חתם ערבות לאחיו וטען שהליך בוצע באופן "חפיפניקי"; השופטת לא השתכנעה

בשנת 2000, אדם מכר לאחיו וגיסתו דירה בבאר שבע, ובנוסף חתם כערב למשכנתא שהם לקחו מבנק מזרחי טפחות, לצורך מימון הרכישה. סכום ההלוואה היה כ-390 אלף שקל, כ-95% מסכום העסקה. הלווים לא עמדו בפירעון ההלוואה ובשנת 2007 הדירה נמכרה בהליכי הוצאה לפועל בהליך של מימוש משכנתא, אך גם לאחר מכן נותרה יתרה של כ-268 אלף שקל לסילוק ההלוואה.

בשנת 2012, לאחר שההליכים נגד הלווים העלו חרס, הגיש הבנק בבית משפט השלום בבאר שבע תביעה על סך 256,480 שקל, נגד האח הערב, בגין יתרת חוב לאחר מימוש משכנתא. הנתבע הציג שלל טענות. בין היתר, שהליך ההחתמה היה "חפיף", והוסבר לו רק שמדובר בעניין טכני. לטענתו, הוא לא קרא את המסמכים שעליהם חתם, אלא נגרר לתת לאחיו ולבנק ערבות, מבלי שהסבירו לו שהוא בא לחתום על ערבות למשכנתא. משכך, טען הנתבע, מגיע לו פטור מערבותו, בשל "אי גילוי נתונים מהותיים".

בנוסף, הנתבע טען שהוא "ערב מוגן". כמו כן, לטענתו הוא הוחתם כערב יחיד, אף על פי שבטופס ההודעה לערב הוא מופיע כאחד משני ערבים.

בהקשר זה מנהל סניף הבנק אישר שהכוונה הייתה שלהלוואה יהיו שני ערבים אך מאוחר יותר הדבר שונה לערב אחד, אלא שהמסמך לא תוקן.

עוד טען הנתבע, בין היתר, כי נודע לו על הקשיים של אחיו רק לאחר קבלת מכתב מההוצאה לפועל ושיחה עם אביו שבה התברר לו שהאח פושט רגל.

האח והגיסה לא עמדו בתשלומי המשכנתא. האח הערב ישלם צילום: שאטרסטוק

"לא מאמינה לנתבע"

השופטת מיכל וולפסון לא השתכנעה שנמנע מהנתבע לקרוא את המסמכים. אם הוא עשה זאת "על רגל אחת", הרי שהוא נהג כך במודע, מה גם שכמוכר היה לו אינטרס שהמשכנתא תינתן. ובכלל, הבהירה השופטת, ההנחה היא כי אדם שחותם על מסמך מהותי, קורא אותו לפני כן.

בפועל, המשיכה השופטת, הבנק התייחס לנתבע כאל ערב "מוגן", שהרי הוא פעל נגדו רק לאחר שמיצה את ההליכים נגד הלווים, כפי שהחוק קובע ביחס לערבים מוגנים.

בנוסף, ציינה השופטת: "לנתבע, כאחיו של הקונה, הייתה האפשרות האופטימלית להעריך את יכולת הלווה לשלם את המשכנתא על פני הרצף של הזמן מפני שהוא הכיר את נסיבותיו האישיות".

בהקשר זה, לאחר חקירת הנתבע בבית המשפט, השופטת דחתה את גרסתו וכתבה בפשטות: "אני לא מאמינה לנתבע שהאמין שמצבו של אחיו כל כך שפר עד ליכולתו לעבור לדירה יותר גדולה מבלי לשאול שאלות", והזכירה שהנתבע בחר שלא להביא את אחיו לעדות.

עם זאת, השופטת קיבלה טענה אחת של הנתבע, והיא שבפועל הוא לא נחשב ערב יחיד. "על פי התשתית הראייתית השתכנעתי שהנתבע היה אמור להיות אחד משני ערבים, וכערב מוגן. אני לא מקבלת את ההסבר שהוא היה אמור להיות ערב בודד", ציינה השופטת.

למעט ההסבר שלפיו הדבר נעשה בטעות, הבנק לא הסביר מדוע ניתנה הלוואה המגובה בערב אחד, כשההלוואה עומדת על כ-95% מעסקת המכר.

כיוון שהבנק לא סיפק הסביר סביר לחסר בערב שני, השופטת קבעה שהנתבע יחויב רק בחצי מסכום הערבות – 128,240 שקלים. עוד נקבע כי הנתבע ישלם שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.

לקריאת פסק הדין לחצו כאן

* עורך דין יוסי עקיבא עוסק בתחום הבנקאות

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.