$
בארץ

ניתוח כלכליסט

הדחיינות של האוצר תעלה לנו בהגדלת הגירעון

ההתחייבויות הרבות שהאוצר ביקש לפרוס לתשלומים חוזרות אליו כמו בומרנג: כחלון יעמוד בקרוב מול בור תקציבי של כ־15 מיליארד שקל שאין לו איך למלא. צפוי שב-2017 שר האוצר יגדיל את יעד הגירעון, מה שיוביל לעלייה ביחס החוב־תוצר לראשונה זה 13 שנה

שאול אמסטרדמסקי 06:4823.05.16

הסיפור שלפניכם עלול להישמע משעמם, כאילו לא קשור בכלל לחיים היומיומיים שלכם. בליל של מושגים מאקרו־כלכליים שהשד יודע מי מתעניין בהם חוץ מקומץ פקידים ועיתונאים בירושלים. בפועל זה לא רק סיפור על מאקרו־כלכלה, אלא גם סיפור על פוליטיקאים שלא מצליחים לגלות מנהיגות אמיצה. שבמקום לתקן אחת ולתמיד את מה ששבור, במקום לבחור בחירות קשות ולהגדיר מה באמת צריכים להיות סדרי העדיפויות, הולכים על הפתרון הקל של גם וגם וגם, אפילו אם לבחירה הזו עלול להיות מחיר לא מבוטל לא רק למשק בכללותו, אלא גם למהלך החיים הרגיל של הציבור.

 

הנה השורה התחתונה: שר האוצר משה כחלון צפוי לעמוד בקרוב בפני קיר תקציבי בגובה של 15 מיליארד שקל של כסף שאין לו. הוא יכול להתמודד עם הקיר הזה על ידי קיצוצים משמעותיים, הפרת הבטחות והגדרת סדרי העדיפויות מחדש. אבל זה הפתרון הקשה. תחת זאת הוא עלול לבחור ב"פתרונות קסם" כמו לתת לממשלה להוציא יותר מכפי שמותר לה, לשחק קצת עם המספרים, ואם גם זה לא יעזור - להעלות את הגירעון. בשנים קודמות הפתרון הזה איכשהו עבר בלי לגבות מחיר כבד מהמשק, אבל שנת 2017 עלולה להיות שונה. למה? בגלל ההאטה האפשרית בצמיחה. אם זה אכן יקרה, את המחיר ישלם הציבור - בין אם בהעלאות מסים פתאומיות בדיוק כשלא נוח, ובין אם בקיצוצים גדולים בתקציבים שונים.

 

ועכשיו לגרסה המורחבת של הסיפור הזה: שר האוצר משה כחלון עלול להגדיל את יעד הגירעון לשנת 2017, דבר שעלול להוביל לראשונה זה עשור לשינוי במגמת הפחתת היחס בין החוב של ישראל לבין התוצר שלה. למעט עליה זמנית בשנת 2009 בגלל המשבר הכלכלי, היחס בין החוב של ישראל לתוצר שלה נמצא במגמת ירידה רציפה מאז כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר ב־2003.

 

על פי נתוני החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, בשנת 2015 עמד היחס בין החוב לתוצר על שיעור נמוך במיוחד של 64.9%. בכך ישראל נמצאת כפסע מהיעד שהגדירה לעצמה לפני יותר מעשור, לרדת ליחס חוב־תוצר של 60% בלבד, לאחר שהתחילה את שנות ה־2000 ביחס חוב־תוצר של יותר מ־100%.

 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על צמיחה אפסית במשק, גרמו לדאגה רבה בצמרת האוצר, בייחוד לנוכח כוונתו האפשרית של שר האוצר כחלון להעלות את יעד הגירעון לשנה הבאה. בתקציב שעבר נקבע כי יעד הגירעון בשנת 2017 יעמוד על 2.5% מהתוצר, ואולם ייתכן מאוד כי כחלון יעלה אותו מעט לכיוון ה־3%. אם זו אכן תהיה הבחירה של שר האוצר, וכלכלת ישראל תצמח בקצב נמוך מזה, היחס בין החוב לתוצר עלול לעלות.

 

לעלייה ביחס בין החוב לתוצר עלולה להיות השפעה על דירוג האשראי של ישראל. אף שזה נשמע כך, לא מדובר בעניין טכני אלא בסוגייה שעלולה להשפיע בסופו של דבר על המחיר שישראל משלמת על גיוס כסף בבורסות (בארץ ובעולם) בשביל לממן את הגירעון. ככל שמחיר הכסף, כלומר הריבית, יהיה גבוה יותר, כך גם ההחזרים שהממשלה תצטרך לשלם על החוב יהיו גבוהים יותר - וכך יהיו פחות תקציבים פנויים לשירותים הציבוריים.

 

המיליארדים האבודים מקק"ל ומקרקעות המדינה

 

כחלון עלול להגדיל את יעד הגירעון בשנה הבאה משום שבמהלך 2017 האוצר יצטרך לשלם על הוצאות שדחה משנים קודמות, וגם משום שחלק ממקורות ההכנסה החד־פעמיים שיצר בשנים שעברו פשוט נעלמים.

 

בצד ההוצאות, בתחילת 2017 יצטרך משרד האוצר להגדיל את קצבת הילדים ולפתוח חשבון חיסכון לכל ילד, כפי שהובטח לסיעות החרדיות עם גיבוש התקציב הקודם. האוצר ביקש אז לפרוס את המחויבויות שראש הממשלה לקח על עצמו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, וכך הגיע לסיכום עם החרדים כי חלק גדול מהעלאת קצבת הילדים תידחה לשנת 2017. והנה, 2017 כבר כאן.

 

על פי מסמכי האוצר מאותה תקופה מדובר בעלות של כ־2.4 מיליארד שקל, שכוללת העלאה של קצבת הילדים ב־50 שקל החל מינואר הקרוב, ועוד פיצוי רטרואקטיבי על חלק מהעלאת הקצבה החל מאמצע 2015, שנדחתה ל־2017.

 

בנוסף, במהלך 2017 אמורה להתבצע פעימה נוספת של תוספת שכר של 1.75% למגזר הציבורי, בכפוף להסכם שחתמו שר האוצר כחלון ויו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בסוף 2015. נוסף על כך, בינואר הקרוב הממשלה תצטרך לשלם מענק חד פעמי של כ־1,000 שקל לכל עובד מדינה במסגרת אותו הסכם. בסך הכל מדובר בתוספת תקציבית בעלות של 2.5 מיליארד שקל. ב־2018 יתבצעו פעימות נוספות של העלאת שכר לעובדים, ולשם כך יידרש תקציב נוסף של כ־3 מיליארד שקל שיוצר עוד לחץ על תקציב המדינה.

 

אם כל זה לא מספיק, האוצר חתם בסוף השנה שעברה על הסכם תקציבי מול משרד הביטחון לחמש השנים הקרובות. על פי ההסכם הזה, בשנת 2017 תקציב הביטחון יוגדל בכ־4 מיליארד שקל. אם נוסיף לכך גם את ההבטחות של הממשלה לגבי תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, נקבל עוד 9 מיליארד שקל נוספים שצריך לשלם בשנתיים הקרובות. כל זה בזמן שתקציב המדינה כולו לשנת 2017 אמור לגדול (ריאלית) ב־9 מיליארד שקל בלבד.

 

גם בצד ההכנסות הבעיה משמעותית. בשנים האחרונות מתח בנק ישראל ביקורת על אגף התקציבים על כך שהתחיל לאסוף מקורות תקציביים יצירתיים מן הגורן ומן היקב בשביל להשלים חורים בהכנסות ממסים. כך למשל, אגף התקציבים הצליח לקושש הכנסות חד פעמיות מקופת קרן קיימת לישראל, ואולם אלה אמורים להסתיים בשנת 2017. גם קופת רשות מקרקעי ישראל, שבעבר היתה מעבירה לממשלה כמה מיליארדי שקלים בכל שנה ממכירת קרקעות, כבר אינה זמינה בשל תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר, שבמסגרתה קרקעות ניתנות ליזמים בהנחות גדולות תמורת קביעה מראש של מחיר נמוך למ"ר ממחיר השוק.

ליברמן. מסתמן שלא יהיו מענקים רק לעולים חדשים ליברמן. מסתמן שלא יהיו מענקים רק לעולים חדשים צילום: עמית שעל

 

מכל הסיבות האלה מתכננים באגף התקציבים צעדים חד פעמיים נוספים להגדלת ההכנסות, כמו משיכה מוגברת של דיידנדים מחברות ממשלתיות וכן הלאמת חלק מהכסף הפנוי של הפיס והטוטו (כסף ששני הגופים כבר התחייבו להוציא לפרויקטי בינוי שונים, וטרם יצא בפועל בשל עיכובים שונים) בסדר גודל של כ־1-2 מיליארד שקל.

 

בור של 15 מיליארד שקל לא סוגרים בהוקוס פוקוס

 

גם הפתרונות האלה לא יספיקו לסגור בור של 15 מיליארד שקל, כפי שחוזה אגף התקציבים באוצר. לכן לכחלון יהיו שלוש אפשרויות, וסביר להניח שיבחר בתמהיל כלשהו של שלושתן. ראשית, הוא צפוי להעלות את תקרת ההוצאות המותרת של הממשלה, כך שמשרדי הממשלה יספגו קיצוצים פחות דרמטיים. בנוסף הוא צפוי לאשר את הצעדים החד פעמיים בצד ההכנסות, אף שהם אינם יוצרים מקורות הכנסה ארוכי טווח. ואם כל זה לא יספיק, הוא צפוי גם להעלות את יעד הגירעון מרמה של 2.5% לכיוון 3% מהתוצר.

בשנה שעברה עמד יעד הגירעון הרשמי על 3.4% מהתוצר, ואולם בסופו של דבר 2015 הסתיימה בגירעון נמוך בהרבה - 2.15% בלבד. הסיבות לכך הן קצב הוצאה נמוך יחסית של משרדי הממשלה (בשל העובדה שתקציב המדינה אושר בכנסת רק בנובמבר), אבל גם עודף הכנסות מפתיע ממסים.

 

במשרד האוצר שורר כעת קונצנזוס רב אגפי כי בשנת 2016 התמונה תהיה אחרת, וכי הגירעון בפועל יהיה קרוב מאוד ליעד הגירעון שנקבע בחוק - כ־2.9% מהתוצר. זאת משום שהצמיחה מדשדשת ואיתה גם ההכנסות ממסים, ובמקביל משרדי הממשלה מצליחים להוציא בינתיים את מרבית התקציבים שלהם ולא צפויים להיווצר עודפים משמעותיים כמו בשנה שעברה. אי לכך, באוצר מעריכים כי בשנה הבאה צפויה תמונת מצב דומה, ולכן חוששים מכך שכחלון יבחר להעלות את יעד הגירעון, דבר שעלול לסכן את מגמת ההפחתה ביחס בין החוב הכולל של ישראל לבין התוצר שלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x