• תפריט
משפט

תיק הוצל"פ נפתח נגד האישה הלא נכונה – חברת מגדל ועורכי דינה יפצו

מאז 1998 חברת הביטוח ושני באי כוחה ניהלו הליכי גבייה נגד אישה בעלת שם דומה לשם החייבת האמיתית ולא עשו דבר כדי לעצור את שרשרת הטעויות. הפיצוי: 30,000 שקל

עו"ד אברהם מיכאל 09:2316.05.17

ב-2011 פנו בני זוג לבנק מזרחי טפחות וביקשו הלוואה. לתדהמתם נאמר להם שלא ניתן להיענות לבקשה כי מתנהלים נגד האישה הליכי הוצאה לפועל בגין חוב לחברת מגדל.

 

האישה ובן זוגה, שלא היו קשורים למגדל בשום צורה, גילו שהתיק נפתח ב-1998 על ידי מי שהיה אז בא כוחה של החברה, כהמשך להליכי גבייה שנוהלו נגד חייבת ששמה דומה מאוד לשמה של האישה. בטעות, שורבב לתיק מספר הזהות של האישה, ולא של החייבת, וזה היה מקור הבלבול.

 

השניים פנו לעורך הדין הנוכחי של החברה, העמידו אותו על הטעות וביקשו ממנו לבטל את ההליכים. אך הליכי הגבייה נמשכו ובדצמבר 2011 הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק של הזוג.

 

בתביעה שהגישו נגד מגדל ועורך דינה בסמוך לאחר מכן הם טענו לפגיעה בשמם הטוב. לדבריהם, שמם כחייבים שמתנהלים נגדם הליכי הוצאה לפועל פורסם בתפוצה נרחבת לכל הבנקים והגופים הפיננסים הגדולים במדינה ועל הנתבעים לפצות אותם על הוצאת דיבה.

ההוצאה לפועל בבית המשפט בתל אביב (ארכיון) ההוצאה לפועל בבית המשפט בתל אביב (ארכיון) צילום: תומי הרפז

 

לטענתם, מגדל התרשלה כשמסרה לבא כוחה הראשון את תעודת הזהות של התובעת בלי בסיס או הצדקה. עורך הדין התרשל כשלא סגר את התיק גם כשגילה את הטעות ובא כוחה הנוכחי של מגדל התרשל כשחידש את ההליכים נגד התובעת מבלי לבדוק מדוע הם הוקפאו שנים ארוכות.

 

הנתבעים הודו שנפלה טעות בתעודת הזהות של החייבת אך לשיטתם מדובר ב"זוטי דברים". הם הוסיפו שבכל מקרה הם לא ידעו שהתובעת אינה החייבת הנכונה ולא הייתה סיבה לחשוב או להאמין אחרת. בנוסף הם הגישו הודעת צד שלישי נגד עורך הדין הראשון וטענו שאם הייתה רשלנות כלשהי – היא שלו.

 

עורך הדין טען מצדו שלא ביצע פעולת אכיפה כלשהי נגד התובעת וכל הפעולות נעשו על ידי בא כוחה הנוכחי של החברה.

 

שרירותיות בלתי נסבלת

 

אך סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופטת דורית פיינשטיין, קיבלה את התביעה והטילה את האחריות על כל הנתבעים. השופטת ציינה שמחומר הראיות עלה שהתיק נפתח ללא מספר תעודת זהות ורק כשלוש שנים לאחר מכן עורך הדין הראשון הכניס את המספר של התובעת, אותו קיבל ממגדל. לדבריה, הוכח שעורך הדין הראשון גילה עוד בשנת 2001 את הטעות וביקש לסגור את התיק אך לא וידא שהוא אכן נסגר. רשלנותו מתבטאת גם בכך שלא עדכן את מגדל כשהעביר לה חזרה את התיק.

 

באשר לעורך הדין השני, השופטת קבעה שהיה עליו להבחין בכך שבמשך כ-9 שנים לא ננקטו פעולות אכיפה נגד התובעת והדבר היה אמור לעורר את חשדו. לדבריה, ספק אם הוא בכלל עיין בתיק וניכר שהיה להוט לחדש את ההליכים כדי להסיר את החשש מפני סגירתו.

 

בפסיקת הפיצוי השופטת ציינה מצד אחד את "השרירותיות הבלתי נסבלת שבהסבת החוב על שמה של התובעת" ומאידך את העובדה שבמשך רוב התקופה לא ננקטו נגדה פעולות אכיפה.

 

בשל עגמת הנפש ופרסום לשון הרע פסקה השופטת לטובת התובעים 29,500 שקל וחילקה את האחריות באופן הבא: עורך הדין הראשון 50%, מגדל 30% ועורך הדין השני 20%. הנתבעים והצד השלישי חויבו בנוסף בהוצאות של 2,500 שקל ולשכ"ט עו"ד של 8,500 שקל.

 

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

עו"ד אברהם מיכאל עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות