$
בארץ

כשהמדינה וכיל משלבות ידיים: המסלול המהיר לאישור הכרייה בשדה בריר

ל"כלכליסט" נודע כי מינהל התכנון באוצר החליט כי התוכנית המפורטת לכרייה בשדה בריר תעבור לטיפול המועצה הארצית, ולא לוועדה המחוזית כמתוכנן, כדי להקשות על התנגדויות חדשות

מיקי פלד 06:4824.02.16

מינהל התכנון במשרד האוצר ומשרד האנרגיה סוללים כביש מהיר לאישור הכרייה בשדה בריר לחברת כיל. הדיון במתן אישור הכרייה של פוספטים בשווי של 60 מיליארד שקל לכיל, במכרה סמוך לעיר ערד, צפוי שלא להגיע לרמת הוועדה המחוזית לתכנון בדרום, כפי שנהוג במקרים רבים, ולהישאר בידיה של המועצה הארצית.

 

 

המשמעות: למתנגדים כמו משרד הבריאות ותושבי ערד והאזור יהיה קשה יותר להציף התנגדויות חדשות לאישור הכרייה, ולו משום שהמועצה הארצית עצמה היא שאישרה את הכרייה בדצמבר.

 

בחודש דצמבר האחרון אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את מה שקרוי תוכנית מתאר 14ג למחצבי טבע, שעיקר המוקד בה היה כריית הפוספטים בשדה זוהר דרום, המוכר בשם שדה בריר. ל"כלכליסט" נודע כי באחד הנספחים להחלטה נכתב שהתוכנית המפורטת של הכרייה עצמה תישאר כאמור ברמה הארצית ולא תרד לרמת הוועדה המחוזית לתכנון בדרום.

שדה בריר שדה בריר צילום: אדם קפלן

 

"אינטרס של המדינה"

 

גורם ממשלתי המעורב בפרטים אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "הסיבה למעקף פשוטה - המדינה רואה בכרייה בשדה בריר משאב לאומי עם השלכות רוחב אדירות על המשק כולו, ולכן יש לה אינטרס לקדמו. כשזהו המצב, המדינה מפעילה את כל הכלים שיש ברשותה ברמה הארצית".

 

הפגנת תושבים נגד הפרויקט בשדה בריר הפגנת תושבים נגד הפרויקט בשדה בריר צילום: אתר nobarir

 

ההחלטה לא מחייבת את העברת התוכנית המפורטת של שדה בריר דווקא למועצה הארצית, ומינהל התכנון עדיין יכול להגיש אותה גם לוות"ל, הוועדה לתשתיות לאומיות. מהרגע שהוות"ל תחל לדון בתוכנית המפורטת היא יכולה להיות מאושרת תוך שבועות אחדים, שכן הוות"ל נועדה לקדם תוכניות שהמדינה רואה בהן כבעלות חשיבות לאומית, כמו לדוגמה כביש 6, תחנות כוח וכדומה. הסיכוי עם זאת שהתוכנית תעלה לדיון בוות"ל אינה גבוהה. בכל מקרה, ההיצמדות לרמה הארצית במקום לוועדה המחוזית תעזור כאמור להקשות על צירוף עוד התנגדויות.

 

 צילום: בלומברג

 

השדה המיועד לכרייה ממוקם סמוך לערד, כסייפה והפזורה הבדואית באזור, שחלקה יושבת ממש על פתח המכרה העתידי. מכיוון שמצד אחד יש תושבים שחוששים מאוד מעלייה בתמותה ממחלות ריאה עקב חלקיקים מזהמים שישאו ברוח מהמכרה אל הבתים, ומצד שני יש צורך כלכלי לאפשר כריית פוספטים כדי לספק תעסוקה לדרום והכנסות מיצוא, ההחלטה אם לאפשר את הכרייה או לא ממתינה כבר כעשור להכרעה הסופית. המתנגד העיקרי מבין משרדי הממשלה הוא כאמור משרד הבריאות, שדו"ח של מומחה אמריקאי מטעמו ב־2014 מצא כי הכרייה צפויה להגדיל את התמותה בעיר ערד בנפטר נוסף בכל שמונה או תשע שנים. משרדים כמו הגנת הסביבה לעומת זאת טוענים כי השלכות הכרייה עומדות בתקנות חוק אוויר נקי, ומשרדים כמו משרד האנרגיה, הכלכלה והאוצר פועלים לקידום הכרייה בשל החשיבות הכלכלית שלה.

 

תושבי ערד כבר עתרו

 

המהלך של מינהל התכנון ומשרד האנרגיה קורם עור וגידים במקביל לשני ניסיונות לעצור את מתן אישור הכרייה הסופי. הניסיון האחד הוא עתירה שהגישו 2,000 מתושבי ערד וכסייפה לבג"ץ נגד המועצה הארצית בבקשה לדיון מחודש במתן האישור. דיון בבג"ץ נקבע לאוקטובר. הניסיון השני הוא של השר ליצמן שהצליח בחודש שעבר לשכנע את השר להגנת הסביבה אבי גבאי לבחון מחדש את עמדת משרדו שהזיהום שיווצר מהכרייה עומד בתקנות חוק אוויר נקי. השניים סיכמו על צוות בדיקה שצפוי להגיש מסקנות בקרוב, ונראה שאם ליצמן יצליח לשנות את עמדת המשרד להגנת הסביבה, תתחזק עמדת המתנגדים לתוכנית.

 

ראש העיר ערד, עו"ד ניסן בן חמו, אמר לכלכליסט: "לא נהיה "חיפה 2". איאבק בכל כוחי כדי למנוע את האסון הבא".

ממינהל התכנון נמסר: "החלטת המועצה נבעה מהחשיבות הלאומית שמצאה בקידום אתר זה בראייה ארצית ובאופן המקצועי ביותר".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x