• תפריט
משפט

"הכסף חולט? שהחשוד יפנה לסנגוריה ציבורית"

עו"ד ליאת בן־ארי עוררה מחאה בכנס באילת בדיון על תפיסת כספים של חשודים. הפתרון שלה למי שלא נשאר לו כסף לעו"ד קומם את הסנגורים

זוהר שחר לוי 08:2506.04.16

הסנגורים שהשתתפו אתמול במושב שעסק בהלבנת הון, תפיסות רכוש וחילוטים קראו להסדיר בחקיקה את הקריטריונים לאישומים בהלבנת הון, את שכר הטרחה ואת הדיונים במעמד צד אחד. פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן־ארי טענה שאם לא יתפסו הכסף בתחילת ההליך המדינה לא תראה אותו בכלל.

 

"אנחנו מודעים לכך שצווי תפיסה זמניים הם כלי דרקוני ביותר, ולעתים יש חשוד שאנחנו תופסים את מרב הכסף שיש לו", אמרה בן־ארי.

 

היא התייחסה גם לשאלה הנפוצה בעקבות תפיסות הכספים: איך יכול החשוד לממן את שכר הטרחה של בא כוחו? התשובה: הסנגוריה הציבורית. "לא פעם אנחנו נתקלים בסיטואציה שבה לאחר שתפסנו את הכסף מגיע החשוד ואח"כ הנאשם אומר שאינו מסוגל לייצג את עצמו בעבירות כבדות משקל ושאין לו כסף לסנגור כי הכל תפוס ומבקש מבית המשפט לשחרר כספים לטובת התשלום. זו סוגיה לא פשוטה שמעוררת הרבה שאלות כמו ייצוג הולם, הליך הוגן וזכות הנאשם לבחור עו"ד. הסנגוריה הציבורית נותנת שירות מצוין והרבה פעמים אנחנו אומרים את זה לבית המשפט. מתעוררת השאלה גם כמה כסף לשחרר? לשחרר הרבה לעו"ד יקר? או פחות לעו"ד פחות יקר? וגם כן עולות שאלות של ייצוג הוגן", אמרה בן־ארי.

מימין ליאת בן־ארי וגיל דחוח מימין ליאת בן־ארי וגיל דחוח צילום: יאיר שגיא

 

"המשטרה לא מציגה את התמונה המלאה"

 

לסנגורים בפאנל נשמע הרעיון של בן־ארי בעייתי. לדברי עו"ד נתי שמחוני מהרצוג פוקס נאמן, "חוקרים פושטים עם שחר עם צווי חיפוש ותפיסה ומנתקים את החשוד מצינור החמצן. לצערי, בית המשפט הולך הרבה פעמים שבי אחרי הפרקליטות. הוא אומר, נכון שיש זכות לייצוג הוגן אבל הכסף הוא לא של האדם אלא הושג בעבירה ולכן אותו חשוד לא יכול לעשות שימוש בכסף הזה. הכסף הזה נתפס במסגרת הליך זמני. אבל איפה חזקת החפות?". שמחוני התייחס בין השאר למקרה של הלל צ'רני שהואשם במסגרת פרשת הולילנד ובתחילה נתפסו אצלו 7 מיליון שקל. לאחר שהורשע במחוזי חולט מיליון שקל, ולאחר שזוכה בעליון מהלבנת הון כל הסכום שוחרר. "לתפוס מראש את כל הסכום", מוסיף שמחוני, "להגיד שזה שלנו ולשלוח אותו לחפש את הסנגוריה הציבורית? אני יכול להגיד שהסנגוריה הציבורית מתנגדת לכך. עמדתם היא שהם לא אמורים לטפל בעתירי ממון. הסנגוריה הציבורית זה כספי ציבור וכספי החילוט זה כספי ציבור. אז מה ההבדל? זה אותו כיס".

 

עו"ד רונן רוזנבלום, לשעבר קצין ביחב"ל, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הרשויות בראשית החקירות. לדבריו, המשטרה מרבה לפנות במעמד צד אחד בבקשות לתפיסת רכוש שלפעמים שייך גם לצד שלישי. "אסור שזה יקרה אבל זה קורה כמעט בכל תיק. המשטרה לא מציגה לשופט השלום נתונים מלאים. למשל, שהדירה שייכת גם לרעיית החשוד. השופט נותן צו למרות שברור שלא ניתן לחלט את כל הדירה. הדבר הזה צריך להיפסק".

 

"כולם צודקים פה אבל אין קריטריונים"

 

עו"ד גיל דחוח קרא להסדיר את הקריטריונים לאישומי הלבנת הון. "באיזה תיקים יצטרפו עבירות הלבנת הון ובאיזה לא – זו החלטה שרירותיות של שיקול דעת", אמר. "כולנו צודקים פה. בפרקליטות הדברים נידונים ונשקלים ועוברים סינון גדול, אבל מהצד שלנו רואים שטף של הרבה כתבי אישום. אין הנחיה ברורה מתי יצטרפו עבירות הלבנת הון ומתי לא. כשאני שואל מה הקריטריונים אני לא מקבל תשובה ברורה. בתיק בן־אליעזר אני מייצג מישהו שנשלח להחליף את הכסף. הלך ורשם פרט כוזב לכאורה. ובאותו רגע אפשר לחלט את כל כספו. למזלו, הוא לא הואשם בהלבנת הון. בירושלים ראיתי אצל פרקליט אחר אותו רעיון בתיק אחר. הדברים צריכים להיות ברורים בהנחיות ברמה המערכתית. יש כאן כשל שעד שלא יסודר נמשיך להיתקל בדברים האלו".

 

בן־ארי הגיבה על הדוגמה של דחוח: "אין דיווח שבן־אליעזר, לכאורה, פרט בצ'יינג' כמה מאות אלפי דולרים. הוא לא רצה ללכת בעצמו כדי לא להישאל, ולכן שלח גורם אחר במקומו. והשליח לא אמר שהוא שליח, אלא שהוא המבקש עצמו ולכן הדברים מאוד חמורים. נכון שקיימות הנחיות, אבל לא יכולות להיות הנחיות נפרדות לגבי תיק ותיק. בכל תיק זה סיפור אחר לגמרי".

 

על אישורו של החוק ההופך את עבירות המס לעבירות הלבנת הון, אמר עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' כי "רשות המסים רוצה כל הזמן להחמיר בענישה ולהרתיע. אז אני אומר לה שהדבר הכי מרתיע הוא עונש מוות למעלימי מס ולמלביני הון. זה אולי נשמע לכם מצחיק, אבל אז זהו שלא. המהלכים האחרונים שעשתה רשות המסים בעצם מהווים 'עונש מוות' לחברות ולעסקים בישראל מבחינה כלכלית. כפי שאמרה איילת שקד על בג"ץ מתווה הגז: 'ארץ אוכלת משקיעיה'".

 

עו"ד גולדמן הוסיף כי "בתיקון הזה של הוספת עבירות המס לחוק איסור הלבנת הון, למעשה רשות המסים מאפשרת לעצמה להשמיד כל חברה או אדם שהיא חושדת בהם, ובכך הרשות נטלה לעצמה כוח אדיר שהיא חייבת להשתמש בו בתבונה ובמידתיות".

 

את המושב הנחתה עו"ד יעל גרוסמן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x