$
בארץ

לפני שתיכנס לתוקף: רפורמת הקורנפלקס תיושם כהוראת שעה

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לאשר מחר את תקנות הרפורמה כהוראת שעה לשלושה חודשים. התקנות מגיעות לוועדה בעקבות סיבוב הפרסה של משרד האוצר שחזר בו מתמיכתו בדרישת משרד הבריאות לדחות את ביצוע הרפורמה בארבעה חודשים

נורית קדוש 08:1429.06.16

הדחייה של יישום רפורמת הקורנפלקס, שאמורה להגביר את התחרות בשוק המזון ולהביא להפחתת מחירים, תקוצר באמצעות הוראת שעה. מחר יובאו בפני ועדת העבודה, הבריאות והרווחה של הכנסת תקנות הרפורמה שייושמו כהוראת שעה לשלושה חודשים, עד לכניסת הרפורמה לתוקף בסוף חודש ספטמבר.

 

במכתב ששלח השבוע שר הבריאות יעקב ליצמן ליו"ר ועדת העבודה, הבריאות והרווחה ח"כ אלי אלאלוף, ושהגיע לידי "כלכליסט", הסביר ליצמן את נחיצותה של הוראת השעה: "מאחר ומשרדנו ערוך ליישום הרפורמה כבר עתה מחד, ומאידך בקשתנו להחיל את 'חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון)' לא אושרה, הציע משרד המשפטים כי לתקופת הביניים יתקין משרדנו הוראת שעה כדי לא לגרום לעיכוב מיותר ביישום רפורמה חשובה זו".

 

 

התקנות יונחו על שולחן הוועדה לאחר שמשרד האוצר שינה את עמדתו בתוך יממה. בסוף חודש מאי משרד הבריאות דרש מהוועדה לדחות את יישום הרפורמה, שהיתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת חודש יוני, בארבעה חודשים בטענה שהוא אינו ערוך לה משום שהתקנות הדרושות עבורה טרם הותקנו. נציגי משרד האוצר תמכו בבקשת משרד הבריאות, הדחייה ספגה ביקורת קשה ובעקבותיה שר האוצר משה כחלון, ששהה בחו"ל בעת אישור הדחייה, הודיע כי הדבר לא היה על דעתו ודרש כי הרפורמה תיושם בתוך שבועות. עם חזרתו לארץ פנה כחלון לליצמן בבקשה לקדם את יישום הרפורמה באופן מיידי ובסופו של דבר סוכם על השימוש בהוראת שעה.

 

במשרד האוצר טענו אתמול כי בעקבות הסיכום בין השרים הקצה המשרד למשרד הבריאות את כל המשאבים שנוצים לו כדי להתקין את התקנות שדרושות ליישום הרפורמה באופן מיידי.

 

לא כולם רואים את הרצף שמשרד הבריאות טוען לו

 

לאחר שתפוג הוראת השעה, בסוף חודש ספטמבר, תיכנס הרפורמה לתוקף, וליצמן אמר כי משום כך משרדו עובד על השלמת הכנת התקנות לפי החוק החדש, כך שתיווצר רציפות בהסדרת יבוא מזון לפי הוראת השעה ליבוא מזון לפי החוק החדש.

 

אך בניגוד לדבריו של ליצמן, מהודעה ששלח איגוד לשכות המסחר ליבואנים עולה כי מקריאה ראשונית של הצעת התקנות ישנם פערים בינה לבין הנוסח הכתוב בחוק.

כך, למשל, המכתב מציין כי לפי התקנות, הבדיקות האקראיות שעורך משרד הבריאות למזון המיובא בתחנות ההסגר יבוצעו בעד 10% מהכמות המיובאת, בעוד שלפי נוסח החוק הבדיקות האקראיות יבוצעו בעד 5% מהכמות. מנגד, לפי התקנות ובניגוד לנוסח החוק, היבואנים לא ידרשו לשלם אגרה כדי לקבל אישור "קבלת הצהרה" (הצהרת יבואן על תקינות המוצרים).

 

משה כחלון משה כחלון צילום: עומר מסינגר

 

הרפורמה אושרה כבר בנובמבר 2015

 

בחודש נובמבר 2015, בתום כחודשיים של דיונים, אישרה ועדת העבודה, הבריאות והרווחה של הכנסת פה אחד את סעיפי "הגנה על בריאות הציבור (מזון)" המכונים רפורמת הקורנפלקס במסגרת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה. הרפורמה נועדה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהפחית את מחירי מוצרי המזון המיובאים. הרפורמה תחול על מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז ומוצרים נוספים והיא צפויה להביא להפחתת מחירים משמעותית בשוק המזון היבש.

 

בתום אותם דיונים, אמר אלאלוף כי "הרפורמה עתידה להפחית את יוקר המחייה ולהפחית את מחירי המזון לצרכן", ואילו כחלון אמר כי "הרפורמה חיכתה יותר מדי שנים. הגיע הזמן שתצא לדרך. הרפורמה הזאת תעזור עוד יותר לשכבות החלשות".

 

באותו מעמד הדגיש כחלון את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים ואמר כי "צריך להגיד את האמת — הרגולציה חונקת את היבואנים ואת התחרות. 4 חברות שולטות ב־40% מהשוק. זה לא אמיתי. הנחיתי את הצוות שלי באוצר לסייע בתקציבים ולהעמיד לרשות משרד הבריאות את כל האמצעים הנחוצים כדי שהרפורמה תצא לדרך באופן המהיר ביותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x