"ננסה להשיג את רשימת החברות שלא משלמות מס. את הקודמת לא הצלחנו"
הדלפת "מסמכי פנמה" שחשפה את נתיב המיליארדים למקלטי המס סיפקה הצצה גם לחשבונות הישראליים שמנוהלים מעבר לים; מנהל רשות המסים משה אשר הודיע "אעבור שם שם" כדי לבדוק אם התבצעה העלמת מס, אבל עד כה לא הצליח לקבל לידיו אפילו את רשימת בעלי החשבונות ב־HSBC שנחשפה לפני כשנה; ובינתיים גם הכנסת סירסה את היכולת של רשויות המס להתחקות אחר חשבונות חשודים
"קודם כל צריך להשיג את הרשימה, זה השלב הראשוני, אחרי זה נעבור שם שם ונבדוק האם הוא דיווח על הקמת חברה", כך מסר אתמול (ב') מנהל רשות המסים, משה אשר ל"כלכליסט" בהמשך להדלפת "מסמכי פנמה" שבאמצעותם נחשף נתיב המיליארדים למקלטי המס. במסמכים שהודלפו מופיעות יותר מ־600 חברות ישראליות וכ־850 בעלי מניות ישראלים שנרשמו במקלטי מס כגון איי הבתולה והאי ג'רזי שבהם שיעורי המס נמוכים עד אפסיים. בין השמות שמופיעים במסמכים נמצאים כמה מאנשי העסקים העשירים בישראל: יעקב אנגל, טדי שגיא ועידן עופר.
לדברי אשר, בכוונת הרשות לבחון את החברות שנחשפו כעת. להערכתו "ברוב המקרים נמצא שהחברה מדווחת ומשלמת מס, אולם באותם מקרים שהחברה לא משלמת מס אנו נפעל בהתאם". לדבריו, "יש שאלות רבות שצריך לענות עליהן, כמו למשל מה פעילות תאגידי האוף־שור האלו".

ישראלי ידוע נוסף ששמו נקשר במסמכים לחברה במקלט מס הוא עו"ד דב ויסגלס שהיה ראש לשכתו של אריאל שרון כשהיה ראש ממשלה. לפי הדיווחים, שותפו של ויסגלס, עו"ד אסף הלקין, רשם ארבע חברות במקלטי מס. אחת מהן, שנרשמה באיי הבתולה הבריטיים, נמצאת בבעלותו המלאה של ויסגלס.
ויסגלס אמר ל"כלכליסט" כי "החברה נרשמה לצורך קבלת הלוואה מבנק לשם השקעת הכספים בנכסים אירופאיים. הבנק נאות ליתן הלוואה רק לתאגיד. פעילות החברה מדווחת לרשויות המס בישראל. המס הנדרש החל על הפעילות האמורה, משולם בישראל".
מקלטי המס שאליהם זורמות ההכנסות המדווחות של אנשי העסקים הישראלים העשירים הם רק חלק מהכספים שנגרעים, באופן חוקי לחלוטין, מקופת המדינה. אלא שאליהם מצטרפים גם כספים שמוחזקים בבנקים זרים ושחלקם לא דווחו לרשות המסים.
המסמכים שנחשפו עכשיו אינם המסמכים הראשונים שחושפים בעלי חשבונות וחברות במקלטי מס. בתחילת 2015 חשף ארגון העיתונאים ICIJ רשימה של בעלי חשבונות בבנק HSBC שמתוכה התגלה כי כ־6,500 ישראלים החזיקו כ־10 מיליארד דולר בשלוחה השוויצרית של הבנק בשנים 1997—2007. לדברי אשר, "אנחנו עדיין מנסים להשיג את הרשימה הזו. איני יכול להיכנס לפרטים. מיום ליום אנחנו מתקרבים לרשימה." בנוגע לחשבונות מתוך הרשימה שכן פורסמו אמר אשר כי "לגבי מה שפורסם ביצענו בדיקות מיידיות. ברוב המקרים היה בסדר."
פרשה נוספת, שנחקרת בימים אלו ברשות המסים, היא פרשת UBS שמבסגרתה הרשות גילתה חשבונות בנק סודיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהחזיקו עשרות ישראלים בבנק UBS בשוויץ. במקרה זה מדובר בהעלמות מס של ממש. בפרשה זאת, שבמסגרתה נתפסה רשימת לקוחות בכליו של בנקאי שוויצרי בשם רוני אליאס שנעצר בישראל, צפויים להיות מוגשים בקרוב מספר כתבי אישום.

במטרה להילחם בהון השחור ובהעלמות המס, הכנסת אישרה לאחרונה מספר חקיקות שאמורות להקל על רשות המסים באיתור חברות שמעלימות מס כבר בשנה הקרובה. כך למשל הורחבה חובת הדיווח של אזרחי המדינה. לפי החובה המורחבת, על כל מי שמעביר מעל לחצי מיליון שקל בשנה לחו"ל לדווח על הכנסותיו לרשות המסים. המטרה היא להקל על הרשות לחסוף חברות שמנסות להסתיר הון במקלטי מס. לפי חובת הדיווח המורחבת, גם מי שמוגדר כנהנה מנאמנות זרה, שבה מופקדים יותר מחצי מיליון שקל, יצטרך לדווח לרשות המסים. הצעת חוק שטרם עברה היא הצעת החוק שלפיה רשות המסים תוכל להגיש שאילתות לבנקים ולקבל מהם מידע על חשבונות חשודים רלבנטיים. הדוגמה הקלאסית לשאילתה כזו היא בקשת מידע על חשבונות שמעבירים סכומי כסף גדולים למקלטי מס כמו איי קיימן או פנמה.
לבנקים אין מקלטים
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לחמשת הבנקים הגדולים בישראל שחלקם הופיעו במסמכים כבר אין פעילות במדינות שנחשבות מקלטי מס. יחד עם זאת, לבנק לאומי בריטניה יש פעילות בנקאית שעומדת למכירה כבר כשנה באי ג'רזי. מבנק לאומי נמסר כי "מתקיימים מגעים מתקדמים למכירת הפעילות בג'רזי. כשהמכירה תיסגר נדווח על כך".


