להפסיק להשמיד מזון
מזון מוכן, שיכול לעזור למשקי בית רבים הנמצאים מתחת לקו העוני, נזרק לפח – ואיתו גם התקווה של אותן משפחות לתזונה מאוזנת וטובה יותר. מה חובה לעשות?
לא מעט מאזרחי ישראל מתמודדים עם יוקר המחייה. משפחות רבות מתקשות לסיים את החודש, כחמישית מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי וכשליש מהילדים בארץ עניים.
למרות הנתונים המדאיגים, נותרה מודעות נמוכה בנוגע לשיעורי המזון הטרי והאיכותי בשווי מיליארדי שקלים שנזרקים מדי יום לפח, במקום להגיע לאלה שידם אינה משגת. מדוע זה המצב? בעיקר בגלל הבירוקרטיה.
מוסדות, ארגונים ומקומות עבודה רבים, לצד חברות ההסעדה המוסדית בארץ שעובדות לפי התקנים המחמירים ביותר ומספקות להם את המזון, נמנעים מלתרום את המזון בעיקר בשל חשש מהפרת הוראות משרד הבריאות לגבי תרומת מזון ומתביעות משפטיות במקרה של הרעלת מזון.
אנו מדברים על כמויות מזון אדירות שנזרקות לפח, מאות אלפי טונות בשווי מיליארדי שקלים מדי שנה. לא מעט מהגופים שצוינו מעוניינים לתרום את המזון העודף – אך החקיקה הקיימת שולחת את עודפי המזון לאתרי הטמנת פסולת, במקום לנזקקים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי. למה זה קורה? בגלל חוק המטיל את האחריות על המזון על התורם. קראתם נכון: מזון מוכן, שיכול לעזור למשקי בית רבים הנמצאים מתחת לקו העוני, נזרק לפח – ואיתו גם התקווה של אותן משפחות לתזונה מאוזנת וטובה יותר.
חלוקת מזון לנזקקים צילום: אביגיל עוזי עודפי המזון, מרגע שנוצרו, הם משאב. כל עוד הם טובים למאכל אדם, יש לפעול בכל דרך על מנת שאכן יופנו לאלה הזקוקים להם. מרגע שאינם ראויים למאכל אדם ניתן להשתמש בהם כמזון לבעלי חיים, להפקת אנרגיה או לייצור דשן – שימושים בעלי ערך כלכלי, סביבתי וחברתי. אולם בפועל, עודפי המזון מוצאים את עצמם כפסולת המושלכת לאתרי הטמנת אשפה שיוצרת נזק ניכר לסביבה ובעלת עלות כלכלית גבוהה.
ומי יכול לעזור? הגורם המרכזי האחראי לגידול התוצרת החקלאית ולשיווקה, ובכלל זה לעודפי המזון, הוא משרד החקלאות. לפי הערכות שעולות מדו"חות ומחקרי עבר שערכו ארגון המזון העולמי והוועדה העולמית לביטחון תזונתי, בישראל מתבזבז מזון טרי בעלות של למעלה מ–6 מיליארד שקל בשנה מתוך התפוקה החקלאית בלבד, מספר שאינו כולל השמדה גדולה של פירות וירקות בשל "חובת המעשר" הנהוגה בארץ ואינו כולל בשר (בעלי חיים). מדובר בנתון מקומם, במיוחד על רקע סגירת "המחלקה לייצור וכלכלה" בשנת 2010.
אחד הנושאים שהיו באחריות מחלקה זו, שפעלה במסגרת משרד החקלאות, היה עודפי תוצרת חקלאית. מאז סגירת המחלקה – לא הועבר הטיפול בסוגיה באופן רשמי לאף גורם אחר במשרד, כך שכרגע זה "נופל בין הכיסאות". גם מבקר המדינה שם לב לכך; בביקורת נרחבת שערך הוא מצא כי "משרד החקלאות לא גיבש תכנית להפחתת עודפי גידול ולצמצום אבדן התוצרת, ובכלל זה ניצול מיטבי של העודפים".
אנו מגישים מדי יום קרוב ל-100,000 מנות ביום, ועדיין נתקלים בבזבוז משווע של מזון שיכול היה בקלות להיתרם לנזקקים. כמובן שמשרד החקלאות אינו האחראי היחיד למצב שנוצר; גם משרדי המשפטים, הגנת הסביבה, הרווחה והבריאות, לצד גופים נוספים כמו המועצה לביטחון תזונתי או מכון התקנים, יוכלו לשפר את המצב הקיים. ועדיין, אוזלת היד של משרד החקלאות מקוממת; הוא אינו מטפל בבעיה ולמעשה "מטאטא" אותה מתחת לשטיח, כאשר פעילות אמיתית שלו יכולה לפתור חלק ניכר מהבעיה. הגיע הזמן שמשרד החקלאות יידרש לסוגיה, באמצעות החייאת "המחלקה לייצור וכלכלה" או דרך כל פתרון אחר, לטובת החברה, הסביבה, וכמובן - החקלאות.
הכותב הוא מנהל חטיבת ההסעדה בקבוצת ISS ישראל מתאגיד ISS העולמי
