביר אליו 2.4 מיליארד שקל בשתי פעימות, האחת בשנת 2017 והשנייה בשנת 2018.

 

עובדי רשות שדות התעופה סרבו לעשות זאת ללא תמורה, איימו בשביתה, והמשרד נאלץ להגיע עמם לפשרה לפיה יקבלו 13 משכורות ובונוס על כל מיליון נוסעים שעובדים בנתב"ג. ככל הידוע, משרד האוצר כבר משך את הפעימה שנקבעה לשנת 2017.

 

ישראל כץ, שר התחבורה ישראל כץ, שר התחבורה צילום: אלכס קולומויסקי

 

אגרה לכל נוסע, אגרה לכל מטוס

 

איך הגיעה הרשות לעודפים של כ־3 מיליארד שקל? בין היתר מהאגרות שהיא גובה מחברות התעופה שנוחתות בנמלי ישראל. אלו משלמות אגרות שונות בהתאם לעשרות סעיפים, תתי סעיפים ורובריקות משנה הדנות בסוגי תעריפי שרותי קרקע, כלי טיס ושימוש בשלל סוגים של ציוד תפעול.

 

כך, לדוגמה, חברת תעופה שנוסע שלה נחת בישראל וצריך שמזוודותיו יפרקו מן המטוס תשלם לרשות שדות התעופה 3 דולר לנוסע בטרמינל 1 של נמל התעופה בן גוריון, ו־5 דולר לנוסע בטרמינל 3. החברה תשלם את אותם הסכומים גם עבור הנוסעים בטיסות היוצאות, ותוסיף עוד 3 דולרים נוספים עבור נוסע שימריא בין ארבע לשמונה בבוקר. חברות הנוחות בנמל התעופה עובדה וממריאות ממנו פטורות מתשלום זה.

 

דוגמה נוספת לאגרה שגבה רשות התעופה מחברות התעופה היא אגרת מגדל הפיקוח, המחושבת לפי המשקל המקסימלי של המטוס בשעת ההמראה (MTOW). מטוס במשקל של 5.7 טונות ישלם דמי פיקוח של 4.85 דולר; מטוס במשקל של 5.7—20 טונות ישלם אגרה של 16.27 דולר; ואילו מטוס השוקל יותר מ־300 טונות ישלם אגרה של 277.3 דולר. גם אגרה זאת לא משולמת בנמל התעופה עובדה.

 

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות צילום: אלכס קולומויסקי

 

אך זאת לא אגרת הפיקוח היחידה שגובה רשות שדות התעופה. ברשות גובים אגרה נוספת עבור שירותי פיקוח למטוסים שעוברים בשמי ישראל, אך לא נוחתים בה. כך, מטוס במשקל של עד 50 טונות שגלגליו כלל לא נגעו באדמת ישראל ישלם אגרה של 101.45 דולר; מטוס במשקל של עד 150 טונות ישלם 158.51 דולר; ואילו מטוסים במשקל של מעל ל־300 טונות ישלמו אגרה של 259.96 דולר.

 

גם עצם הנחיתה בנתב"ג עולה כסף לחברות התעופה, כשהעלות מחושבת גם כן לפי משקל המטוס בשעת ההמראה. עבור הטון וחצי הראשונים משלמת כל חברת תעופה כ־18 דולר אגרה, ולכך מוסיפה אגרה של כ־12 דולר עבור כל טונה נוספת.

 

המטוסים רשאים לחנות בנמל בחינם למשך שלוש שעות מרגע הנחיתה, אך עבור כל יממה מעבר לכך גובה הרשות סכום השווה ל־25% מאגרת הנחיתה. גם ניקוי המטוסים עולה כסף: מ־181 דולר למטוס במשקל של עד 35 טונות ועד כ־400 דולר למטוס במשקל של עד 150 טונות. על כל טונה נוספת, מעבר ל־150 טונות, במשקלו של המטוס גובה רשות שדות התעופה כ־2 דולר.

 

מעבר לכך, גם הנוסעים עצמם מהווים מקור הכנסה לרשות שדות התעופה. כך, כל נוסע הממריא מטרמינל 3 משלם לרשות שדות התעופה מס נמל בגובה 25 דולר, וכל נוסע הממריא מעובדה או טרמינל 1 משלם כ־11.5 דולר. על כל נוסע שנוחת בארץ גובה הרשות 4.94 דולר.

 

האגרות שגובה רשות שדות התעופה מהחברות והנוסעים אינן נחשבות לחריגות בעולם, ולעיתים תעריפיה זולים מתערפי נמלי תעופה אחרים על הגלובוס.

 

בשדה התעופה של פרנקפורט — הנחשב לאחד השדות הגדולים בעולם — נגבה סכום של 22.8 יורו לכל נוסע הממריא ליורופה, ו־25.1 לנוסעים בטיסות מחוץ ליבשת. על טיפול במטען גובים בפרנקפורט 19.4 עד 560 יורו, זאת בהתאם למשקל המטוס. על שירותי מגדל הפיקוח גובים בפרנקפורט אגרה הנעה בין 101 יורו ל־259 יורו.

 

גם על מי שלא קנה דבר משלמים עמלת שופינג

 

נמל התעופה בן גוריון הוא לא רק השער העיקרי לטיסות יוצאות ונכנסות, אלא גם הקניון היקר במדינה עבור רשתות הקמעונאות והמזון שפועלות בו. רשות שדות התעופה גובה תמלוגים המוצמדים לכמות הנוסעים, וכך אם נרשמה עליה בכמות הנוסעים ולא נרשמה עליה מקבילה בפדיון, בעלי החנויות משלמים סכומים גבוהים יותר. למעשה, בשל גובה התמלוגים והשיטה בה דורשת רשות שדות התעופה אגרה גם על נוסעים שלא רכשו דבר, רשתות רבות מעדיפות כלל לא לגשת למכרזים.

 

בשנה וחצי האחרונות ניהלה השוכרת הראשית של רשות שדות התעופה — חברת ג'יימס ריצ'רדסון — דיונים נוקבים עם הרשות על גובה דמי התמלוגים, שעמדו בשנת 2016 על 44.4 דולר לכל נוסע, ועל שיטת ההצמדה. בין 2012 ל־2016 צמחה תנועת הנוסעים בטרמינל 3 בנתב"ג מ־6.2 מיליון ל־8.6 מיליון נוסעים. בניגוד לעליה החדה בתנועת הנוסעים, הפדיונות של ג'יימס ריצ'רדסון עלו אך לא באופן פרופורציונלי לגידול בתנועת הנוסעים. כך, בשנת 2012 עמדו פדיונות החנות הגדולה והמשמעותית ביותר בטרמינל 3 על 342.7 מיליון דולר, בשנת 2013 הן עלו ל־369 מיליון דולר, בשנת 2014 הסתכמו ב־382.7 מיליון דולר, בשנת 2015 צנחו ל־354.9 מיליון דולר ובשנת 2016 עלו בחזרה ל־385 מיליון דולר.

 

רשות סירבו לבקשה של ג'יימס ריצ'רדסון לשנות את שיטת ההצמדה, ונאלצו לצאת למכרז מחודש לפני תום תקופת הרשיון. בניגוד לתנאי המכרז הממשלתי ובניגוד לדרכה בעבר, הרשות מאפשרת לג'יימס ריצ'רדסון לגשת למכרז החדש, אליו ניתן להגיש הצעות עד לחודש אוגוסט. במכרז החדש, כך נודע ל"כלכליסט", רשות שדות התעופה צפויה להסכים לתמלוגים נמוכים מאלו שקיבלה מג'יימס ריצ'רדסון. ג'יימס ריצ'רדסון איננה השוכרת היחידה שהלינה בשנים האחרונות על התמלוגים המשולמים לרשות שדות התעופה - גם בתי הקפה הפועלים בטרמינל 3 לא רווים נחת.

 

לאור המחאה שפרצה בשל המחירים הגבוהים שמשלמים הצרכנים בנמל התעופה עבור מזון ושתיה - הנובעים בין היתר מהתמלוגים שמשלמות השוכרות במקום ומהוצאות התפעול הגבוהות - החלה רשות שדות התעופה לנקוב במחירי מטרה של ארבעה מוצרים בסיסיים. לטענת בתי הקפה, לא ניתן להציע מחירים זולים יותר לאור דמי התמלוגים. בעלי ארקפה, שפעלה בשדה עד שנת 2014, סיפר בעבר ל"כלכליסט" כי הסניף רשם הפסדים לאור עלויות התפעול הגבוהות והתמלוגים. לבסוף, רשות שדות התעופה נאלצה להוריד במכרז האחרון את דמי התמלוגים, מ־9 מיליון שקל ששילמה ארקפה ל־5 מיליון שקל. למרות שהתמלוגים ירדו משמעותית, מרבית רשתות הקפה המקומיות בחרו שלא לגשת מכרז. למכרז ניגשו רק רשת קפה ג'ו, חברת שטראוס שמפעילה את קפה עלית וחברה נוספת מחו"ל, אך רשות שדות התעופה פסלה אותו בטענה כי המתמודדות לא עמדו בתנאי הסף.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x