המדינה הפקירה את עובדות הסיעוד ממדינות מזרח אירופה

עובדות סיעוד רבות המגיעות לישראל ממדינות מזרח אירופה נאלצות לשלם דמי תיווך להסדרת עבודתן, אף שגביית דמי תיווך אסורה - כך עולה מדו"ח של המוקד לפליטים ולמהגרים ועמותת קו לעובד, שבחן את הטיפול והפיקוח על העסקת 10 אלף עובדות הסיעוד ממדינות אלו.

בין היתר, עולה מהדו"ח כי העובדות מועסקות במשך שעות רבות ללא תשלום , מונעים מהן את יום המנוחה, דורשים מהן לבצע גם עבודות שאינן נוגעות לסיעוד ועבודתן סובלת מהיעדר פיקוח מספק.

הדו"ח, שכלל ראיון עם 36 עובדות, העלה כי כולן שילמו דמי תיווך של 9,000–4,500 דולר, לרוב במדינות המוצא ובחלק מהמקרים לחברות כוח אדם בישראל. החוב שיצרו דמי התיווך מאלץ עובדות רבות להסכים לתנאי מחייה ירודים ואף להשלים עם התעמרות. הפיקוח על תנאי העסקתן נותר פרוץ שכן בניגוד לענפים כבניין וחקלאות, בענף הסיעוד אין הסכמים בילטרליים שנועדו להגן על זכויות העובדות והעובדים. הדו"ח נערך בטרם אישרה בינואר האחרון מדינת ישראל גביית דמי תיווך מקסימליים של 3,700 דולר.

הראיונות בוצעו על ידי קו לעובד והמוקד לפליטים והמהגרים.

נוסף לגביית דמי תיווך, הדו"ח העלה שעובדות הסיעוד ממזרח אירופה משתכרות בממוצע כאלף שקל מתחת לשכר המינימום, אינן מקבלות הפרשות לפנסיה המחוייבות בחוק וחוות לעתים קרובות ממעסיקיהן פגיעות מילוליות, ולעתים אף פיזיות ומיניות.

בישראל עובדים יותר מ-80 אלף מהגרים ומהגרות, שלהם אשרת עבודה - מחציתם מועסקים בסיעוד. נכון לשנת 2014, העובדים ממזרח אירופה היוו 19.4% ממהגרי העבודה בארץ, ו-80% מתוכם היו נשים. בניגוד לעובדי הסיעוד ממזרח אסיה, המהגרות ממזרח אירופה מבודדות ופגיעות יותר.

ממצא קשה העולה מהדו"ח מצביע על כך שרוב עובדות אלה חוו פגיעות מילוליות ממעסיקיהן. ארבע עובדות העידו על אלימות פיזית, ואחת על אלימות מינית. הפרות נוספות שהועלו הן העסקת העובדות במשך שעות עבודה רבות ללא תשלום שעות נוספות, מניעת יום מנוחה, ואף העסקה בעבודות אחרות בניגוד לחוק.

מהדו"ח עולה כי מרבית העובדות אינן מודעות לזכויותיהן. לפי החוק, עובד סוציאלי מחברת כוח האדם צריך לבקר בבית המטופל לפחות פעם בחצי שנה, בין היתר כדי לדאוג לעובדות. אלא שמהדו"ח עולה כי העובד הסוציאלי שביקר בבית שבו עבדו התעניין במטופל בלבד - וכלל לא פנה אליהן. מסקר שנערך בארגון קו לעובד ב-2014 עלה כי מרבית הראיונות שבכל זאת בוצעו לעובדות נערכו בנוכחות בן משפחה או המטופל עצמו.

הדו"ח מסתיים בהמלצות למדינה להסדיר את הליקויים שנתגלו, בין היתר על ידי חתימה על הסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של העובדות, וכן הבאת עובדות על ידי רשות האוכלוסין תוך שימוש במנגנוני גיוס שקופים ומבוקרים.

דרישה נוספת העולה מהדו"ח היא כי יש לבצע חקירות יזומות ופעולות להעמדה לדין של חברות כ"א ומתווכים הגובים דמי תיווך בניגוד לחוק, על ידי משטרת ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה. בנוסף, ממליץ הדו"ח להגביר את תכיפות הגדלת ביקורי העובדים הסוציאליים, כולל ביקורי פתע, ולוודא כי מהגרי העבודה קיבלו מסמך בשפתם המפרט את זכויותיהם וכי חתמו על חוזה עבודה בשפתם.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי: "הדו"ח אינו מוכר לנו, אך הסוגיה העקרונית מוכרת והממשלה עושה ככל הניתן למגרה. מ־2011 הוחלט כי העסקת עובדים זרים תבוצע בהסכמים בילטרליים. בחודשים האחרונים נבחן נושא ההסכמים גם בענף הסיעוד".