$
בארץ

ועדת הכלכלה סיכמה: חברת החשמל תידרש להעביר מידע למאגר נתוני האשראי עוד 4 שנים

נתונים על חשבונות חשמל המשולמים יכולים לסייע לסטודנטים או עולים, שמעולם לא קיבלו אשראי, לקבל דירוג חיובי. עוד נקבע בדיון כי נותני האשראי החוץ בנקאיים יצטרכו להעביר מידע למאגר

עמרי מילמן 15:1914.01.16

בדיון על הקמת מאגר נתוני האשראי בועדת הכלכלה התעורר ויכוח בנוגע לשאלה האם חברת החשמל תידרש להעביר נתונים על החשבונות המשולמים למאגר נתוני האשראי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הציג את הצעת הממשלה לפיה המידע מחברת החשמל לא ייאסף לתקופה של שנתיים מיום תחילת פעילות המאגר, שצפויה ב-2018.

 

לדבריו, בתקופה הזו ייאסף המידע מהמערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, וייבחן הצורך באיסוף מידע גם מחברת החשמל. אם באותה תקופה יגיעו שרי המשפטים או האוצר, או הנגידה למסקנה כי אין צורך באיסוף המידע מחברת החשמל - ניתן יהיה לעצור זאת. מנגד, אם יהיו מעוניינים בקבלת מידע מחברת החשמל, יציג שר האוצר את הדרישה לוועדת הכלכלה, שיכולה להחליט שלא לאשר זאת. כך שבפועל, אם לא יהיו התנגדויות לכך, הנתונים מחברת החשמל יחלו לזרום למאגר נתוני האשראי רק ב-2020.

 

במשרדי הממשלה טוענים כי הנתונים מחברת החשמל יסייעו לשכבות הביניים, שאינן בעלות הכנסות גבוהות, אך עומדות בתשלומים ובהחזרי החובות שלהן, ולכן יש חשיבות בחיוב חברת החשמל להעביר נתונים. לעומת זאת, בחברת החשמל טוענים כי המצב הפוך. בדיון שהתקיים ביום שלישי, אמרה נציגת חברת החשמל, עו"ד גלית גלובוס, כי "41% מהאזרחים בכלל לא משלמים בזמן את חשבוןה חשמל, ולכן המסה הקריטית של המידע מהחברה תהייה דווקא שלילית. לצעירים ולאוכלוסיות חלשות אין בכלל חשבון חשמל על שמם, לכן לא ניתן יהיה לקבל מידע עליהם". גם רשות החשמל הצטרפה להתנגדות, ונציגתה אמרה כי הדבר ידרוש השקעה כספית שיגולגל לצרכנים.

 

הרציונל שמאחורי ההחלטה לאסוף נתונים אלו הוא כי גם אנשים "שקופים" למשל סטודנטים או עולים חדשים יוכלו לקבל דירוג חיובי. ולא יווצר מצב בו אנשים לוקחים הלוואות "סתם" רק כדי להראות כי יש להם יכולת להחזירן, במטרה לשפר את דירוג האשראי שלהם. זאת כדי שלא יווצר מצב שבו מי שמעולם לא קיבל אשראי, לא יוכל לקבל אשראי כי אין לו דירוג.

 

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל. "יכול להיות שתהיה השתוללות אשראי" יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל. "יכול להיות שתהיה השתוללות אשראי" צילום: דוברות הכנסת

 

עוד נקבע בדיון כי נותני האשראי החוץ בנקאיים יצטרכו להעביר מידע למאגר. הוועדה סיכמה כי ייקבעו קריטריונים ברורים בתקנות שיאושרו על ידי וועדת הכלכלה, כמו למשל היקף האשראי המינמלי ממנו יידרשו גופים להעביר מידע למאגר. עוד סוכם כי נגידת בנק ישראל, באישור ועדת הכלכלה, תקבע איזה גופים חוץ בנקאיים יחויבו להעביר נתונים למאגר.

 

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל ציין בדיון כי "הנחת העבודה שלנו היא שאם אני בא לקחת הלוואה מהבנק והוא לא יודע שלקחתי הלוואה מפנינסולה (חברת הלוואות ואשראי חוץ בנקאית- ע.מ), למשל, אני לא מדבר על מה זה עשוי לעולל על מערכת היחסים שלי עם הבנק, אך יכול להיות שתהיה השתוללות אשראי". ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) התעקש כי "גם ניכיון צ'קים ייחשב לאשראי לכל דבר ועניין", אך על כך לא הכריעה הוועדה. זאת על אף שניכיון צ'קים אינו מוסדר כמו המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים.

 

לשאלתו של עיסוואי אמר קמיניץ "ככלל ניכיון צ'קים נכלל בהגדרה של אשראי. במשפטים אין אפס ואחד. יש דעות כאלה ואחרות, אמרנו שנידרש לזה. הכנסנו פנימה ניכיון צ'קים, יש ניואנסים מסוימים".

 

מוקדם יותר השבוע אישרה הוועדה את בקשת משרדי הממשלה שלא לחייב את תאגידי מים להעביר נתונים מאחר ומדובר במהלך מסובך, שכן ישנם 53 תאגידי מים שונים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x