• תפריט
בארץ

המדינה מעבירה במחשכים 17 מיליארד שקל בסעיף "אחר"

תחת הסעיף התקציבי העלום "אחר" מעבירים משרדי הממשלה מיליארדי שקלים בשנה ללא שקיפות ופיקוח, ובראשם משרדי הבינוי והתחבורה. חלק מהגופים, ובהם משרדי ראש הממשלה, התקשורת והחוץ שתחת נתניהו, מסרבים לחשוף את היקף השימוש בסעיף

רוני זינגר 20:2822.06.16

בכל שנה חושפים משרדי הממשלה את ההתקשרויות עם ספקים שביצעו, אך קיים סעיף אחד בדוחותיהם שנותר לא שקוף, ואיפשר להם להעביר 17 מיליארד שקל ב־2015 ללא שקיפות או בקרה תחת הסיווג "אחר" . כך עולה מפילוח נתוני דוחות ההתקשרות של משרדי הממשלה — אלו שנעתרו ופרסמו אותם.

 

חוק המכרזים, שקובע כי יש להוציא מכרז לפני כל חתימת חוזה לביצוע עבודה או עסקה עם גורם ממשלתי, מגדיר קריטריונים ברורים להוצאות שעליהן משרדי הממשלה והיחידות הממשלתיות פטורים ממכרז, ובהם גובה ההתקשרות ומספר הספקים הקיימים לשירות המבוקש. במקרים שאין הכרעה ברורה אם ההוצאה נכללת בחוק המכרזים או לא (למשל, העברה בין משרדים או אבטחה בתשלום שמבקש משרד מסוים מהמשטרה במקום מחברת אבטחה פרטית), ההוצאה תיכלל תחת הסיווג "אחר". הבעיה היא שההוצאות תחת סיווג זה אינן מפוקחות, והמשרדים יכולים לכלול בסעיף הוצאות שעלול להפר את חוק המכרזים — חור שחור שדרכו אפשר להעביר כל דבר.

 

19% מכלל ההתקשרויות של המשרדים שהגישו דו"חות על הוצאות 2015 נעשו בסעיף "אחר". שיאן השימוש בסעיף היה משרד הבינוי, ששילם באמצעותו כ־4.5 מיליארד שקל. אחריו מדורגים משרד התחבורה ששילם 2.7 מיליארד שקל, ומשרד הבריאות שהוציא כך 1.2 מיליארד שקל. בתחתית הדירוג נמצא המשרד להגנת הסביבה שהוציא רק 401 שקל תחת סעיף "אחר" אשתקד.

 

53% מההתקשרויות זוכות לפטור ממכרז בחסות החוק

 

 

אף שהם מחויבים לעשות כן, לא כל משרדי הממשלה נוהגים לפרסם את דו"חות ההתקשרויות שהם מבצעים, כלומר את מלוא ההזמנות והתשלומים השוטפים שהמשרד עושה במהלך השנה. הסדנה לידע ציבורי פרסמה אתמול מדד, שבו היא מדרגת את המשרדים והיחידות לפי מידת מסירת מידע ההתקשרויות שלהם, וממנו עולה כי משרדי ראש הממשלה, התקשורת והחוץ הנמצאים תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו לא פרסמו דו"חות עד כה, וכמותם גם משרדי הפנים, העלייה והקליטה, הנגב והגליל והמשרד לעניינים אסטרטגיים.

 

ועדת השקיפות בכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר קיימה אתמול דיון בנושא, והביאה משרדים רבים יום לפני הדיון להעלות לאתר האינטרנט שלהם את דו"ח 2015, וחלקם גם את סיכום הרבעון הראשון של 2016. בנתוני הדוחות מפורטים תשלומים על פי חוק המכרזים — אלו שניתנים במכרז, אלו שניתנים בפטור ממכרז מסיבות מוגדרות בחוק, ואלו שנפלו בין ההגדרות תחת "אחר".  

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: תומי הרפז

 

הסדנה לידע ציבורי, הפועלת לקידום שקיפות שלטונית ומעורבות אזרחית באמצעות כלים טכנולוגיים, מנסה לפלח את כמות הנתונים האדירה שמספקים המשרדים ומסיקה כי לא פעם נדמה שבכוונה המידע נמסר באותיות קטנות במיוחד בעמודי אקסל צפופים.

 

52.7% מההתקשרויות של המשרדים שפרסמו דו"חות מבוצעות תחת סעיף "פטור ממכרז". משמעות הסעיף הוא שספק מסוים נותן שירות מבלי שהיה צריך להתחרות בספק אחר, דבר שעלול להעלות חשש לקשרי הון־שלטון ומגביל את התחרות המשק. שיאן ההתקשרויות בפטור ממכרז ב־2015 הוא מכון וולקני שבמשרד החקלאות, שבו נעשו 13,322 התקשרויות כך. אחריו נמצאים המשרד לביטחון פנים עם 6,796 התקשרויות, ומשרד המשפטים עם 4,280 התקשרויות.

 

בדיקת הפטורים ממכרז לפי סכומי ההתקשרויות, ולא לפי מספרן מציבה את משרד החינוך בראש עם 2.7 מיליארד שקל. בדיון אתמול הודיע משרד החינוך כי נתוניו לא כוללים את החינוך העצמאי, אגף החינוך התורני שבמסגרת החינוכית יש דגש עיקרי על לימודי קודש. לדברי נציגי המשרד, אין להם כל מושג או גישה לנעשה בחינוך העצמאי ואין להם יכולת לקבל מידע על הנעשה שם. עוד הוסיפו כי אינם יודעים אם מדובר בחלק ממשרד החינוך.

 

לנציגת המשרד לעניינים אסטרטגיים לא היו תשובות

 

בהמשך הדיון ניסתה שפיר לברר מדוע ישנם משרדים שלא מפרסמים את המידע אודות ההתקשרויות שהם מבצעים. כך למשל, המשרד לעניינים אסטרטגיים לא פרסם אף פירוט, ולדיון הגיעה נציגת המשרד שלומית המר שהפגינה חוסר ידע בנוגע לעבודה הנעשית בו. המר הסבירה שהיא חדשה ואינה יודעת מדוע אין דיווח על התקשרויות. כששאלה אותה שפיר במה המשרד שלה בכלל עוסק ענתה הנציגה שב"פעולות נגד ה־BDS". שפיר שאלה האם מדובר ב"פעולות הסברה?" ונענתה בשלילה, וללא הסבר נוסף. המר הסבירה מה כן עושה המשרד לעניינים אסטרטגיים ואמרה עוד כי עובדי המשרד "מחפשים תחומי פעילות" וכי "רק בינואר הגיע מנכ"ל ואנחנו עדיין בתחילת עבודה".

 

ח"כ שפיר מסרה: "הכסף של הציבור לא שייך לפוליטיקאים. הוא לא שייך לפקידים, והוא לא שייך לראש הממשלה. הוא של הציבור, ומגיע לציבור דיווח מלא על כל מה שהמדינה עושה בו. הכנסת נכשלה במשך שנים בפיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה ואם מתוך הבנה ואם לא, נתנה יד לשיטה הזו. אבל זה יכול לעבוד גם אחרת, ומה שקורה כאן היום הוא ההוכחה: מרגע שוועדת השקיפות פנתה למשרדים וזימנה אותם להגיע לכאן, התחילו להופיע הפרסומים, ו-14 משרדי ממשלה נזכרו להעלות את דו"חות ההתקשרויות שהם מעכבים כבר חודשים ארוכים. ברגע שהכנסת מבצעת פיקוח אפקטיבי, מתגלים פתאום כספים שהוסתרו, ושלא ברור את מי הם משרתים. רק כך שיטות מיושנות ומושחתות יתחילו להשתנות".

 

אדם קריב מהסדנה אמר כי "נתוני הרכש הם הנתונים החשובים ביותר בממשלה. הם מאפשרים לאזרחים לבקר אותה. הידיעה שהעין הציבורית פתוחה גורמת לפקידים עצמם להישמר ולכבד את העובדה שמדובר בכספי ציבור. אסור לנו להסכים להסתרת הנתונים". 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x