דיויד גילה יוצא למתקפה נגד ההתקפלות של מיכל הלפרין

פרופ' דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, יוצא להגנת המדיניות שהנהיג ברשות - הטלת קנסות על מונופולים שגובים מחיר מופרז מצרכנים. זאת לאחר שהממונה על הגבלים הנוכחית עו"ד מיכל הלפרין הודיעה רשמית השבוע כי בכוונתה לבחון את ביטול מדיניות זו מטעמים של חוסר בהירות וקשיי אכיפה. על כוונת הרשות לבטל את המדינות פורסם לראשונה ב"כלכליסט" בחודש מרץ.

במאמר שנושא את הכותרת "מחיר מופרז כניצול לרעה של כוח מונופוליסטי" שיפורסם בקרוב בכתב העת "משפטים" של הפקולטה למשפטים באונ' העברית בירושלים, מתמודד גילה עם טענות שונות נגד המדיניות שהנהיג, ולפיה האיסור בחוק על מונופול לגבות מחיר לא הוגן יכול להיות גם מופרז (גבוה) וגם טורפני (נמוך). גילה קבע בגילוי דעת שפרסם ב־2014, עת שכיהן כממונה על הגבלים עסקיים, כי מונופול שיגבה מחיר מופרז יהיה חשוף לקנסות מינהליים של עד 24 מיליון שקל. עם זאת, בתקופתו של גילה, ואף שהרשות ערכה בדיקה במוצרים כגון סכיני גילוח של ג'ילט ומעדני חלב של שטראוס, לא נקנס אף מונופול על גביית מחיר מופרז. עוד קבע גילה כי מונופול שהפער בין עלות הייצור למחיר המכירה של מוצרו יהיה נמוך מ־20% יזכה להגנה מאכיפה.

"דווקא בישראל, מרובת המונופולים והשווקים הריכוזיים, שבה ישנה בעיה מתועדת היטב של יוקר מחיה, יישום האיסור על מחיר מופרז, הקיים בחוק, הוא חשוב שבעתיים", כותב גילה במאמר. "יש לזכור כי אנו נמצאים בישראל - מדינה קטנה עם מגבלות ניכרות על יבוא בחלק גדול מהשווקים, מרובת מונופולים ושווקים ריכוזיים. בהתאם, לדעתי בישראל יש מקום להחמיר בעניין של אכיפת האיסור על מחיר מופרז של מונופול יותר מאשר במדינות אחרות שבהן יש שווקים גדולים יותר, חסמים מעטים יותר בפני יבוא ושווקים פחות ריכוזיים. כדוגמה ניתן להביא את שוק המזון, שבעניינו הוקמה ועדה בין־משרדית בקיץ 2011 בעקבות מחאה ציבורית על מחירי המזון הגבוהים בישראל", כותב גילה.

הממונה על ההגבלים לשעבר דיויד גילה. בחר בטיעון החברתי צילום: נמרוד גליקמן

אחת הטענות המרכזיות נגד המדיניות שהנהיג גילה היא שאין זה מתפקידה של הרשות לפקח על מחירים. "פיקוח מחירים אינו יכול לפתור לבדו את יוקר מחיה, בעיקר משום שהוא חל רק על אותם גופים מעטים שהם תחת פיקוח", כותב גילה. "רק איסור בדיעבד על מונופולים יגרום לריסון עצמי של כלל המונופולים בישראל ולהימנעותם מגביית מחיר מופרז מהצרכן הישראלי, מחשש לאחריות על פי החוק".

גילה טוען במאמרו שלאיסור על גביית מחיר מופרז יש גם חשיבות חברתית. "הבעיה במחיר גבוה מעל לרמה התחרותית נובעת מכך שצרכנים, שמבחינה חברתית ראוי שירכשו את המוצר, אינם רוכשים אותו בגלל מחירו הגבוה. מחיר מופרז של מונופול גורם לבעיה חמורה מאוד של נטל עודף. מטרתו האולטימטיבית של חוק ההגבלים העסקיים היא למנוע נטל עודף זה. לפיכך, הרציונל שמאחורי האיסור מצוי 'מתחת לפנס'".

"מטרה נוספת של דיני ההגבלים העסקיים", כותב גילה, "היא מניעת התעשרות של הפירמות על חשבון הצרכן. דיני ההגבלים נועדו להגן לא רק על אותם צרכנים שבגלל המחיר הגבוה אינם רוכשים את המוצר, אלא גם על הצרכנים שרוכשים את המוצר למרות המחיר הגבוה".

משרד המשפטים: הלפרין יכולה לעסוק בנושא המחיר המופרז

"אין מניעה שהממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין תטפל בסוגיית גביית המחיר המופרז, ובלבד שההחלטות לא יתקבלו על ידיה באופן בלעדי אלא בדיון משותף עם גורמי המקצוע ברשות", כך כתב עו"ד ערן עסיס ממשרד המשפטים במסגרת סיכום דיון שנערך לפני חודש, ובו נידון חשש לניגוד עניינים של הלפרין בבחינה מחדש של מדיניות הרשות בסוגיית גביית מחיר מופרז.

הדיון נערך משום שהממונה שוקלת לבטל את המדיניות של קודמה בתפקיד, ולאור העובדה שלביטול עשויות להיות השלכות על תנובה - חברה שהלפרין מנועה מלעסוק בענייניה, ושהוגשו נגדה שש תביעות ייצוגית על גביית מחיר מופרז.