• תפריט
בארץ

האויב הבא של משרד הבריאות: הלחם הלבן

שר הבריאות יעקב ליצמן תקף רק את מקדונלד'ס, אבל מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב כבר מסמן את כל תחום המזון המתועש כמלחמה הבאה, ומבטיח פיקוח מחירים על לחם מקמח מלא. "מקדונלד'ס הם רק סמל לתעשייה מזיקה שלמה", אמר אתמול לכלכליסט

משרד הבריאות מסלים את המלחמה ביצרניות המזון המעובד והתעשייתי. לאחר שבתחילת השבוע שר הבריאות יעקב ליצמן יצא במפורש נגד מקדונלד׳ס — ״צריך להגיד מקדונלד׳ס אאוט, לא במדינתנו. לא צריך לאכול מקדונלד׳ס״ — ולאחר שהמשרד השיק סרטון ויראלי נגד שתיית משקאות ממותקים והכעיס את קוקה קולה ישראל, כעת גם מנכ״ל המשרד משה בר סימן טוב מסמן את היעדים הבאים של המשרד.

 

״מעגל המזון הוא המעגל הכי לא מטופל מכל המעגלים של אורח חיים לא בריא. גם בעישון וגם באלכוהול המודעות הציבורית והרגולציה הלכו הרבה צעדים קדימה. במזון המתועש והמהיר אנחנו נמצאים מאוד מאחור. העניין הוא לא מקדונלד׳ס, השר הזכיר אותם כסמל, כי אותם הוא מכיר. זה סמל ודוגמה לתעשייה שלמה של מזון מהיר ומעובד שיוצרים גם תזונה לא טובה וגם הרגלי מזון לא בריאים״, כך אמר אתמול בר סימן טוב בשיחה עם ״כלכליסט״, ובהמשך אף עבר לפסים יותר ספציפיים: "כמו שיש פיקוח מחירים על לחם לבן, צריך להיות פיקוח גם על לחם מקמח מלא. עלות הייצור שלהם זהה. וכפי שהפיקוח על לחם לבן מנגיש אותו, כך ננגיש גם לחם מלא״.

 

לפי בר סימן טוב, אחד היעדים שהמשרד שם לעצמו הוא להגביל את הפרסום של מזון לא בריא. ״היום המערכת שמעודדת אותנו לצרוך מזון לא בריא מכוונת ישר לילדים, ולכן אחד הדברים שאנחנו מתכננים לעשות הוא להגביל פרסום של דברים לא בריאים״. המהלך הזה מתחבר למהלך של משרד החינוך שהוכרז לפני שבוע, על איסור מכירת מזון לא בריא במסגרת הקפיטריות בבתי הספר ומפעל ההזנה של המשרד.

 

משמינים, חולים ומתים

 

בר סימן טוב ומשרד הבריאות הישראלי לגמרי לא לבד בסיפור. הם רוכבים על גל עולמי שהתחיל לפני כמה שנים ובנוי על שני יסודות. הראשון הוא הבריאותי־רפואי — עוד ועוד נתונים שמתפרסמים מעידים על כך שהשמנת היתר היא מגפה עולמית, ובעקבותיה גם מחלת הסוכרת. דו"ח עדכני של ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם בשבוע שעבר קבע כי 8.5% מבני האדם בעולם חולים בסוכרת, שיעור כמעט כפול מזה שהיה לפני שלושים שנה. על פי הדוח, 1.5 מיליון אנשים ברחבי העולם מתים מסוכרת ותסביכיה מדי שנה, כמעט מחצית מהם (43%) לפני גיל 70.

 

פרופ׳ איתמר רז, ממומחי הסוכרת הגדולים בישראל שלפני שבועיים מונה לעמוד בראש התוכנית הלאומית למניעת הסוכרת, צוטט כאומר שמספר חולי הסוכרת בישראל הכפיל את עצמו מאז 1980 ועומד כיום על 280 אלף (כ־7% מהאוכלוסיה), וכי ללא צעדי מניעה משמעותיים יטפס ל־800 אלף בתוך שני עשורים.

יעקב ליצמן יעקב ליצמן צילום: אוהד צויגנברג

 

אבל הנתונים המדעיים כאן אינם חזות הכל. בד בבד עם התבררות ממדי השמנת היתר והסוכרת, שצועדים יד ביד, גם המודעות הציבורית עולה. המודעות הזו באה לידי ביטוי גם בסרטים כמו Super Size Me משנת 2004, שיצא נגד מקדונלנד׳ס ותעשיית המזון המהיר, או כמו Fed Up משנת 2014, שיצא נגד קוקה קולה ותעשיית הסוכר האמריקאית באופן כללי.

 

גם הרגולטורים ברחבי העולם מתחילים לזוז. ממשל אובמה כבר פעל לשינוי התקנות כך שיהיה קשה יותר למכור מזון לא בריא בבתי הספר בארה״ב (אם כי בהצלחה חלקית בלבד), וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג פעל ב־2012 להגבלת מכירת משקאות ממותקים ברחבי העיר כך שניתן יהיה למכור רק פחיות ובקבוקים קטנים (בית המשפט פסק כעבור שנתיים שהצעד אינו חוקי והוא נפסל).

 

בנוסף, מדינות שונות התחילו להטיל בשנים האחרונות מס על מוצרי מזון עם שיעורים גבוהים של סוכר מוסף, בדגש על משקאות ממותקים. מס כזה הוטל בצרפת ב־2011, ובהמשך גם במקסיקו. במדינות כמו אוסטרליה, הונגריה ופינלנד מס הסוכר נרחב יותר וכולל מוצרי מזון נוספים כמו גלידות, שוקולדים, ריבות, ביסקוויטים ומתוקים נוספים. בעוד שנתיים צפוי להיכנס מס סוכר חדש גם בבריטניה, על משקאות ממותקים, שיהיה גבוה יותר ככל שהמשקה מכיל אחוז גבוה יותר של סוכר. חברת קוקה קולה הבריטית ומתחרותיה כבר הודיעו שהמס לא ישיג את המטרה שלו — הפחתת צריכת הסוכר — אלא רק ייקר את המחיר, והן מאיימות לתבוע את הממשלה.

 

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: עמית שעל

 

"יש מומנטום ציבורי לשינוי"

 

הגל העולמי הזה הוא שהוביל את ליצמן ובר סימן טוב להקים ועדה מיוחדת שתדון ברגולציה שיש להטיל על תעשיית המזון באופן שיאפשר לישראלים נגישות גבוהה יותר למזון בריא יותר. הוועדה תקיים ישיבה ראשונה בשבוע הבא. מלבד משרד הבריאות חברים בוועדה גם רשות המסים, משרד החינוך, משרד האוצר, האקדמיה, נציגת תעשיות המזון ואפילו אחיו של מנכ״ל קוקה קולה ישראל הפורש רן רבן.

 

"כל המדינות שוברות את הראש איך להתמודד עם זה. רק השבוע שר הבריאות נפגש עם יושבת הראש של ארגון הבריאות העולמי ושמע ממנה שזה אתגר גלובלי. התמותה הכי גבוהה כיום היא ממחלות שנגזרות מהשמנה, צריכת סוכר ומלח וכדומה. אנחנו לא באים להכחיד את תעשיות המזון, אבל אנחנו בהחלט רוצים ליצור שינוי אמיתי. אני מעריך שיש מומנטום ציבורי לשינוי הזה, ואני חושב שזה יהיה טוב גם לחברות. אם דברים לא ישתנו בצורה ניכרת, אני לא יודע מה יקרה״, אומר בר סימן טוב.

 

הנתונים המבהילים של משרד הבריאות על השמנת ילדים מחזקים את האמירה של בר סימן טוב. אם אתם הורים לילדים בישראל ונדמה לכם שהילדים של היום שמנים יותר מהילדים של פעם, אתם לא טועים. על פי נתוני משרד הבריאות, כ־21% מהילדים בכיתות א׳ כיום בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. השיעור הזה עולה בחדות ל־31% כשמדובר על ילדים בכיתות ז׳. כלומר, כל ילד שלישי מבני הנוער בישראל הוא שמן, וקצת פחות ממחצית מהילדים השמנים הם במצב קליני של השמנת יתר וחשופים למחלות הנובעות מכך. בקרב ילדים מהמגזר הערבי, אגב, המצב קשה אפילו יותר.

 

במקביל, גם הסוכרת בישראל נמצאת בעלייה. על פי נתוני משרד הבריאות, אם בשנים 2003—2004 שיעור חולי הסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים) בקרב בני 21 ומעלה עמד על 6.3%, בשנים 2007—2010 השיעור הזה עלה ל־8.3%. מדובר על עלייה של 29% בקרב גברים, ו־36% בקרב נשים. וגם פה, כמו בנתוני ההשמנה, המצב חמור יותר במגזר הערבי.

 

מה הסיכוי שליצמן נטפל למקדונלד׳ס בגלל שהם פתוחים בשבת?

״האמירה הזו אפילו לא ראויה להתייחסות. כמו בכל פעם שמושמעת ביקורת, הצד השני תוקף את המבקר עצמו. וממילא השר הסביר ברדיו שמדובר בכל תעשיית המזון המעובד והלא בריא״.

 

ומה לגבי הטענות שאתם יוצאים נגד קוקה קולה אבל בעצמכם קונים למשרד משקאות ממותקים בעשרות אלפי שקלים?

״בישיבות שאני משתתף בהן הוצאתי את כל העוגיות והשתיה הקלה. לכל היותר יש פה סודה. ואני יודע שגם בלשכת השר פועלים בנושא. תתמודדו עם העניין עצמו. אנחנו מראים לציבור ששתייה ממותקת היא לא בריאה וזה מביא להשמנה ותחלואה. ללכת ולדבר על המשרד זה לנסות לתקוע טוויסט לא רלבנטי בעלילה״.

 

נשמעת גם טענה שזה מוזר שמשרד הבריאות בוחר לטפל דווקא בתחום הזה, אף שישנן הרבה בעיות בוערות אחרות. סיימתם כבר לטפל בכולן?

״אנחנו אכן נכנסים למרחב חדש. אנחנו מבינים היום שבריאות היא בכל מקום ומדיניות בריאות היא רחבה מאוד. באים אלינו בטענות שהתעוררנו מאוחר מדי בנוגע לזיהום האוויר וגורמים סביבתיים אחרים, ולכן אנחנו צריכים להיות גם פה.

 

״זה לא אומר שאנחנו זונחים את הבעיות האחרות, אם אלה הבעיות בחדרי המיון ובזמינות התורים או במכשירי MRI או הגירעון של הקופות ובתי החולים. אבל חלק מהאחריות שלנו היא לטפל גם בדבר הזה. אם לא נטפל בזה עכשיו, בעוד כמה שנים ההשפעה על מערכת הבריאות תהיה הרסנית, ולכן זו חובה בסיסית״.

 

למה בכלל להתערב לציבור במה שהוא בוחר לאכול? אם מישהו רוצה לא לאכול בריא, זו לא בחירה שלו?

״במשך הרבה מאוד שנים המחשבה היתה שאם תאכל פחות ותעשה ספורט תהיה בסדר. אבל היום אנחנו יודעים שיש פה מלחמה תודעתית על הפה שלנו כל הזמן ובכל דרך. זה נעשה בפרסום ובטעמים ובנגישות של המזון, ואנחנו צריכים לעבוד על זה. להגן על הציבור וליצור עבורו סביבה מקדמת בחירות בריאות. לכן גם הקמנו את ועדת הרגולציה לעניין שתתחיל לפעול בשבוע הבא״.

 

היום המזון הבריא יקר יותר מאשר הלא בריא. אפילו אם הציבור יתחיל לצרוך מזון בריא יותר, רק השכבות החזקות יוכלו לעשות זאת ושוב ייפתח פער. מה אתם מתכוונים לעשות בקשר לזה?

״גם מזון לא בריא עולה כסף. ואם יש מקומות שצריך להפעיל פיקוח מחירים בשביל להנגיש גם את המזון הבריא, אנחנו נפעל גם לזה. כמו שיש פיקוח מחירים על לחם לבן צריך להיות פיקוח גם על לחם מקמח מלא. עלות הייצור שלהם זהה. וכפי שהפיקוח על לחם לבן מנגיש אותו, כך ננגיש גם לחם מלא״.

 

זה לא רעיון חדש, למה זה לא קרה עד היום?

״זה לא תלוי רק בנו. בשבוע הבא יש לנו ישיבה על זה עם ועדת המחירים המשותפת לנו ולמשרד האוצר. מבחינתנו זה היה צריך לקרות כבר לפני שנה״.

 

אתה מדבר על זה שאנחנו צריכים לצרוך יותר אוכל ביתי. מעבר לזה שהוא לא בהכרח בריא יותר, אתה מצפה ממשפחה של שני מפרנסים לעמוד בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון ולהתחיל לבשל?

״אנחנו במשפחה שתי משרות מלאות עם ארבעה ילדים ואנחנו כן משתדלים לצמצם את האוכל המעובד. אנחנו לא מחפשים להכחיד את התעשייה הזאת, אלא לגרום לה לעשות שינוי של המזון עצמו ולעבור לייצר אוכל בריא יותר. אנחנו צריכים להתייחס לעצמנו בכבוד הראוי ולהשקיע יותר במה שאנחנו אוכלים״.

 

בתעשיית המזון לא מתרגשים מליצמן

"שר הבריאות פופוליסט שמנסה להשיג כותרות"

 

בכירי תעשיית המזון לא כינסו דיון דחוף בעקבות המתקפה הישירה של שר הבריאות יעקב ליצמן על מקדונלד'ס, בדיוק כפי שלא עשו זאת כשיצא משרדו בקמפיין נגד צריכת קוקה־קולה לפני כמה שבועות. משיחות עם כמה מהם עולה כי הסיבה לכך נעוצה בהערכתם כי ליצמן לא חידש דבר, ולכן השפעתו שולית.

 

רק הזמן יוכיח אם צרכנים ידירו רגליהם ממקדונלד'ס בעקבות האמירה הקשה, אבל ניתן להעריך שמכירות הרשת לא ייפגעו. להבדיל, כשארגון הבריאות העולמי פרסם באוקטובר שמוצרי בשר מעובד מסרטנים — הצניחה במכירות היתה מיידית, אבל כאן דובר על מידע חדש שהציבור הרחב לא נתקל בו לפני כן. מנגד, כמות הסוכר בקוקה־קולה אינה חידוש.

 

ובכל זאת, ההצהרה של ליצמן תפסה את תעשייני המזון לא מוכנים. בכיר בענף טוען לבעיית אמון קשה בין המשרד לתעשייה, "שנובעת ממאבק פנים בתוך משרד הבריאות ומניסיונות להשיג כותרות", אמר.

 

לדברי תעשיינים נוספים, במשרד הבריאות בחרו ללכת על קו פופוליסטי במקום לייצר מהלכי עומק ארוכי טווח כמו מיסוי על כמויות סוכר, מלח ושומן חריגות. "תעשיית המזון פועלת שנים לשפר את איכות מוצריה, ומשרד הבריאות מפנה אלינו אצבע מאשימה. יותר אנשים נפגעים מזיהומים בבתי חולים מאשר מאכילת המבורגרים", מסר תעשיין בכיר.

נורית קדוש

 

דור המילניום מכה את מקדונלד'ס

 

האירוע שהפך את מקדונלד'ס לאויבת בריאות הציבור היה הסרט התיעודי מ־2004 "לאכול בגדול" ("Super Size Me"). במאי הסרט מורגן ספרלוק הגביל את התפריט שלו למקדונלד'ס למשך חודש, ובתום התקופה עלה כ־11 ק"ג במשקלו ודיווח על בעיות בריאות כמו כאבי ראש, ירידה בתפקודי הכבד ואפילו אין אונות. מאז ניסתה מקדונלד'ס למתג את עצמה מחדש כרשת מזון מהיר ובריא.

 

אלא שמתחילת העשור חוותה הרשת האטה במכירות בכל העולם ובארה"ב בפרט, שם נרשמה גם ירידה ברווחים בשנים האחרונות. מגזין השיווק "אד־אייג'" פרסם לפני כשנתיים מזכר פנימי של מקדונלד'ס, שלפיו הרשת לא מדורגת בין עשר רשתות המזון האהובות על בני 18–32. בנוסף, מקדונלד'ס ורשתות ותיקות אחרות רשמו ירידה של 16% בתנועת הלקוחות בני דור המילניום בשנים 2007–2013. במקביל צמחה בארה"ב שורה של רשתות מתחרות שהבטיחו שימוש מינימלי ברכיבים מעובדים או מחוממים, והיכו את מקדונלד'ס בדיוק בנקודה הכואבת שעליה לחץ שר הבריאות יעקב ליצמן.

 

מנכ"ל מקדונלד'ס סטיב איסטרברוק, שנכנס לתפקידו במרץ שעבר כדי להציל את הרשת ממה שנתפס לעתים כגסיסתה, שינה את הסלוגן של הרשת מ־I'm Loving It ל־The Simpler The Better, ואף הצליח להוביל לעלייה במכירות בארה"ב במחצית השנייה של 2015. המשקיעים הגיבו בחיוב ומניית מקדונלד'ס זינקה ב־31% מאז שנכנס איסטרברוק לתפקידו.

רן אברמסון

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x