$
משפט

מדוע מגיע לרוכשים פיצוי אם ידעו על חריגות הבנייה?

הרוכשים קנו בית עם חריגות בנייה חמורות והסתמכו על הבטחת המוכרים להסדיר אותן. החריגות הוסדרו רק אחרי 6 שנים ותביעה. ביהמ"ש קבע כי התקופה שלקח למוכרים להכשיר את הבנייה אינה יכולה להיחשב "זמן סביר"

עו"ד מוטי דזנה 09:4528.08.16

הסכם המכר נחתם לפני שבע שנים. הרוכשים – בני זוג – קנו משני אחים בית בחולון תמורת 1.4 למרות קיומן של חריגות בנייה. הרוכשים סמכו על התחייבות האחים להסדיר אותן, אם כי ההתחייבות לא נתחמה בזמן.

 

בינתיים, הרוכשים קיבלו את המפתחות לבית והחלו בשיפוצים, שבמהלכם הסתבר להם כי החריגות לא הוסדרו ויותר מזה, שלא מדובר בחריגות פשוטות. למעשה, העירייה הודיעה להם שהבית עצמו נבנה ללא היתר וייתכן שיצטרכו להרוס חלקים ממנו. לנוכח ממצאים אלו, הרוכשים הפסיקו את השיפוצים ודרשו מהמוכרים להסדיר את כל החריגות לאלתר.

 

לאחר שחלפו שנתיים והחריגות לא הוסדרו, הרוכשים התייאשו והגישו נגד המוכרים תביעה על הפרת הסכם המכר בבית משפט השלום בהרצליה, בה נטען כי לו היו יודעים על מצב החריגות הקיצוני מראש לא היו קונים את הבית.

 

הרוכשים תבעו יותר מ-500 אלף שקל מתוכם 75,000 שקל עבור הפיצוי המוסכם בהסכם המכר ועוד כ-442 אלף שקל עבור דמי שכירות ששילמו בתקופה שבה המתינו לאישור הרשויות ולא התגוררו בבית.

 

המוכרים ביקשו לדחות את התביעה בטענה שלא הוגבלו בחוזה בזמן. לדבריהם, הם לא הסתירו מהרוכשים פרטים לגבי מצב הבית ולא מנעו מהם לבצע את כל הבדיקות מול הרשויות לפני החתימה על ההסכם.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

באשר לדמי השכירות, המוכרים טענו כי החריגות לא מנעו מהרוכשים להשתמש בבית, וכי הם הפרו את חובתם להקטין את הנזקים בכך שבחרו שלא להתגורר בו או לפחות להשכירו. בינתיים, בעוד הדיונים בתיק מתנהלים, הודיעו המוכרים כי חריגות הבנייה הוכשרו, ועברו להתגורר בבית.

 

שני הצדדים חטאו

 

השופט יעקב שקד קבע כי אמנם הסכם המכר לא ציין פרק זמן שבו המוכרים צריכים לעמוד בהתחייבותם להסדיר את החריגות, אולם חוק החוזים קובע שחיוב כזה יש לבצע תוך זמן סביר.

 

למוכרים לקח שש שנים להסדיר את חריגות הבנייה. בהתחשב בכך שלפי עדות נציגת העירייה הזמן הממוצע לטיפול בחריגות בנייה עומד על שנה וחצי – לא ניתן לומר שהמוכרים פעלו ב"זמן סביר". המשמעות היא שהם הפרו את התחייבותם החוזית כלפי הרוכשים.

 

ואולם, השופט לא פטר את הרוכשים מאחריות למצב הביש. השופט קבע כי אסור היה להם לסמוך על דברי המוכרים והם היו צריכים לבדוק מהו טיבן של חריגות הבנייה עוד לפני החתימה על ההסכם. בפועל, הפעם הראשונה שבדקו מול הרשויות מהו המצב לאשורו הייתה חודשים ארוכים לאחר החתימה.

 

"לצד חובת המוכר לגלות פרטים רלבנטיים, קיימת גם חובת של הקונה כפי שבואר לעיל, וסבורני כי שני הצדדים חטאו בהקשר זה כאחת", כתב השופט בפסק הדין.

 

באשר להשבת דמי השכירות, השופט קבע כי אכן לא הייתה כל מניעה שהתובעים יגורו או ישכירו אותו למרות החריגות, ועל כן הם לא הקטינו את הנזק ואינם זכאים למלוא הפיצוי שביקשו.

 

לבסוף, השופט קבע שהרוכשים אחראים במידה שווה לנזקיהם, והורה לנתבעים לשלם להם פיצוי חלקי בלבד: 116,773 עבור החזר דמי שכירות לתקופה שבה לא הוסדרו החריגות ועוד 55,000 שקל פיצוי על הפרת החוזה. בעקבות התנהלות הצדדים, לא נפסקו הוצאות.

 

לפסק הדין

• ב"כ התובעים: עו"ד יורם דהאן

• ב"כ הנתבעים: עו"ד יגאל זאבי

 

* עורך דין מוטי דזנה עוסק בתחום המקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

 

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x