המענה של בנט לחרם האקדמי: עוד סטודנטים מהודו וסין

תוכנית חומש שעליה עבדה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בתשעת החודשים האחרונים ושנחשפת לראשונה ב"כלכליסט" שואפת למצב את ישראל כמרכז אקדמי בינלאומי אטרקטיבי. המטרה, כפי שרואים אותה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במל"ג, שבנתה את התוכנית ומקדמת אותה, היא שישראל תתמקם בשורה אחת עם רוב מדינות ה־OECD. האמצעי להשגת המטרה הוא הגדלת מספר הסטודנטים הזרים המגיעים ללמוד בארץ, הבאת מרצים מחו"ל ושיתופי פעולה עם קרנות ומרכזי מחקר בינלאומיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט כבר נתנו את ברכתם, ולפי הערכות אנשי הות"ת, התוכנית צפויה לעלות עשרות מיליוני שקלים בשנה. בימים אלו מתקיימים דיונים תקציביים אחרונים בעניינה עם נציגי האוצר, והיא תובא בקרוב לאישור מליאת המל"ג.

במל"ג רואים שלושה יעדים עיקריים לתוכנית: העלאת האיכות והתחרותיות של המערכת האקדמית, שילוב ממדים בינלאומיים, בין־תרבותיים וגלובליים בהכשרה הניתנת במסגרת האקדמיה וקידום התחרותיות והכלכלה של המדינה. בנוסף, הם מקווים שהמהלך יצליח להוות כלי לצמצום חרמות אקדמיים שיביא למדינה תרומה מדינית ודיפלומטית.

התוכנית תתמקד בטווח זמן קצר של שנה־שנתיים בהסדרת הרגולציה, בניית תשתיות במוסדות האקדמיים, הקמת גוף למיתוג ושיווק וסיוע לסטודנטים הזרים. בות"ת מצפים לראות גידול משמעותי במספר הסטודנטים הזרים הלומדים כאן, בעיקר לתואר שני ולתואר שלישי, רק לאחר 10–5 שנים, וכן עלייה בשיתופי הפעולה הבינלאומיים עם מוסדות אקדמיים בחו"ל.

קיימת עלייה במספר הסטודנטים הזרים מסין

נכון להיום, מצבה של ישראל ביחס ליתר מדינות ה־OECD לא מעודד, כשברקע ניצבת ההתמודדות הנמשכת של האקדמיה המקומית עם אקלים פוליטי־מדיני בינלאומי סבוך, שבא לידי ביטוי בקמפיינים להחרמת ישראל, דוגמת קמפיין ה־BDS, שצמחו בקמפוסים ברחבי העולם.

לפי נתונים שנאספו בשלוש השנים האחרונות, 0.7% מהסטודנטים לתואר ראשון, 2.9% מהסטודנטים לתואר שני ו־6.1% מהסטודנטים לתואר שלישי בישראל הם זרים. הממוצע למדינות ה־OECD הוא 6% לתואר ראשון, 14% לתואר שני ו־24% לתואר שלישי. כ־12 אלף סטודנטים זרים לומדים בארץ, כשיותר ממחציתם יהודים, והם מהווים כ־1.3% מכלל הסטודנטים בישראל — כמות זעומה ביחס לממוצע ה־OECD העומד על 9%.

יעד תוכנית החומש הוא להגיע בתוך עשור להשוואת ממוצע הסטודנטים הזרים לתואר שני ולתואר שלישי (דוקטורט) לממוצע ה־OECD כיום, והציפייה היא ש־2.1% מכלל הסטודנטים הלומדים בישראל ב־2021 יהיו זרים.

נפתלי בנט צילום: ארז חרודי, עושים צילום

אוכלוסיות היעד המרכזיות של התוכנית הן יהודים — בעיקר מצפון אמריקה אך גם מאירופה — וכן תושבי מזרח אסיה, אזור שנחשב כיום ליצואן הגדול ביותר של סטודנטים זרים בעולם, בעיקר מסין ומהודו. לפי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, 84% מהסטודנטים הזרים לתואר ראשון בישראל ו־70% לתואר שני הם יהודים.

מכיני התוכנית מציינים כי בשנים האחרונות ישנה עלייה בסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני מסין ומהודו המגיעים לישראל. מדובר במגמה שצמחה, לדבריהם, בזכות תוכניות לקידום קשרים אקדמיים בין המדינות. הוגי התכנית שואבים השראה ממדינות כמו בריטניה וארה"ב שמצליחות למשוך סטודנטים זרים רבים, ומדגישים שיש לאן לשאוף. למשל, NAFSA, ארגון החינוך הבינלאומי, פרסם ב־2014 דו"ח על ההשפעות הכלכליות של הסטודנטים הבינלאומיים על ארה"ב, וממנו עלה כי הדבר הביא להכנסות של 27 מיליארד דולר ושהשוק מייצר 340 אלף עבודות בארה"ב.

יו"ר הות"ת פרופסור יפה זילברשץצילום: עמית מגל

יוקר המחיה והמצב הביטחוני עלולים להוות בעיה

מחברי המסמך מציינים כי הבעיות העיקריות שיקשו על יישום התוכנית הן המצב הביטחוני, יוקר המחיה הגבוה יחסית, מחסום השפה והבדלי גיל וניסיון חיים (בעיקר בתואר הראשון). בנוסף הם מתייחסים לקשיים הבירוקרטיים הקשורים למתן אשרות עבודה לבני הזוג של הסטודנטים ואשרות להתמחויות בזמן הלימודים; מיעוט האפשרויות לניסיון עבודה מקצועי לאחריהם; העדר מקורות תקציביים בתוך האקדמיה; ומגבלות בשכר הלימוד. התוכנית עצמה מתיימרת למצוא פתרון רק לחלק מהבעיות הללו.

במל"ג מעוניינים לבצע כמה הליכים כמו הסדרה רגולטורית של התקצוב כמו קביעת שכר הלימוד, ובניית תשתיות מתאימות במוסדות, כמו משרד שיעסוק ויטפל בסטודנט הבינלאומי. מול הסטודנטים הבינלאומיים ירוכזו מאמצי שיווק בינלאומיים, תופעל תוכנית מלגות למצטיינים ויוענק סיוע במידע הנוגע לנושאי אשרות, ביטוחי בריאות ועוד.

יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ מסבירה בשיחה עם "כלכליסט" כי "אחת הסיבות שיש לנו כל כך מעט סטודנטים זרים, נכון להיום, היא שלא היה לנו מנגנון מרכזי שמסיר חסמים". היא מסבירה כי אין בכוונת המל"ג להיות הגוף המרכזי שמתפעל את התוכנית, אלא שיוקם גוף "מהיר ויעיל שיטמיע את התהליך ושיעבוד מול המוסדות האקדמיים, ואנחנו עדיין בהתלבטות מי יהיה הגוף הזה".

נשיא העברית פרופ' מנחם בן ששון אומר ל"כלכליסט" כי "אנחנו רוצים שעוד סטודנטים מחו"ל ילמדו תואר בארץ או לפחות כמה שנות לימוד, ובמקביל שהסטודנטים שלנו ייצאו להעשיר את לימודיהם בחו"ל. נוכחות הסטודנטים הזרים בכיתות שלנו מחייבת אותנו לעמוד בסטנדרטים גבוהים".