מה עשה דוד ספקטור למען הדסה ששווה 69 מיליון שקל

דוד ספקטור ורחלי גולדבלט תובעים מהדסה לא פחות מ־69 מיליון שקל, ובין הצדדים מתנהל הליך בוררות מזה כשנה, כך נודע ל"כלכליסט". את רובו של סכום התביעה העצום, שבית המשפט הגדיר באחרונה "תמוהה שבתמוהות", מבססים השניים על תרומתם להסכם ההבראה שהושג לבית החולים.

ספקטור, מומחה לאיסוף מידע לשעבר וכיום בעליו של משרד לייעוץ אסטרטגי, שימש כיועץ לארגון נשות הדסה ולבית החולים עצמו עד נובמבר 2014, אז התפטר. גולדבלט שימשה כדוברת הדסה מ־2013 ועד סוף 2014. השניים הם בעלי חברה בשם "העולם החופשי" שהתקשרה בחוזים מול הדסה. בתמורה לעבודתם קיבלו השניים עד כה מבית החולים 2.5 מיליון שקל - סכום שגם הוא זכה לביקורת באותו זמן, לאור מצוקתו הכספית של בית החולים.

אבי בלשניקוב צילום: חיים צח

הסכסוך בין הצדדים פרץ זמן קצר אחרי תום שלושת חודשי הקפאת ההליכים של הית החולים שהחלו בפברואר 2014. אז נקלע בית החולים לגירעון של 1.3 מיליארד שקל, שהביא אותו לבקש סיוע מיידי מהמדינה ולתכנית הבראה שנחתמה סופית ביוני אותה שנה. ספקטור, לטענתו, היה מעורב עד מאוד במשא ומתן שבין בית החולים ונשות הדסה לבין המדינה, והתביעה של השניים מגוללת את סיפור הקפאת ההליכים ותיאור חלקם בו. לטענתם, הם תרמו תרומה עצומה לכך שתוכנית ההבראה כללה הסכמה של המדינה להעביר יותר ממיליארד שקל לקופת בית החולים, ולהותיר את השליטה בו בידי ארגון נשות הדסה.

אביגדור קפלן צילום: עמית שעל

תחילה סוכם כי הבורר יהיה עו"ד רם כספי, אך ככל הנראה על פי בקשת נציגי בית החולים הוחלף בנובמבר האחרון כספי בשופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר.

במקביל לבוררות פנתה חברת "העולם החופשי" של ספקטור וגולדבלט בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לעקל חלק מחשבונות בית החולים, כדי להבטיח את תשלום הכספים שיגיעו לה אם תזכה בבוררות. בית המשפט קבע כי אין כל עילה להטיל עיקול שכזה על בית החולים ואף פסק הוצאות בגובה עשרת אלפים שקל לחברה לאור דחיית בקשת העיקול.

הסכום שאותו תובעים ספקטור וגולדבלט מחולק לארבעה סעיפים: הראשון הוא על תשלומים בגין עבודות שטרם שולמו, בסך של 3.4 מיליון שקל. בין השאר טוענים ספקטור וגולדבלט כי הנהלת הדסה אמרה להם שההתקשרות איתם תהיה עד תום תקופת הסכם ההבראה ב־2020.

הסעיף השני הוא בגין פיצויים על הנזק שנגרם להם אלמלא ביטל בית החולים את ההתקשרות איתם, שמסתכם לטענתם בכ־12 מיליון שקל, כולל התחייבות של הדסה לשלם לשניים שכר טרחה חודשי של 45 אלף שקל ו־600 שקל לשעה לכל פעילות שחורגת מ־75 שעות חודשית. הסעיף השלישי הוא בגין פגיעה במוניטין, שלטענת ספקטור וגולדבלט מזכה אותם בפיצויים של 2 מיליון שקל.

דוד ספקטור צילום: אוראל כהן

הסעיף הרביעי והגדול ביותר הוא עבור מה שהשניים מכנים פעולתה האדירה ותוצאותיה הייחודיות של הצלחת המאבק להטיל על המדינה חלק ניכר ממימון בית החולים והשארת השליטה בידי נשות הדסה. על כך הם דורשים בונוס של 50 מיליון שקל, אף על פי שבנוגע לעבודתו של ספקטור כנציג הדסה במשא ומתן מול המדינה לא נחתם הסכם המתייחס לגובה התשלום, אם בכלל. ספקטור מביא כסימוכין שורה של התבטאויות מצד ראשי בית החולים וארגון נשות הדסה על ההצלחה האדירה שלו בתכנית ההבראה. בית המשפט המחוזי, במידה של ציניות, הגדיר זאת כ"סכום צנוע". בסך הכל, יחד עם ריבית והצמדה, הסכום הנתבע הוא כ־69 מיליון שקל.

העילה: הדסה איבד את אישור המינהל התקין

לטענת "העולם החופשי", אחת הסיבות להגשת בקשת העיקול היא שבית החולים איבד בסוף 2015 את אישור המנהל התקין שניתן לו מטעם רשת העמותות. למעשה, מה־1 בינואר 2016 עובד לכאורה בית החולים הדסה ללא אישור מנהל תקין שהוא תנאי הכרחי לקבלת כספים מהמדינה, כלומר עשוי להיווצר מצב משפטי בו למעשה מדינת ישראל לא תוכל להעביר את הכספים שהתחייבה להם להדסה עד שזו לא תקבל מחדש את אישור רשם העמותות. בית המשפט, כאמור, לא מצא בכך עילה להטיל עיקול על נכסי בית החולים.

במשרד הרשם הסבירו ל"כלכליסט" כי אחת הסיבות לביטול האישור היא שהדסה הגישה את המסמכים רק בדצמבר האחרון, חודשים ארוכים לאחר המועד לקבלת אישור ל־2016. בנוסף, ברשם העמותות רוצים לבדוק את מצב הדסה לאור תכנית ההבראה, ולקבל התחייבויות רשמיות של משרדי האוצר והבריאות לתמיכה בבית החולים.

דוד ספקטור היה בעבר בעליו של "ספקיוריטי המוקד המרכזי" שאסף וסיפק מידע לגופים ולאנשים פרטיים. הוא נודע בין היתר כמי שייעץ לאריק שרון לקראת הפריימריז בליכוד שבהם התחרה מול אהוד אולמרט. לפי פרסומים הוא אסף מידע על אולמרט, ומאוחר יותר הפך ליועץ אסטרגי של שרון. בהמשך התברר כי ספקטור הקליט את שיחותיו עם משפחת שרון, והמשטרה עשתה שימוש בהקלטות הללו בחקירת פרשת האי היווני.