• תפריט
דעות

הצד האפל של אירוח האולימפיאדה

מדינות רבות משקיעות מאמצים עילאיים כדי להכנס לרשימת המדינות המארחות את המשחקים האולימפיים, אבל לצד הכבוד והגאווה שהאירוע טומן בחובו ישנן לא מעט סכנות אמיתיות

פרופ' רם הרשטיין 08:0405.08.16

ב-5 באוגוסט, אחרי כל כך הרבה חששות, ייערך בשעה טובה ומוצלחת טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים ה-32 בריו דה ז'נרו. באירוע ישתתפו יותר מ-10,500 ספורטאים ב-306 תחרויות ב-28 ענפי ספורט שונים.

בשעה טובה ומוצלחת? תלוי את מי שואלים. האוסטרליים לדוגמא כבר הודיעו כי הם מסרבים לשכן את הספורטאים שלהם בכפר האולימפי בריו בשל טענות על איכות המגורים הגרועה, שכוללים לטענת ראש המשלחת "שירותים סתומים, צינורות מטפטפים וכבלים חשופים". האמת היא שכמעט מדי ארבע שנים, אנו שומעים את אותם קולות ואת אותם איומים שמתפוגגים להם מספר ימים לפני פתיחת האירוע הנוצץ ביותר בעולם, שלמעלה מ-4 מיליארד איש צפויים לצפות בו.

 

אירוח האולימפיאדה הוא לבטח האתגר הכלכלי, התיירותי והחברתי הגדול ביותר שניצב בפני כל מדינה המתעתדת להיכנס למועדון ה'מדינות המארחות'. ברגע הראשון מדובר בדבר הנוצץ ביותר עבור כל מדינה, והמאמץ שמדינות משקיעות כדי לזכות בכרטיס האירוח הוא בלתי נתפס.

 

סמל האולימפיאדה בחוף קופה קבנה, ברזיל. חגיגה לאומית או חגיגה של שחיתות? סמל האולימפיאדה בחוף קופה קבנה, ברזיל. חגיגה לאומית או חגיגה של שחיתות? צילום: רויטרס

 

מדינות משקיעות את המאמץ הזה במטרה למתג עצמן בעולם כמעצמות ומאמינות כי אירוע כזה יכול לשים אותן על המפה העולמית ולפתוח להן דלתות בכל מישור בשל הסיקור התקשורתי העצום. במישור הכלכלי, אירוע שכזה צפוי להעניק לעסקים, פירמות ותעשיות מקומיות מעמד מתקדם יותר ולפתוח בפניהם הזדמנויות עסקיות שעד לאותו רגע היו בלתי מושגות. במישור התיירותי, האולימפיאדה עשויה להבטיח זרם בלתי פוסק של תיירים חדשים לאורך שנים רבות שטרם נחשפו ליופייה של המדינה ולצביונה הייחודי. ואילו במישור החברתי המשחקים האולימפיים עשויים להבטיח מצד אחד איחוד של התושבים סביב רעיון אירוח האולימפיאדה ולהעניק תחושת גאווה. בנוסף לכך, אירוע שכזה מעניק למדינה המארחת מעמד חברתי עולמי משודרג, וככזה המדינה עשויה להגביר את השפעתה העולמית על תהליכים פוליטיים הן בסביבתה הגיאוגרפית והן בעולם כולו.

 

אלא שמאידך לאירוח האולימפיאדה יש גם צדדים אפלים. חשוב לזכור כי במדינות המוגדרות כ'צומחות' (מדינות שהיו בעבר 'עולם שלישי' ועתה הן מתקדמות לעבר קבוצת ה'מדינות המפותחות') כדוגמת קוריאה, סין וברזיל, אירוח האולימפיאדה מצריך תכנון תשתיתי מהיסוד. לדוגמא בסין פונו לצורך הקמת מתקני האולימפיאדה שכונות שלמות של אלפי משפחות ממקום מגוריהן וגם היום לא בטוח שמישהו יודע היכן הן יושבו מחדש. גם בריו דווח כי לפחות 19 אלף משפחות פונו מבתיהן בפאבלות בהן התגוררו על מנת לבנות בשטחים אלו מתקנים אולימפיים הכוללים כבישי גישה, אצטדיונים, אזור מגורים של ספורטאים לצד עבודת פיתוח מחדש של אזור המפרץ בעיר.

 

מלבד זאת, חשוב לזכור כי במדינות לא מערביות כדוגמת ברזיל, הפעילות סביב אירוח האולימפיאדה כרוך פעמים רבות בשחיתות המעוררת מחדש את האנטי העצום שרוחש ההמון למנהיגיו. בברזיל, לדוגמא, השחיתות סביב אירוח האולימפיאדה זכתה לשם "שטיפת מכוניות", פרשה שבמסגרתה לפחות חמש חברות שעובדות על פרויקטים אולימפיים פשטו רגל עקב התנהלות חשודה ומפוקפקת, והמדינה נאלצה לתמוך בהם. במדינות כדוגמת ברזיל קיים חשש גדול כי אירוח שכזה יצית את ההמון ויוציא אותו בהמוניו לרחובות בהפגנת מחאה נגד השחיתות החוגגת במדינה ונגד המיאוס של העם במנהיגיו המושחתים.

 

מעבר לכך, יש לזכור כי עלויות אירוח האולימפיאדה הן עצומות בכל קנה מידה. כלכלנים עולמיים צופים שאירוח האולימפיאדה יעלה לברזיל יותר מ-12 מיליארד דולר והסיכוי להחזר העלויות האסטרונומיות נמוך. ההיסטוריה אף מלמדת כי לא כל מדינה הרוויחה מאירוח האולימפיאדה. יתרה מכך, מדינות מסוימות אף נקלעו למשבר כלכלי כדוגמת יוון שמשלמת עד היום וכנראה תשלם עוד לאורך שנים רבות עבור הצעד המיותר הזה שהוביל אותה לכאוס כלכלי וחברתי קשה.

 

מעת לעת אנו שומעים על קולות שקוראים גם לישראל להיכנס למועדון "המדינות המארחות" על מנת למתג אותה, ולהעניק לה את הבמה ההסברתית הגדולה בתבל. עם זאת, ברור שצעד כזה יוביל אותנו להרפתקה שסופה ידוע מראש. האולימפיאדה גדולה על ישראל בכל קנה מידה ולבטח לא תשיג בטווח הארוך את המטרות שכולם מייחלים באירוח אירוע גרנדיוזי שכזה. יותר ויותר מדינאים יידרשו בשנים הבאות לעשות היטב חושבים בטרם ינדבו את מדינתם להיות המארחת הרשמית של האירוע הנוצץ ביותר בתבל. האולימפיאדה עשויה לנצוץ למדינות הנוצצות שהן חזקות כלכלית בכל קנה מידה ולשמש כחרב פיפיות למדינות הצומחות שעלולות לחזור לעידן ה'מדינות המתפתחות'.

 

הכותב הוא פרופ' רם הרשטיין הוא מומחה לשיווק ולניהול מותגים וסגן דיקן, הפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות