• תפריט
בארץ

המסלול העוקף של מפעל הפיס למימון קרובים לצלחת

אוטובוסים לכותל, שיפוץ שביל ישראל ואפליקציות טיולים לחיילים: יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין משתמש בהיתר לחלק 7.5% מכספי הפיס לתרבות כדי לממן גם פרויקטים שהקשר שלהם לתרבות עמום. במשרד האוצר בוחנים מחדש את ההיתר

רוני זינגר ושאול אמסטרדמסקי 07:0510.05.16
אם לא שמעתם עדיין על פרויקט "מצווה" של מפעל הפיס אל דאגה, יש סיכוי לא רע שבקרוב תשמעו. מדובר בפרויקט יקר במיוחד ללבו של יו"ר הפיס אלוף (במיל') עוזי דיין, שמנסה לקדמו בשנה וחצי האחרונות ללא הצלחה. למעשה, ביום חמישי האחרון פנה היו"ר דיין במכתב לרגולטור האחראי עליו, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, בבקשה שיאשר לפיס להוציא את הפרויקט אל הפועל. פרויקט "מצווה" נולד לאחר שדיין למד כי היקף אירועי הבר־מצווה שנערכים בכותל בירושלים נמצא בירידה, אולי בשל השפעת גל הטרור. דיין פנה למכרו מתקופת סיירת מטכ"ל, יו"ר עמותת הימין אלעד דוד (דוידל'ה) בארי, ולטענת עמותת אלעד הציע ליצור שותפות. במסגרת הפרויקט הזה הפיס אמור לממן הסעות למשפחות שמעוניינות לערוך בר־מצווה בירושלים, ובסך הכל להביא לעיר הבירה כ־50 אלף משתתפים.

 

אלא שבינתיים דיין מתקשה להוציא את הפרויקט לפועל, שכן החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שמתנגדת לפרויקט עצרה לו את הכסף בנימוק שהמקור התקציבי שדרכו הוא מבקש להעביר את הבקשה אינו שקוף ושוויוני. "המענקים... אינם המקור התציבי המתאים לאישור הבקשה", נכתב בתשובת אגף החשב הכללי. בינתיים דיין ממשיך לנסות למצא דרכים לקידום הפרויקט.

 

 צילום: עמית שעל

 

7.5% זה כוח פוליטי

 

כדי להבין את העימות שנוצר בין דיין לאוצר, יש לעצור להתעכב לרגע על הדרך שבה דירקטוריון הפיס מחלק את תקציביו. הפיס מעביר בכל שנה סכום לרשויות המקומיות ולמדינה, מתוך הכנסותיו. ב־2015 עמד הסכום הזה על 1.7 מיליארד שקל. חלקו הארי, 92.5%, מחולק לרשויות המקומיות באופן ישיר לפי קריטריונים שקופים וידועים, ובאופן עקיף דרך משרד החינוך לצורך בניית כיתות לימוד. אבל מאז 2012 לפיס יש היתר לחלק את 7.5% הנותרים למטרות שונות בתחומי התרבות, או למלגות לסטודנטים. ב־2015 היה מדובר ב־125 מיליון שקל, "זה כאילו כסף קטן, אבל מדובר בהרבה כוח פוליטי", אומר גורם המעורה בנעשה.

 

פרויקטים כאלה מאושרים על ידי מועצות התרבות וועדת המלגות של הפיס, ולא נדרש להם אישור האוצר. הבעיה מתעוררת כאשר המטרה איננה תרבותית מובהקת, כמו פרויקט "מצווה" והאוטובוסים לירושלים. כדי לבצע אותם בפני היו"ר עומדות שתי אפשרויות: לקבל את אישור האוצר, או להתעקש על הגדרת הפרויקט כ"פרויקט תרבות".

 

תחקיר "כלכליסט" חושף כי בשנים האחרונות בחר דיין להכליל עוד ועוד פרויקטים כאלה במסגרת מועצת התרבות, שהוא עומד בראשה, ולתקצב אותם דרכה. ב־2015 לבדה אישרה מועצת התרבות פרויקטים מהסוג הזה בהיקף של כ־13 מיליון שקל, כמו פרויקט שחמט (1.6 מיליון שקל) או תמיכה בכדורסל בפריפריה (2.8 מיליון שקל, אף שהתמיכה בספורט היא מנדט של הטוטו) ועוד. חלק מהפרויקטים קשורים יותר ופחות לפעילות המועצה, אך המשותף לכולם הוא שבכולם דיין משתמש במועצה לתרבות כמסלול עוקף אוצר.

בימים אלה ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד בוחנת בין היתר את הצורך בחלוקה הנפרדת של 7.5% מכספי מפעל הפיס.

 

יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין. "כאילו כסף קטן, אבל זה הרבה כוח" יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין. "כאילו כסף קטן, אבל זה הרבה כוח" צילום: עמית שעל

 

שביל ישראל זה תרבות

 

כדי להמחיש כיצד השיטה עובדת, הנה דיאלוג מתוך ישיבת דירקטוריון של מועצת התרבות של הפיס מינואר 2014, שבה חברי המועצה מצאו את עצמם נדרשים לאשר פרויקטים שדיין הביא לאישור, למרות שהם אינם קשורים לתרבות. למשל, פרויקט שקשור לשביל ישראל. מה לפיס ולשביל ישראל? שאלה טובה. מתברר שב־2013 הוחלט בפיס להרים פרויקט שיפוץ וטיפוח שביל ישראל, בעלות של 1.5 מיליון שקל בשנה. את הפרויקט יזם איש הבית היהודי והח"כ לשעבר משה פלד, שבשיחה עם "כלכליסט" הסביר כי הוא מכיר את דיין מימי השריון ולכן פנה אליו. דיין הציג את הנושא בישיבה, וחברת הדירקטוריון דאז יהודית גואטה לא הבינה מה למועצת התרבות ולשביל ישראל. "מה השיוך שלנו לפרויקט הזה?", שאלה גואטה. דיין הסביר ש"לדירקטוריון יש דברים שהוא רוצה לעשות", ש"ככה נוצרו כמה מיזמים שאפשר להתווכח לגבי אופיים", ש"אם המועצה לא תרצה את הפרויקטים, זה יִגַרָע מהתקציב שלה וינוהל במקום אחר", ושבאופן כללי כדאי לאשר את הפרויקטים משום שהם יוצרים סינתזה לפרויקטים אחרים של המועצה.

ההסבר לא הניח את דעתה של גואטה: "זה אומר שחצי מתקציב המועצה לא מונע מחזון, אלא רק מתוך כוונה לקבל את החותמת שלה". בהמשך אומרת גואטה כי התקציב הוא "פיקציה. אנחנו אומרים שיש לנו 55 מיליון שקל לתרבות, ובפועל הרבה פחות הולך לתרבות". דיין השיב לה באופן תקיף ורמז שמוטב למועצה להמשיך בדרכה.

 

בשלב הזה של הישיבה עבר דיין לפרויקט אחר שגם הקשר שלו לתרבות קלוש - "חייל של ירושלים". "הרעיון הוא לאסוף 6 מיליון שקל ולהביא לירושלים את כל החיילים", אמר דיין. "שכל חייל יהיה יום אחד בירושלים בשירות שלו. חלק מהעלויות הן על הדרכה וחלק על כתב חידה סלולרי". דיין הסביר לחברי המועצה שצה"ל ועיריית ירושלים שותפים לפרויקט, ושבסוף היום החיילים מקבלים ספרון - מדריך מיוחד של הוצאת שיחור (שמקבלת כסף על הפרויקט) ואפליקציה לטלפונים החכמים ששיחור פיתחה. חבר המועצה חיים אוליאל הקשה: "למה שלא יהיו בשדרות יום אחד?", חברת המועצה חנה הרצמן תהתה: "למה לא להוציא גם לנגב או הגליל", חברת המועצה גבי אלדור שאלה: "מה הקשר שלנו?", וחבר המועצה דוד טרטקובר תמה: "איזו נראות יש לפיס?". דיין השיב כי "ירושלים היא עיר הבירה. לגבי הנראות, יש את הספר שיקבלו החיילים, שבו ישולב הלוגו של הפיס. זה יופי של דבר". גואטה השיבה ש"ברגע שאימצנו משהו ואני לא שותפה לניהול שלו ולהחלטות, אני לא עומדת מאחוריו".

 

הדיון התלהט, ודיין קובע כי יש לקיים הצבעה אם לאשר את תקציב העבודה של המועצה לאותה שנה עם או בלי הפרויקט. התוצאה - שוויון קולות. דיין מביא את פרויקט "חייל של ירושלים" לאישור בנפרד ושוב מתקבל תיקו. ואז קובע דיין ש"אני אשתמש בזכות שלי לקול כפול", וכך הפרויקט מאושר בסופו של דבר.

 

"ניפחו ניפוח חסר תקדים את המועצה לתרבות", אומר חבר דירקטוריון הפיס. "תקציב (מועצת התרבות) שהיה קטן יחסית הפך לגדול מאוד. זה מקום עם תנאים להתפתחות התנהלות לא תקינה. כשיש גוף שהכסף לא מהווה מגבלה עבורו ושמחלק כספים בלי אמות מידה - אני חרד".

 

"המושג תרבות הוא המקום הכי גמיש שאפשר להתווכח עליו", אומרת גואטה. "למשל בפסטיבלים. פסטיבל מוסיקה עונה להגדרה אבל פסטיבל כדורים פורחים הוא תרבות? גם בעניין החיילים ניסיתי להתווכח. לא אכפת לי שיהיו הצגות ומחול שאנחנו נותנים לחיילים, אבל לא כשהחיילים הם העניין".

 

מלגות שיתוף פעולה עם מי?

 

פרט למועצת התרבות, לדיין ולדירקטוריון הפיס יש עוד זרוע גמישה מבחינה פיננסית: זרוע המלגות, שמעבירה כ־65 מיליון שקל בשנה, בשני מסלולים: הראשון, שתקציבו 30 מיליון שקל בשנה, מחלק אלף מלגות מדי שנה בגובה עד 10,000 שקל ישירות לסטודנטים שנזקקים להן, תמורת פעילות בקהילה ולפי קריטריונים ידועים של מצב כלכלי, שירות בצבא וכו'. במסלול זה לפיס יש אפשרות לפקח על פעילות הסטודנטים. אך נוסף לכך ישנו מסלול שהקים דיין לפני מספר שנים הנקרא "מלגות שיתופי פעולה". עד 2015 מסלול זה פעל באופן לא שקוף, לפי קריטריונים שאינם פומביים. מלגות אלה מחולקות באמצעות ועדה שבראשה עומד דיין עצמו, ובה חברים גם ראש המועצה האזורית רמת נגב שמואל ריפמן, ראש עיריית כרמיאל עדי אלדר וראש מועצת סכנין מאזן גנאים. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי לאורך כהונת דיין (2012–2015) תקצב הפיס את המסלול הזה כ־52 מיליון שקל. ב־2015 לבדה נחתמו 48 שיתופי פעולה כאלה וחולקו 4,000 מלגות ב־19 מיליון שקל.

 

במסלול זה עמותות, אוניברסיטאות ורשויות מקומיות פונות לפיס בבקשה לקבל מלגות לסטודנטים שלהן. הבקשות מובאות לוועדת המלגות, שמחליטה סטודנטים של אילו גופים יקבלו את הכסף. עם הגופים והעמותות שסטודנטים שלהם קיבלו מלגות נמנים עמותת צעירים בירוחם, התאחדות הסטודנטים בלוד, קרן קדמה שמקימה כפרי סטודנטים ביהודה ושומרון, ואפילו הסוכנות היהודית שחולשת על תקציב אדיר מימדים משלה. בין העמותות והארגונים שהסטודנטים שלהם קיבלו מלגות ישנם גם מקרים שמעלים חשש לניגודי עניינים. כך למשל במקרה של ריפמן, שחבר בוועדת המלגות, ובו בזמן מעורב בשתי עמותות שסטודנטים שלהן קיבלו כסף מאותה ועדה - עמותת איילים, שמקימה כפרי סטודנטים בפריפריה וריפמן הוא היו"ר שלה; ועמותת תושבים למען התושב ברמת נגב, שפועלת במועצה שבראשה הוא עומד. לעומתת איילים אושרו 5.5 מיליון שקל לסטודנטים למשך שנתיים ב־2015 - הרבה מעבר למה שאושר לעמותות אחרות. לעמותת תושבים למען התושב אושרו 760 אלף שקל לסטודנטים. במסלול הזה לפיס אין יכולת לדעת מה מצבו הכלכלי של הסטודנט שמקבל את המלגות. "יכול להיות שהאנשים העשירים בנגב מקבלים מלגות, והפיס לא יודע מזה ולא יכול להתערב", אומר אחד הגורמים המעורבים בנושא.

 

בשיחה עם "כלכליסט" התפתל ריפמן בניסיון להסביר את אופן חלוקת המלגות. "אני חבר בוועדת המלגות, אבל אנחנו לא מאשרים כסף לאיילים אלא רק לסטודנטים", אמר. אלא שבתשובה לשאלה מדוע בכל זאת הכסף עובר דרך איילים השיב ריפמן כי "הדבר מסובך להסבר", וחתם ב"תכתבו מה שאתם רוצים".

 

עמותה נוספת שסטודנטים שלה תוקצבו ב"מסלול שיתופי פעולה" היא עמותת רוח חדשה, שמפעילה סטודנטים בירושלים וקיבלה מוועדת המלגות 1.2 מיליון שקל לשנתיים ב־2015. מנכ״ל הפיס דאז אלי דדון הודה בישיבת ועדת המלגות כי בהיעדר בקרה של הפיס על הסטודנטים, מהמלגות לרוח חדשה עשויים ליהנות גם סטודנטים חזקים. עם מקימי רוח חדשה נמנה חבר ראש עיריית ירושלים כיום ניר ברקת. ברקת היה עד לפני כשנה חבר דירקטוריון הפיס. מלשכת ברקת נמסר: "ראש העיר אינו מכהן בשום תפקיד ברוח חדשה, ולא היה מעורב בעניין המלגות".

 

תגובת מפעל הפיס

 

על הפעילויות תחת מועצת התרבות: "כל המיזמים שמפעל הפיס מקדם ושותף להם מהווים חלק בלתי נפרד מהמטרות לשמן הוקם. מדובר במיזמים שעוסקים בחינוך ותרבות ומהווים את ליבת עיסוקו של הפיס. כך למשל מיזם כדורסל בקהילה הנו מיזם חינוכי המתרכז הפריפרייה. פרויקט שביל ישראל מיועד לתלמידים ולכל האוכלוסייה לשם חיזוק המורשת וההיסטוריה. השנה יתקיימו הדרכות שטח, חג שביל ישראל ואתר שביל ישראל. את כל אלה הכין הח"כ לשעבר משה פלד, המועסק בריטיינר ולפי כל הכללים. מיזם חיזוק הקשר עם ירושלים הנו פרויקט שבמסגרתו חיילי צה"ל בשנתם הראשונה מגיעים לבירת ישראל. פרויקט 'מצווה' הוא מיזם מצוין שמסיבות נעלמות לא אישר אותו האוצר. תקציב התרבות עלה בחמש השנים האחרונות מ־12 מיליון שקל ל־70 מיליון, וטוב שכך. רוב התקציב מושקע ברשויות ובפריפריה. כל המיזמים הינם תרבות במובנה הרחב וכולם אושרו בדירקטוריון ובמועצה לתרבות".

 

על מלגות שיתופי הפעולה: ״כל המלגות מאושרות לפי קריטריונים ומוסף קול קורא. המלגה ניתנת ישירות לסטודנטים שתורמים תמורתה לקהילה. מפעל הפיס לא מעביר כספים לעמותות, אלא ישירות לסטודנטים, והוא גאה במיזם ומתכוון להרחיבו בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בעוד 30 מיליון שקל".

 

על ניגודי העניינים לכאורה של ברקת וריפמן: "ניר ברקת אינו חבר דירקטוריון מפעל הפיס. שמואל ריפמן כן. העמותות המדוברות (כמו רבות אחרות) זכו במלגות שיתוף פעולה והמלגה מועברת ישירות לסטודנטים ולא דרך העמותות. כל ההקצאות נעשו לפי כל הכללים. אנו קשובים להערות ולביקורת ועושים כמיטב יכולתנו לשפר את התהליכים כדי להמשיך להיות ראויים בתרומתנו לחברה הישראלית".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x