נועז אבל לא חצוף: רכב השטח האופטימלי לנסיעות כביש
לקסוס RX החדשה היא רכב כביש־שטח ברמת גימור ואבזור גבוהה ביותר. אבל למרות ניסיונות לקרוץ לכל הכיוונים היא מיועדת בעיקר לנסיעה רגועה בכבישים ישרים וארוכים, ופחות לשטח וכבישים מפותלים
מילת אזהרה: אם הנכם פורטוגלים גאים, אנא ותרו על כתבה זו ועברו אל מדור הספורט, מדור הפרסום והשיווק או מדור שוק ההון. אם אינכם פורטוגלים, אנא קחו בחשבון: ליסבון של תחילת דצמבר היא מקום קודר. הערפל הכבד שמסרב להרפות מן העיר מתערבב בריח הדגים שמעובדים באינספור מפעלים בסביבה, והתושבים מעדיפים להישאר בבתיהם ולהותיר את החנויות, שמציגות עצי חג מולד עצובים וקטנים, מיותמות.
כאשר לקסוס RX החדשה יוצאת מן העיר וחוצה את גשר וואסקו דה גמא בואכה כל מה שמחוץ לליסבון, מתגלה מפלתה האמיתית של המדינה: פורטוגל של שלהי 2015 היא מדינה מוזנחת, עייפה, מטה לנפול.
כמה מילים על לקסוס RX: זהו רכב הכביש־שטח היוקרתי הראשון בעולם. כלומר, ב.מ.וו X5, מרצדס ML, אאודי Q5 ובעצם כל רכב שטח יוקרתי חייב את קיומו ללקסוס RX. יור וולקאם. הסיבה לכך טמונה בשוק האמריקאי: בעוד ב־1998 צמד המילים "רכב" ו"שטח" נחשב לבדיחה עבור יצרני רכבי היוקרה הגרמנים, אנשי לקסוס הבינו שכל מה שהאמריקאים רוצים זה לשבת גבוה, בלי לוותר על הסמל היוקרתי. לכן הדגם החדש כל כך חשוב ללקסוס: בעוד בשווקים מסוימים, למשל באירופה, עדיין קיימת חשדנות מסוימת כלפי מכונית יוקרה יפנית, רכב השטח היוקרתי של לקסוס מהווה קונצנזוס, גם באירופה.
הלקסוס גם יודעת לעשות טיפולי פנים
וכעת רשימה קצרה של האביזרים המותקנים בלקסוס RX: מערכת בקרת שמירה על נסיעה בנתיב; מערכת בלימה אוטומטית לנוכח סכנה; מאותתי LED; מערכת שמע בעלת 15 רמקולים; עץ בגימור מיוחד שבוצע על ידי יצרנית הפסנתרים ימאהה, שבתוכו משולבים פסים דקים של אלומיניום; תאורת אווירה שיודעת להחליף את הצבע בתוך תא הנוסעים; מושבים אחוריים שמתקפלים בלחיצת כפתור חשמלי; עמדת אינטרנט ניידת שהופכת את הלקסוס למשדר WiFi; מסך מולטימדיה ענק; תצוגת נתוני נסיעה ענקית (הגדולה מסוגה, טוענים אנשי לקסוס) שמוקרנת על השמשה הקדמית; מושבי עור, דיפון עור, קונסולת עור, טיפולי עור. כן. טיפולי עור. בקרת האקלים יודעת מתי נוסע יושב מאחור ומזרימה אוויר שטוב לעור פניו. אם היא מריחה מדגי בקלה, זה שימושי.
עוד נקודה חשובה: לקסוס RX החדשה היא הנועזת ביותר. כלומר, בעוד הדגמים הקודמים של RX ושל לקסוס באופן כללי השתדלו להיחבא אל הכלים, הדגמים החדשים שופעים זוויות אגרסיביות, חלונות אחוריים שנועדו ליצור אפקט של "גג צף", כלומר אשליה שגג הרכב צף באוויר, וגם גריל קדמי ענק. המון גריל קדמי. מותגי יוקרה אחרים אינם חשים צורך לייצר מכוניות קיצוניות בעיצובן אלא רק מכוניות שמדגישות, באמצעים דיסקרטיים, שמדובר במרצדס. או באאודי. הלקסוס, לעומת זאת, צריכה להתבלט. היא ארוכה מקודמתה ב־120 מילימטרים, נמוכה מקודמתה בחמישה מילימטרים ורחבה בעשרה מילימטרים, אך היא נראית קטנה יותר. מרוכזת יותר. דחוסה יותר.
תא הנוסעים של RX הוא כנראה המקום הטוב ביותר לשהות בו כשמתחיל לרדת גשם. או כשיוצאת השמש. או בכל מצב אחר. ראשית, הוא ענק. שנית, לא ניתן למצוא בו פגמים מוחשיים. בעבר היו דגמים של לקסוס שחשפו את הקרבה המשפחתית לטויוטה באמצעות ידית איתות סוררת שיכולה, רחמנא ליצלן, להימצא בקורולה. אך לא RX. איכות הגימור היא ללא דופי, תנוחת הישיבה מעולה וגם מערך השליטה ברכב, זה שמסייע לנהג להחליט בין אינספור קובצי מוזיקה, מצבי מיזוג, מצבי תאורה, הוא ללא דופי. התלונה היחידה נוגעת לתא המטען: ברכב כה גדול, שמסמן מטרה כה ברורה בקרב מתחריו הישירים כמו X5, היינו מצפים לתא מטען גדול יותר.
הלאה, אל המנוע. שתי הגרסאות העיקריות שייובאו לישראל הן ה־350, שמצוידת במנוע בעל שש בוכנות בנפח 3.5 ליטרים, וה־450H — הגרסה ההיברידית. מבחינת לקסוס, לגרסה ההיברידית יש חשיבות אסטרטגית אדירה. המערכת, שהחלה את דרכה כסוג של גימיק המיועד להשתיק את מצפונם של בעלי רכבי שטח חובבי איכות סביבה, הופכת למערכת חובה — במיוחד למי שמעוניין לנסוע ברחובותיהן של בירות אירופה כדוגמת לונדון, שבהן רכבים כאלה מותרים לנסיעה בעוד רכבים מזהמים צריכים לשלם אגרות.
אולי דווקא בגלל הידע הרב שנצבר בתכנון המערכות הללו, אנשי לקסוס משתמשים במערכת היברידית שכמעט אינה שונה מזו של RX הקודם. המתחרים, יש להדגיש, כבר מזמן מדברים על מערכות פלאג אין הייבריד. חלקם, לדוגמה וולוו, כבר מיישמים. מערכת ההנעה שקטה להפליא וחלקה מאוד, במיוחד בקו ישר, אך בעקיפות נדרש תכנון מסוים לנוכח משקלו הניכר של הרכב, שדורש מן המערכת ההיברידית כמה שברירי שנייה של החלטיות - שלא תמיד קיימת.
אנשי לקסוס מבטיחים ש־RX הנוכחית מיועדת לא רק לדרכים ארוכות וישרות של ארה"ב, אלא גם לדרכים של אירופה, רוסיה, סין וכל מקום אחר שיש בו לקוחות המעוניינים לשלם הרבה כסף. העניין הוא שטעמיהם של לקוחות משתנים ואנשי לקסוס צריכים לייצר מכוניות שיתאימו לכולם. הפתרון הוא מערכת בקרת המתלים, שמאפשרת בחירה בין כמה מצבי נסיעה. ספורטיבי, רגוע, נמרץ. למערכת קוראים Sky hook והיא אמורה לעשות קסמים, לאפשר ללקסוס לתקוף פניות כפי שאירופי נמרץ היה רוצה, תוך שמירת רכות שאמריקאי היה מברך עליה. הכול טמון בכפתור.
בפועל, למרות הכפתור, RX נותרה מכונית שמיועדת בעיקר ללקוחות אמריקאים. הדור החדש אמנם הוקשח ושודרג, אך עדיין מדובר ברכב שמיועד בעיקר לנסיעה רגועה ולכבישים ארוכים וישרים. בכבישים מפותלים הלקסוס אינו מהווה בן לוויה נעים במיוחד. החומרה בהחלט נמצאת שם, אך הביצוע לא מרשים.
בכל מקרה, לפני החמצת הפנים, שנובעת מן ההתנהגות ומריח הסרדינים התמידי, אסור לשכוח: כיום רובם המכריע של בעלי רכבי הכביש־שטח הגדולים אינם עוסקים כלל בנהיגה ספורטיבית. אולי בדמיון.
מה שרוב הצרכנים בישראל מחפשים
פורטוגל אומרת שלום ל־RX. גם בצהריים רוב העסקים כאן סגורים. לפורטוגלים יש הסבר: "אנחנו לא עבדים של השיטה", מסביר עובד בתחנת דלק. השיטה נקראת "קפיטליזם" וכנראה לפורטוגלים יש פתרון בדמות אידיאולוגיה. או עצלות. RX מיועדת ללא ספק לקפיטליסטים. בישראל סביר להניח שהיא תזכה לנתח נאה מעוגת רכבי השטח היוקרתיים בגלל התדמית היוקרתית, בגלל המראה המוחצן ובגלל האבזור השופע. עם זאת, מדובר ברכב שמיועד לשיוט רגוע ושקט ולא לאספקת ריגושים. כלומר, מה שרוב הצרכנים בישראל מחפשים.
אהבנו
איכות גימור ללא פשרות. שקטה, מאובזרת
פחות אהבנו
התנהגות כביש מנותקת
מתחרות
ב.מ.וו X5. מרצדס ML
לסיכום
רכב השטח הגדול של לקסוס מתרחק ממהפכות
