• תפריט
בארץ

משפחה בעשירון התחתון מכניסה 4,275 שקל; בעליון - פי 8.2

לפי הלמ"ס, הכנסת משפחה מהעשירון העליון עמדה אשתקד על 35,244 שקל בחודש. הפער המשמעותי ביותר הוא באפשרות של העשירון העליון לחסוך מול הצורך של העשירון התחתון ללוות

מיקי פלד 12:5916.11.16

שתי בשורות יוצאות מהפרסום היום (ד') של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההוצאות וההכנסות של משקי הבית – הראשונה היא שפערי ההכנסות בין העשירונים העליונים הצטמצמו מעט בשנה שעברה. הבשורה השנייה, והמצערת, היא שעדיין מדובר על פער אדיר.

ההכנסה נטו (כלל ההכנסות משכר, קצבאות, מס הכנסה שלילי, פנסיה וכו' ואחרי תשלום מסים) של העשירון התחתון – עשירית מהמשפחות בישראל שמוגדרות העניות ביותר – עמדה בשנה שעברה על 4,275 שקל בחודש. זאת בעוד של העשירון העליון עמדה על 35,244 או במילים אחרות פי 8.2. כשמסתכלים על חלקו של העשירון העליון בעוגת ההכנסות כולה אפשר לראות את ההבדל אפילו בצורה מובהקת יותר, כאשר הוא לוקח 23.3% מהעוגה, בעוד העשירון התחתון לוקח רק 2.5%. אלו הם באמת פערים יוצאי דופן בגודלם, ששומרים את ישראל במיקום המפוקפק של מובילת מדינות המערב בפערים ואי שיוויון. בצד החיובי, פעם היה גרוע יותר.

 

הוצאות והכנסות משקי הבית, לפי עשירונים הוצאות והכנסות משקי הבית, לפי עשירונים

 

הלמ"ס מוצאת שלמרות הכל, המגמה היא של צמצום פערי ההכנסות, בוודאי כאשר מסתכלים על המספרים לאורך השנים. ב-2012 הפער הגיע לפי 9.4, לעומת 8.6 בשנה שעברה. במונחים של מדד ג'יני (בו 0 מייצג שיוויון מוחלט ו-1 מייצג אי שיוויון מוחלט) פערי ההכנסות בישראל עומדים על 0.366-0.37 בעוד בקרב ממוצע מדינות ה-OECD, מדובר על כ-0.31.

 

משפחה שחיה בעוני (ארכיון) משפחה שחיה בעוני (ארכיון) צילום: זהר שחר

 

הנקודה שבה מתחיל האי-שוויון

 

מעבר לנתוני ההכנסה עצמה, אפשר לראות את הפערים הגדולים בין אלו שלמעלה לאלו שלמטה גם בהוצאות של כל אחת מסוגי המשפחות. משפחה מהחמישון העליון, לדוגמה, מוציאה כל חודש 19,877 שקל (כולל הוצאות דיור ושכר דירה) בחודש, בעוד בעשירון התחתון מדובר על 7,601 שקל בחודש. אם להשוות לנתוני ההכנסות, כאן מדובר על פער הרבה יותר קטן, שעומד על פי 2.6 בלבד, שהוא הגיוני, ולו רק משום שבמשקי הבית בעשירון העליון יש פחות נפשות. ההבדל המשמעותי ביותר הוא ביחס שבין ההוצאה להכנסה בכל משק בית. בעשירון התחתון ההוצאה גדולה ב-43% מההכנסה, מאפיין מובהק של שלושת העשירונים התחתונים. בעשירון העליון 77% מההכנסה משמשת בכלל לחיסכון ולא להוצאה שוטפת. במילים אחרות, בעוד בעשירון התחתון צריכים להסתדר עם מעט וחיים מהלוואות, בעשירונים העליונים אפשר גם לחסוך לדור הבא. בדיוק בנקודה הזו מתחיל אי השיוויון.

4תגובות
בטל שלח
  • בולשיט מוחלט תעבדו במקום לעשות סלפי כל היום, במקום הפלאפון כל היום, מתי מישהו למד משהו חיוני היום? בסופו של דבר מתפלאים שאין הכנסה טובה. מישהו דאג שתיהיה? אז למה שתיהיה...

    אליהו הנביא, (18.11.16)
  • תפסיקו לדבר על אי שוויון... לסגור פערים בין עשירונים הוא יעד ריק מתוכן. על פי השיטה הזאת מדינה שבא כולם חיים ברמת החיים של העשירון התחתון ואין בה פערים כלל היא מדינה עם המון "צדק חברתי". המטרה היא לשפר את ההכנסה של העניים גם אם זה אומר שהעשירים ירוויחו פי עשר יותר.
    אליהו הנביא, (16.11.16)
  • פערים בעשירון העליון ובעשירונים התחתונים ניתוח שיטחי.
    בעשירון העליון יש פערים אסטרונומיים בין האלפיון התחתון שבו לאלפיון העליון שבו.
    לעשות ממוצע בין שכיר שמרוויח טוב לבין טייקונים מציג תמונה מעוותת.
    בעשירונים הנמוכים יש פער עצום בין המסכנים האמיתיים לבין אנשים שעובדים בלי קבלות ודורשים אבטחת הכנסה. מעלימי המס יכולים להרוויח הרבה יותר משכירים שהסטאטיסטיקה מגדירה כעשירים מהם.
    אם מס הכנסה תפס השנה יותר מעלימי מס, הסטאטיסטיקה משתנה למרות שיתכן שלא הוטב מצבו של אף אחד מהמסכנים.
    דדדדד, (16.11.16)
  • אין סיבה שגבר ואישה לא ירוויחו יחד לפחות 10 (ל"ת)
    יעקב, (16.11.16)