• תפריט
בארץ

כחלון מתכוון לקחת מבנק ישראל את הפיקוח על כרטיסי אשראי

דו"ח הביניים של הוועדה להגברת התחרות בבנקים לא הופיע למסיבת העיתונאים של עצמו. הוא הושלם מאוחר יותר, וחשף כך את המחלוקות העמוקות שעדיין שוררות בין פלוג לכחלון, שאף הזכיר שהוא לא מחויב להמלצות. וברקע עוד מסתובב מסמך של אגף התקציבים, שקוטל אותן

שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן 08:1015.12.15

מסיבת העיתונאים שנערכה אתמול (ב') בירושלים להצגת דו"ח הביניים של ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, היתה מסיבת העיתונאים המוזרה ביותר שנראתה בעיר זה זמן רב. אמנם מדובר רק בהמלצות ביניים, אך זהו אחד מנושאי הדגל ששר האוצר משה כחלון הניף במערכת הבחירות - לשבור את קרטל הבנקים.

 

הקמת הוועדה בתחילת חודש יוני היתה הדבר הראשון שכחלון עשה כשנכנס למשרד. אמנם מאז אותה מסיבת עיתונאים מחוייכת חלפו הרבה יותר מ־100 ימים שבהם הוועדה היתה אמורה להגיש את המלצותיה, אבל נראה שלא הרבה השתנה מאז נקודת הפתיחה.

 

העיכוב והדחיות החוזרות בפרסום המלצות הביניים, כמו גם ההחלטה ברגע האחרון שלא לערוך את מסיבת העיתונאים במשרד ראש הממשלה אלא בלשכת שר האוצר, בישרו כי אפילו אחרי שהוועדה חצתה את היישורת האחרונה — המחלוקות טרם יושבו.

מסיבת העיתונאים אמנם נקבעה ל־11 בבוקר, אבל משרד האוצר לא הפיץ את הדו"ח עצמו אלא שלוש שעות מאוחר יותר. הדו"ח פשוט לא היה מוכן בזמן, ויו"ר הוועדה בעצמו, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר דרור שטרום, עוד הוסיף סייגים ושינה נוסחים ברגעים האחרונים ממש לפני מסיבת העיתונאים, וגם לאחריה.

 

במסיבת העיתונאים עצמה המתח בין שר האוצר משה כחלון לבין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג היה ניכר. הבעות שמחה או לחיצות ידיים מבושמות, כפי שיש בדרך כלל סביב הגשת דו"חות, לא היו שם. חששות ומתחים בין שני הצדדים, לעומת זאת, דווקא נכחו באוויר.

 

 

הנגידה גילתה בדבריה כי זמן קצר לפני מסיבת העיתונאים למדה שבאגף התקציבים באוצר הכינו "דו"ח אלטרנטיבי", כלשונה, לזה של הוועדה. מדבריה היה ברור כי הדבר נעשה ללא כל תיאום עם בנק ישראל. "אנחנו מודעים לכך שהופץ מסמך על ידי אגף התקציבים שהוא סוג של דו"ח אלטרנטיבי", אמרה פלוג, "מה שמשקף את זה שהדיונים לא מוצו, ויש עוד הרבה עבודה לעשות כדי להגיע להמלצות סופיות, שאני מקווה שעליהן נוכל להגיע להסכמה".

 

באוצר טענו מנגד שמדובר רק בהסתייגויות מפורטות למסקנות הביניים, אך עצם קיומו של מסמך כזה מעיד על כך שחלק מההמלצות המרכזיות של הוועדה, כפי שהן מופיעות בדו"ח, אינן לרוחו של אגף התקציבים וגם לא לרוחו של השר.

 

מצד שני, גם כחלון לא טרח להסתיר את חוסר שביעות רצונו כשחתם את הנאום שלו עם פתח להתנערות מהמלצות הוועדה שהוא עצמו מינה, כשאמר: "אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות. אם יהיו דברים שאני חושב שצריך לשנות אותם, אפעל לשנות אותם. אני מכבד את הוועדה, מכבד את המסקנות, אך אם אמצא לנכון לשנות את הדברים, לא אהסס לעשות זאת".

 

פלוג השיבה לו כשהיא מדגישה כמה פעמים כי "יש להיזהר מנטיעת זרעים למשבר פיננסי דומה לזה שפקד את ארצות הברית והמערב ב־2008".

 

משה כחלון וקרנית פלוג, במסיבת העיתונאים אתמול. הרגישו את המתח באוויר משה כחלון וקרנית פלוג, במסיבת העיתונאים אתמול. הרגישו את המתח באוויר צילום: דר בון

 

מתכוננים למלחמה

 

מתחת לפני השטח, שני המחנות — בנק ישראל ומשרד האוצר — כבר נערכים לקרבות הצפויים בקרוב. בלשכתו של שר האוצר למשל מגדירים את שאלת הפיקוח, כלומר מי הגוף שיפקח על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות ועל כל הגופים שיחלקו אשראי שאינם בנקים, כשאלה של להיות או לחדול. כלומר, מבחינתו של שר האוצר, או שהפיקוח יצא מידי בנק ישראל ויעבור לידי משרד האוצר, או שאין שום טעם ברפורמה הזו. והרפורמה הזאת מאוד חשובה לכחלון מבחינה פוליטית, כי בקמפיין הבחירות שלו הוא פיזר הרבה הבטחות, וזו האחרונה שהוא עוד יכול לעמוד בה. בנושא הגז פתאום התגלה לו ניגוד עניינים, נושא הדיור בכל מקרה ייקח המון זמן, והניצחון היחיד שנשאר לו הוא בבנקים. הוא לא יכול לתת לבנק ישראל לקחת לו את זה.

 

מבחינתו של שר האוצר, האמצעים כשרים. כלומר, אם בנק ישראל יסרב לסגת מעמדתו לשמור על הפיקוח אצלו, כחלון יגיש לממשלה הצעת חוק שלפיה הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ בנקאיים האחרים ייעשה על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר, חרף התנגדות הבנק. אתמול בערב הוא כבר הודיע שיבקש להחריף את המסקנות בעניין הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וידרוש שכל הבנקים ימכרו את החברות שבבעלותם.

 

בלשכת כחלון סיפרו אתמול שלאחר הבחירות וערב הקמת הממשלה נערכה פגישה משולשת בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוכחות כחלון ופלוג. כחלון הציב שם תנאי מוקדם לכניסתו לממשלה: רפורמה במערכת הבנקאות והגברת התחרות. לפי אנשי כחלון, הנגידה קרנית פלוג הציגה את עמדתה, אך נתניהו פסק בעד כחלון.

בבנק ישראל סיפרו אתמול סיפור שונה. הפגישה אמנם התקיימה, אישרו שם, אך ראש הממשלה הכריע כי כל רפורמה שתקודם במערכת הבנקאות תחייב את הסכמת בנק ישראל ולא תיעשה בכפייה. ואם לצטט את דברי הנגידה אתמול במסיבת העיתונאים: "חשוב שרפורמות במערכת הפיננסית ייעשו בהסכמה, שכן היעדר הסכמה יסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל".

 

או במלים פחות מנומסות, פלוג שולחת מסר מאוד ברור לכחלון: אין סיכוי שתעשה צעדים חד צדדיים ואנחנו נתכופף. זה פשוט לא יקרה. ואם צריך ללכת לנתניהו ולשכנע את חברי הכנסת ואת הציבור באופן ישיר שהצעדים שלך ירעו את מצבם של הצרכנים ויסכנו את יציבות המשק — זה מה שנעשה.

 

ארבע שנים? עשור שלם

 

מלבד השאלה מי יפקח — אגב, הסעיף הזה בדו"ח קצר יותר מכל ההסתייגויות שמצורפות לו — ישנם עוד סעיפים מרכזיים בדו"ח שמצורפות להן הסתייגויות והתנגדויות. הוועדה ממליצה למשל, כסוג של פשרה, שבארבע השנים הראשונות מיום הפרדת חברות כרטיסי האשראי, הבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי משלהם.

 

בבנק ישראל מתנגדים להמלצה הזאת וסבורים שמדובר בצעד בלתי מידתי, שלא רק שלא יגדיל את התחרות אלא אף יקטין אותה. מנגד, באגף התקציבים סבורים שזו המלצה רכה מדי, וכי יש להאריך את התקופה לעשר שנים. כלומר, שבמשך עשור שלם הבנקים לא יורשו להנפיק כרטיסי אשראי, אלא רק כרטיסי חיוב (אלה שמורידים מיידית את הכסף מהבנק), בשביל לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לעמוד על הרגליים ולא להימחץ מתחת לבנקים.

 

סעיפים נוספים שבנק ישראל מסתייג מהם נמצאים בתחום סמכותו הבלעדית של האוצר, ונוגעים להכנסת גופי הפנסיה לשוק ההלוואות למשקי בית ולעסקים קטנים. למשל, הוועדה ממליצה שגופי הפנסיה יוכלו להקים חברות־בנות שיחלקו הלוואות, וישקיעו את הכסף של החוסכים בהלוואות האלה (כמו גם את הכסף שלהן עצמן, בשביל לוודא שלא יהיה ניגוד עניינים).

 

באוצר מתכוונים שבעתיד גופי הפנסיה יוכלו להציע לציבור לנהל מעין חשבונות עו"ש אצלם, על ידי מתן הלוואה יומית לסגירת המינוס. בבנק ישראל מסתייגים מחלק מזה בטענה שמטרת גופי הפנסיה היא לא לממן צריכה שוטפת, וזו גם הסיבה שבגללה החוסכים מקבלים מהמדינה הטבות מס לעניין.

בטל שלח
    לכל התגובות