$
בארץ

ועדת שרים לחקיקה אישרה: סופ"ש ארוך 6 פעמים בשנה

על פי הצעת החוק, החל משנת 2017 יונהגו במשק מספר סופי שבוע ארוכים - מחמישי ועד שי - שיסונכרנו עם חופשות בתיה"ס; היא לא תקודם עד למסקנות ועדת המנכ"לים בנוגע למסחר בשבת

רוני זינגר 14:4826.06.16

הצעת החוק לסוף שבוע ארוך, של ח"כ אלי כהן (כולנו) אושרה בצהריים (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה, זאת לאחר שהושגו הבנות בנוגע לנוסח ולפיה מספר ימי ראשון שבהם תונהג מנוחה יעמוד על שישה סופי שבוע בלבד. הצעת החוק זוכה לתמיכת ראש הממשלה, שר האוצר משה כחלון, שר התיירות יריב לוין וכן לתמיכת ההסתדרות. מנגד, בשל התנגדות התאחדות התעשיינים עדיין לא ברור מה יעלה בגורלה לאחר שתעבור לפי ההערכות בקריאה טרומית.

 

על פי ההצעה, כבר משנת 2017 יעבור המשק לפעילות של סוף שבוע ארוך, כלומר מחמישי ועד חזרה לעבודה בשני, וזאת כאמור שש פעמים בשנה. 

במקיל סוכם כי הצעת החוק לא תקודם עד אשר תגבש ועדת מנכ"לים שתוקם לבחינת הצעת החוק של כהן את עמדתה בעניין. בנוסף סוכם עם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, כי ההצעה לא תקודם לאחר אישורה בקריאה טרומית, בטרם יסוכם גם מול התעשיינים. לפיכך נראה כי דרכו של החוק לאישור סופי ארוכה ומסורבלת. להצעה התנגדו לצד נציבות שירות המדינה, גם בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר.

 

ברוש מסר כי "ההצעה כפי שאושרה בוועדת השרים נושאת איתה עלויות כבדות אשר, על פי תחשיבים של בנק ישראל, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, עלולות להגיע כמעט לאחוז תוצר, שהם כ- 8 מיליארד שקל. התוצאה של תוספת ימי החופשה תהיה ייקור המוצרים, פגיעה בתנאי העובדים ובפעילות העסקית. לפיכך סיכמנו עם ח"כ כהן, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הממשלה, כי ההצעה לא תקודם בטרם תגובש הסכמה מלאה עם התעשיינים, על מודל היישום של החוק ועל הדרכים להגדלה משמעותית של הפריון, רמת החיים והצמיחה בישראל".

 

אין שינוי במספר ימי הלימודים

 

יוזם החוק, ח"כ כהן, הסביר כי ההצעה "באה על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם: כ-43 שעות שבועיות, לעומת מדינות ה-OECD בהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות שבועיות ואף פחות מכך. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, שנחשב לאחד מהנמוכים במדינות ה-OECD. במדינות כדוגמת ארה"ב וגרמניה בהן שעות העבודה הן בין 38-40 שעות, רמת הפריון גבוהה משמעותית. שישה סופי השבוע הארוכים מקצרים את שבוע העבודה בשעה אחת, שכן מדובר בהפחתה של 8.5 שעות על פני כחודשיים".

 

עוד נמסר כי מספר ימי הלימודים של התלמידים יישאר ללא שינוי כיוון שמתוך ששת ימי הראשון האמורים, יומיים יהיו בממילא בתוך חופשת הקיץ וארבעה נוספים יירדו מחופשת הפסח או החנוכה. מלשכת כהן נמסר כי "פורום 'הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים' הביע תמיכתו במהלך וטען כי זהו צעד ראשון אל עבר סנכרון ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל".

 

 

ח"כ אלי כהן, מקדם הצעת החוק לסופי שבוע ארוכים ח"כ אלי כהן, מקדם הצעת החוק לסופי שבוע ארוכים צילום: עמית שעל

 

מנגד, נשיאות הארגונים העסקיים המאגדת את המעסיקים המרכזיים במשק מתריעה כי הצעת החוק למנוחה ביום ראשון תביא לעלייה ביוקר המחיה בישראל. הנשיאות המאגדת בין היתר את התאחדויות התעשיינים, בוני הארץ, האיכרים והחקלאים, המלונות, תעשייני היהלומים, איגוד הבנקים ועוד, ערכה סקר בקרב למעלה מ-200 חברות בנוגע להשפעת הצעת החוק למנוחה ביום ראשון, בניסיון לבדוק את השפעתו על הפעילות העסקית של חברות בישראל.

 

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר כי "ההצעה נושאת איתה עלויות כבדות אשר, על פי תחשיבים של בנק ישראל, משרד האוצר והתאחדות התעשיינים, עלולות להגיע כמעט לאחוז תוצר, שהם כ־8 מיליארד שקל. התוצאה של תוספת ימי החופשה תהיה ייקור המוצרים, פגיעה בתנאי העובדים ובפעילות העסקית". התאחדות התעשיינים ערכה באחרונה מחקר בעניין החלת החוק וממנו עלה כי החוק יביא, לטענתם, להעלאת יוקר המחיה.

 

עוד מתנגדים לחוק בנציבות שירות המדינה שם הגישו חוות דעת בעניין לשרים ובה הם מתנגדים לאור ההשלכות הרוחביות שיהיו לחוק בשירות המדינה. בחוות הדעת נכתב עוד כי "הצעת החוק אינה מידתית ואינה סבירה מכיוון שאינה מאזנת כראוי בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים. הסדרה חד־צדדית כזו פוגעת באופן בלתי מידתי בעצמאות המעסיקים",

 

עורכי הסקר מסרו כי הוא מעלה נתונים מדאיגים. כך בין היתר עלה כי 55% מקרב החברות דיווחו כי המהלך יביא לצמצום פעילותן העסקית. כ- 30% מקרב החברות דיווחו כי המהלך יעודד אותן להעתיק פעילויות מחוץ לישראל וכן לצמצם במספר המועסקים. ועוד הוסיפו כי הדרך המרכזית עמה מתכננים העסקים להתמודד הינה העמסת העלות על מחירי המוצרים והשירותים - כלומר, על פי נשיאות הארגונים העסקיים, עולה מכך שמתן חופשה בימי א' עתידה להביא לעליית יוקר המחיה בישראל.

 

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים ויו"ר הנהלת נשיאות הארגונים העסקיים אמר בעניין כי "שר האוצר פועל להוזלת יוקר המחיה, העלאת הפריון והגדלת הצמיחה ובו בזמן חבריו למפלגה ולקואליציה ממשיכים לפעול באמצעות הצעות חוק פופוליסטיות ואנטי עסקיות, אשר מטלטלות את המגזר העסקי ועתידות להחליש את הכלכלה הישראלית, דבר אשר יוביל לפגיעה ישירה בציבור".

 

(אילוסטרציה) (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

 

 

יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר כי: "פעילותו של ח"כ כהן היא פעילות מבורכת וחשובה אשר מסמנת את תחילת התהליך אבל חשוב לזכור כי קיצור שבוע העבודה חייב להתבצע, בין היתר, באמצעות הפחתת שעות העבודה השבועיות בישראל ל-40 שעות". ניסנקורן הוסיף: כי: "השיחות בנושא יימשכו באופן אינטנסיבי וכולי תקווה כי שר האוצר משה כחלון ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, שהוכיחו בעבר כי הוא יודעים להיות שותפים לקידום השינוי החברתי לצד פעילות להעלאת הפריון, ימלאו תפקיד מהותי גם הפעם".

 

ברקע, ועדת השרים דחתה בשלושה שבועות את ההחלטה בעניין הצעת חוק של ח"כ רחל עזריה שמבקשת להטיל פיקוח מחירים על תחליפי החלב. על פי הצעת החוק בהשוואה למחירי העולם, מחירי תחליפי החלב בישראל גבוהים באופן משמעותי. מהשוואת המחירים שערכה נעמ"ת עולה, כי תרכובות מזון לתינוקות יקרים בארץ בכ-62% מגרמניה וב-35% מהמחירים בבריטניה ובארה"ב. על פי בדיקות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משנת 2006 המחירים בישראל התייקרו בכ-20% וכיום עומד המחיר הממוצע של אריזת 900 גרם על 78 שקל.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x