$
רכב

המרגל שעבר צד, הכסף לקוריאנים והקרב על קיה

סיפור המאבק האכזרי בין רמי אונגר ומיכאל לוי, יבואני רכב שכבר שנים נלחמים על זיכיון קיה, מגיע לשיא. לוי טוען שאונגר שילם 750 אלף דולר שוחד עבור הזיכיון, ואילו אונגר טוען לריגול תעשייתי ברמה הוליוודית. "כלכליסט" מספק הצצה נדירה לסכסוך עסקי מהסרטים

תומר גנון וזוהר שחר לוי 07:4521.07.16

ריגול תעשייתי, פריצות למחשבים, סוסים טרויאניים, האשמות בשוחד, עורכי דין כוכבים וחוקרים פרטיים שפועלים במחשכים ברחבי העולם ועד מפתח שעורק לצד השני - הסכסוך העסקי המתמשך בין שניים מיבואני הרכב הגדולים בישראל, רמי אונגר ומיכאל לוי, איבד שליטה על הבלמים. הסיפור המרתק הזה, שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז 2008, הגיע בשבועות האחרונים לשיאים חדשים עם פתיחת שלב ההוכחות.

 

הסכסוך בין לוי ואונגר החל ב־2007. לוי, בעלי סוכנות מכוניות לים התיכון (סמל"ת), היבואנית הבלעדית של פיאט, אלפא־רומיאו וסובארו, החזיק אז בזיכיון היבוא הבלעדי של מותג הרכב הדרום קוריאני קיה דרך חברת קמי. אלא שאז הזיכיון נלקח ממנו ונמסר לחברת טלקאר שבשליטת אונגר ואשתו. מאז מנהלים השניים מאבק משפטי, שבמסגרתו טוען לוי שאונגר שכר איש עסקים קוריאני בשם צ'אנג יאנג, שהעביר בשמו כספים לבכיר בקיה כדי שתמסור את הזיכיון לידי טלקאר.

 

ההתפתחות האחרונה והמסעירה בפרשה היא חשיפת איש המבצעים של לוי - האדם שאסף עבורו מידע והוכחות למעלליו של אונגר ושותפיו הקוריאניים באמצעי ריגול שכאילו נלקחו מתוך סרט קולנוע - אבירם הלוי. הלוי, סגן מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, עבד עבור לוי חודשים ארוכים וקיבל ממנו כמיליון שקל, אך בחודש שעבר החליט לעבור צד וחבר לאונגר. במסגרת זו הגיש לבית המשפט תצהיר ארוך ומפורט שמגולל את סיפור עבודת הריגול שביצע עבור לוי וכך אפשר הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחד הסכסוכים העסקיים המרים והמורכבים של השנים האחרונות בישראל.

 

 צילום: אלירן אביטל, אוראל כהן

 

להרוג את קמי

"אונגר וטלקאר הפעילו את יאנג, שתפקידו היה - כך במילותיו של יאנג - 'To Kill קמי', כלומר לשלול את זכויות ההפצה שלה ולהעבירן לאונגר וטלקאר", כתב לוי בתצהיר שהגיש לבית המשפט. "יאנג קיבל מיליוני דולרים עבור 'עבודתו', (...) ושילם מאות אלפי דולרים לעובדי קיה, בהם מי שהיה נשיא מטה קיה למזרח התיכון ואפריקה קווין צ'אנג. אונגר מודה כי התשלום לנשיא המטה ניתן לו עבור הסיוע שהעניק לאונגר להעביר את זכויות ההפצה לטלקאר, אך טוען כי הדבר נעשה לאחר שנשיא המטה סיים את תפקידו. אין בכך אמת".

 

על הכסף שהעביר אונגר לצ'אנג, הבכיר לשעבר בקיה - כך עולה מתצהירו של יאנג שיעיד גם הוא במשפט - אין מחלוקת. "הייתי זכאי לקבל תשלום עבור השירותים שלי לקידום המועמדות של טלקאר", כתב יאנג. "בהמשך לשיחותיי עם אונגר בעניין זה, הסכמנו על סכום חד פעמי של 750 אלף דולר ארה"ב וכן גם על עמלות על היבוא של טלקאר. בינואר 2008 קיבלתי לחשבוני 550 אלף דולר מהקבוצה של מר אונגר. באשר ליתר החוב של 200 אלף דולר, במרץ 2008 ביקשתי ממר אונגר לשלוח את הפירעון לשני נמענים - קיי לי, שקיבל 110 אלף דולר וקווין צ'אנג, שקיבל 90 אלף דולר. התשלומים לאדונים לי וצ'אנג נעשו במענה לדרישות שלהם כלפיי וללא כל קשר למר אונגר או לטלקאר". גם אונגר הציג בתצהירו גרסה דומה.

 

לוי הוסיף כי "קווין צ'אנג סיים את תפקידו כנשיא מטה קיה למזרח התיכון ואפריקה בסוף ספטמבר 2006. על פי גרסת אונגר, מיד עם סיום תפקידו החל לסייע לאונגר בתמורה לתשלום. ברור אפוא כי הקשר בין אונגר לקווין צ'אנג נוצר קודם לכן, במהלך כהונתו של קווין צ'אנג כנשיא המטה האזורי. עובדה זו מסבירה מדוע קווין צ'אנג לא רק שלא סייע לקמי, כפי שחייב היה לעשות מתוקף תפקידו וכפי שהתחייב בפניי לעשות, אלא אף פעל לשלילת זכויותיה עוד בשנת 2006".

 

רמי אונגר רמי אונגר צילום: אוראל כהן

 

איש המבצעים שערק

 

הטענות החמורות של לוי הן רק צד אחד של הסכסוך הזה. ביולי 2013 הגיש אונגר תביעה נגדית על 5 מיליון שקל נגד לוי ובנו אחיעד, ובה העלה טענה מסמרת שיער שלפיה לוי ובנו ריגלו אחריו, השתילו במחשביו סוס טרויאני וגנבו מידע סודי ורגיש שהועבר לאחרים 'במאמץ לאסוף ראיות לצורך תביעת סרק נקמנית'. לתביעה הצטרף גם הסוכן הקוריאני יאנג.

 

אונגר, המיוצג על ידי עו"ד דורי קלגסבלד, טען שלוי שכר את שירותיו של סגן מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אבירם הלוי, שתכנן והוציא לפועל, בסיוע אחרים, גניבת מידע ממנו ומיאנג. הוא שכר לטענתו את חברת אבטחת המידע מגלן שערכה בדיקה מקיפה, והעלתה כי במחשביהם של יאנג ושל בכירים בחברתו הושתלו תוכנות ריגול מסוג 'סוס טרויאני' (Trojan Horse) ולוכדי הקלדות משתמש (Key־Loggers). הבדיקות חשפו לטענתו כי במשך תקופה ארוכה תוכנות הריגול הללו העתיקו מידע מהמחשבים שנפרצו שהועבר בסופו של דבר לידי לוי ובנו.

 

אונגר טען בנוסף שמדובר בהעתקת מידע סיטונית, שגרמה לכך שקבצים המכילים מידע פרטי (שלו ושל יאנג), מידע רגיש וסודות מסחריים מסווגים, גם כאלה שאין להם כל נגיעה לרמי אונגר ולטלקאר, הוצאו והגיעו לידי מספר בלתי ידוע של צדדים שלישיים. הוא צירף כנתבע גם את הקצין לשעבר הלוי.

 

אלא שכעת, בעוד אחת מהתהפוכות הדרמטיות שידעה הפרשה, חלה עוד תפנית מפתיעה - סגן מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר החליט לעבור צד. בתצהיר מרתק שהגיש בחודש שעבר לבית המשפט ובו גולל את השתלשלות האירועים מכיוונו, חשף הלוי כי חתם על הסכם עם אונגר שלפיו יעיד כיצד השיג ראיות לתביעה עבור משפחת לוי שלא כדין, ובתמורה אונגר ימחל לו על כל סכום שייפסק נגדו ובמקביל ישפה אותו על כל תביעה מצד יריבו העסקי לוי.

 

קיה ספורטאז' קיה ספורטאז'

 

מדוע נשך הלוי את היד ששילמה לו כמיליון שקל על העבודה שביצע? מסתבר שהוא התרברב בפני מספר אנשים על עבודתו אצל משפחת לוי, והוקלט בחשאי על ידי חוקרים פרטיים. "התברר לי כי אונגר השיג ראיות לכך שהשגתי את הראיות עבור משפחת לוי שלא כדין", כתב הקצין הלוי, המיוצג על ידי עו"ד רועי בלכר ממשרד גולדפרב־זליגמן.

 

האמירה הזאת, בפתח תצהירו של הלוי, מובילה אל המנה העיקרית - תיאור מדוקדק מאחורי הקלעים של הפעולות, חלקן לא חוקיות, שביצע הלוי כדי להשיג מידע עבור משפחת לוי לחיזוק התביעה, ובהן הקלטה בחשאי של עובד לשעבר של אונגר שמספר על 'הבחישות' לכאורה בקיה, הקלטה של הסוכן יאנג בסיאול מספר על העברת הזיכיון והדובדבן שבקצפת - פריצה למחשבים של יאנג ועובדיו באמצעות חברה הודית כדי לאסוף מסמכים והעברתם ארצה באופן שלא ישאיר עקבות.

 

הקשר של הלוי עם משפחת לוי נוצר, כך התצהיר, דרך מכר של הלוי, אודי לוי, ששימש יועץ למשפחה והתבקש לסייע למצוא הוכחות שיחזקו את התביעה נגד אונגר. בנו של מיכאל לוי, אחיעד, סיפר להלוי שהרעיון לחפש הוכחות עלה בעקבות ראיון עבודה שקיים מנכ"ל סמל"ת עם ג', עובד לשעבר בטלקאר שחיפש עבודה בתחום. בראיון סיפר ג' על מהלכים מטעם אונגר שבהם היה מעורב, ושהיו קשורים להעברת זיכיון היבוא של קיה לידי טלקאר.

 

"היה ברור לי שמשפחת לוי מוכנה להשקיע זמן, משאבים וכסף רב על מנת לנסות ולהשיג ראיות משמעותיות לטובתם. המשימה שהתבקשתי לבצע הייתה לנסות לגרום ל־ג' לחזור על אותם דברים, והפעם להקליט אותו", כותב הלוי. לשם כך צירף אליו מכר בשם גידי ברקת, ויחד תכננו את ביצוע המשימה. השניים החליטו לזמן את ג' לראיון עבודה פיקטיבי, שבמהלכו ברקת יעמיד פנים שהוא נציגו של משקיע קנדי שמעוניין להיכנס לעסקי הרכב באפריקה.

 

"הפגישה בין גידי לבין ג' נערכה בבית קפה בסביבת רחוב בן יהודה בתל אביב", ממשיך הלוי. "גידי הצליח לדובב את ג' ולחלץ ממנו פרטים רבים על עבודתו אצל רמי אונגר ועל פעולותיו למען קבלת זיכיון קיה. אני עצמי לא נכחתי בפגישה, אבל גידי ואני נפגשנו עם אחיעד ועם עורכי דינו במשרד עורכי הדין צלרמאייר־פילוסוף במאי 2011 לערך, וסיפרנו להם על תוצאות השיחה. משפחת לוי ועורכי הדין היו מרוצים מהמבצע, ואז שאל אותי אחיעד אם אפשר לעשות מהלך דומה ולהקליט אדם נוסף שהיה מעורב בפרשה".

 

פגישת הכינורות

 

אחיעד לוי, כך התצהיר, ביקש מלוי להקליט גם את צ'אנג יאנג, איש העסקים הקוריאני שסייע לאונגר באמצעות קשריו בצמרת קיה. "גידי ואני התחלנו לתכנן את הפרויקט", כותב הלוי, "סיפור הכיסוי היה מבוסס על ניסיונו של גידי באפריקה, שם ניסה למכור מערכות רפואה ציבורית בחלקים הפחות מפותחים במזרח היבשת. מערכות רפואיות אלו היו זקוקות (במציאות, וגם בסיפור הכיסוי) לכלי רכב עם עבירות גבוהה, על מנת להגיע לאותם אזורים כפריים בהם נמצאים מיליוני אנשים ללא גישה למערכות רפואיות.

 

"לצורך כך הקמנו אתר של 'חברה' בשם MD Global Trade - Advanced Medical Solutions, והכנו מצגת שתדגים מה אנחנו עושים. מצאנו חברות ישראליות שיאנג ייצג בקוריאה, ובתחילת אוגוסט 2011 הצלחתי לשכנע אותו להיפגש איתנו". הלוי וברקת הכינו את משפחת לוי לכך שהשגת ההקלטה המיוחלת עשויה לקחת חודשים ארוכים עד שירכשו את אמונו של יאנג, ואכן כך היה. בפגישותיהם עם יאנג הבהירו שהם מחפשים 'פותח דלתות' לתחום הרכב בקוריאה, והמשיכו להיפגש איתו כדי לחזק את סיפור הכיסוי. "כדי למקסם את הסיכוי לחלץ ממנו אמירות משמעותיות רצינו שתהיה פגישה בשניים - גידי ויאנג. יאנג לא כל כך הבין למה, אבל בסוף השתכנע.

 

"הפגישה בין גידי לבין יאנג התקיימה בערב השני לשהותנו בסיאול, בלובי של המלון שבו התארחנו. פגישה זו קיבלה לאחר מכן - בשיחות בינינו לבין משפחת לוי ועורכי דינה - את הכינוי 'פגישת הכינורות', מפני שבהקלטה שלה נשמעת ברקע ברציפות נגינה של כינורות התזמורת בלובי. מהלך הפגישה בת השעה וחצי (בערך) היה טוב. גידי ואני שמחנו שהצלחנו להקליט את יאנג מדבר על השגת זיכיון קיה".

 

הפריצה ההודית

 

במקביל לניסיון להקליט את יאנג התחיל הלוי, כך על פי התצהיר, לנסות להשיג מסמכים שיגבו את דבריו בהקלטה. "אמרתי לאחיעד שאני מכיר חברה הודית בשם Appin שיכולה לחדור למחשבים ולחלץ מהם מסמכים. אחיעד הנחה אותי לבקש מההודים לחדור למחשב של יאנג". בפברואר 2012 הודיעו ההודים להלוי שהצליחו לחדור למחשבו של יאנג, וקיבלו על כך 24 אלף דולר. "באמצעות ערוץ תקשורת אינטרנטי נסתר סיפקו לי ההודים גישה למסמכים שמצאו - כעשרת אלפים קבצים שונים - שהיו רק חלק ממה שהיה על המחשב", כותב הלוי.

 

לאחר מכן הנחה אחיעד לוי את הלוי לרכוש מחשב חדש ונקי שישמש רק לצורך זה, כדי שהוא יוכל לגשת אליו משרת מרוחק ולבדוק את המסמכים. "רכשתי מחשב חדש באופיס דיפו בתל אביב והדגמתי לאחיעד איך להתחבר אליו מרחוק. הסברתי שכדאי לעשות זאת מבית קפה ולא מהבית, כדי שאי אפשר יהיה להתחקות אחר ההתחברות שלו". אחיעד עבד על המחשב כמה שבועות, כך הלוי, וסימן את המסמכים החשובים לו, שאותם קיבץ בכמה תיקיות על אותו מחשב נייד. "המחשב אינו בידי עוד", כותב הלוי.

 

בהמשך הוא מספר כיצד פעל להסוות את העברת המסמכים אל עורכי הדין של משפחת לוי. הוא כותב שבעצת אחיעד נסע לדרום קוריאה עם המחשב הנייד, רכש שם מדפסת ובחדרו במלון בסיאול הדפיס את כל המסמכים הדרושים למשפחה. את התדפיסים הכניס לשתי מעטפות שעליהן הדביק מדבקות עם כתובתו של משרד עורכי הדין צרלמאייר־פילוסוף, כדי שאלה יגיעו כביכול משום מקום.

 

"אחיעד הסביר לי כי הסיבה לדרך פעולה זו היא שאפשר יהיה להסביר את העובדה שמסמכים ממחשבו של יאנג נמצאים בידי עורכי הדין של משפחת לוי בכך שעובד קוריאני, אולי ממורמר, שמע על התביעה המתנהלת בישראל והחליט לשלוח מסמכים חשובים למשרד עורכי הדין שמטפל בפרשה מטעם נציגי קיה הקודמים בישראל. הוא אמר לי שעורכי דינו לא יודעים על כך. המעטפות הגיעו לאחר עשרה ימים לערך למשרד צלרמאייר־פילוסוף, כמן מן השמיים", כותב הלוי. "לאחר שהגיעו המעטפות, עו"ד אבי פילוסוף תפס אותי במסדרון ואמר לי משהו ברוח זו: 'לאחרונה, כפי שבוודאי שמעת, קיבלנו מחו"ל חבילת מסמכים מעניינת מאוד; עד שאתה הגעת לא היה לנו כלום. עכשיו, עם הראיות הללו, נוכל להפסיד בכבוד'".

 

התשלום: כמיליון שקל

 

הלוי, כך התצהיר, דאג בהמשך לטשטש את הקשר שלו למסמכים. "ביקשתי מטכנאי המחשבים שעבדתי איתו בזמנו לפרמט את הדיסקים הקשיחים של כל שלושת המחשבים שאליהם הועלו המסמכים של יאנג - המחשב הביתי שלי, שממנו ראיתי את המסמכים בעזרת הגישה שסיפקו לי ההודים לשרת המרוחק; המחשב הנייד שנתתי לאחיעד; והמחשב שקניתי בקוריאה. לאחר שהדיסקים הקשיחים של שלושת המחשבים פורמטו, השארתי את המחשבים עצמם בידי איש המחשבים ואמרתי לו שיוכל לעשות בהם כרצונו.

 

"במהלך התקופה שבין אפריל 2012 ותחילת 2013 ניסה אחיעד מספר פעמים לבקש ממני להשיג חומרים נוספים, הן ממחשבו של יאנג והן ממקורות נוספים שהיה עליי לחפש. סירבתי לבקשות אלה בתירוצים שונים, כי נראה היה לי שהדבר מסוכן מבחינת חשיפה. בנוסף, הוא ביקש ממני לנסות ליצור קשר עם עובדים, רצוי לשעבר, של קיה או יונדאי שיוכלו להעיד בתיק מטעם משפחת לוי, מתוך כוונה למצוא כמה שיותר עדויות נגד מר אונגר, בדגש על חשבונות בנק, העברות כספים ודו"חות כספיים.

 

"הפעולה האחרונה שעשיתי למען משפחת לוי היתה באביב 2014. לגידי ולי נודע, ממחקר שעשינו, כי שני עובדים לשעבר בחברת קיה גרים ועובדים בוויינטיאן, בירת לאוס. גידי ואני נסענו לשם במטרה לנסות ליצור עמם קשר, אבל ניסיונותינו לא צלחו.

 

"בנוסף להסכם הכתוב שיש לי עם משפחת לוי עבור הפעילות שהחלה בחודש יולי 2011 בהכנה לפגישות עם יאנג, סוכם בעל פה שאקבל שכר של 20 אלף שקל פלוס מע"מ לחודש יולי והחל מחודש אוגוסט וכל עוד אני עובד עבור משפחת לוי אקבל 40 אלף שקל פלוס מע"מ לחודש. זאת בנוסף להחזר ההוצאות בהן אשא. כאמור, עבדתי עבור משפחת לוי עד אפריל 2012, כך ששכרי עמד על 380 אלף שקל פלוס מע"מ, ויחד עם החזר ההוצאות קיבלתי כמיליון שקל עבור עבודתי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x