דו"ח של ה-OECD: נטל המס בישראל עלה ב-2014 ב-0.5% ל-31%
שיעור המסים העקיפים מסך ההכנסות עומד בישראל על 39% ואילו בממוצע ב-OECD על 33%; ישראל מדורגת במקום ה-23 מתוך 34 מדינות במונחי מס לתוצר
נטל המס בישראל (שיעור המס מהתוצר) גדל אשתקד ב-0.5%, מ-30.6 ל-31.1 אחוז, בשנה לפני כן עלה ב-0.2%. עם זאת, מאז שנת 2000 נטל המס ירד בישראל מ-34.9% ל-31.1%, בממוצע נטל המס ב-OECD ירד מ-34.4% ל-34.2%. כך עולה מדו"ח ה-OECD על הכנסות המדינות השונות ממסים בשנים 2014-1965, שמתפרסם היום.
בישראל, אמנם שיעור ההכנסות ממסים לא רחוק מהממוצע במדינות ה-OECD אך מכיוון שחלק גדול מההכנסות מוקדש להוצאות ביטחון, ההוצאות האזרחיות של הממשלה ביחס לתוצר, נמוכות משל ה-OECD, מה שכמובן משפיע לרעה על הצמיחה.
על פי הדו"ח, ישראל מדורגת במקום ה-23 מתוך 34 מדינות החברות ב-OECD במונחי מס לתוצר (עבור 2013), כאמור, אז עמד נטל המס בישראל על 30.6% לעומת המוצע של 34.2%.
ניתוח מבנה המס בישראל מראה כי ישראל מדורגת במקום השמיני (מתוך 34 מדינות) מבחינת שיעור המסים העקיפים מסך ההכנסות. שיעור זה עומד בישראל על 39% ואילו בממוצע ב-OECD עומד על 33%. מסים עקיפים הם רגרסיבים, כלומר השפעתם גדולה יותר עם הירידה בהכנסה, מכיוון שככל שההכנסה קטנה יותר כך חלק גדול יותר ממנה מוקדש לצריכה, ומושפע מגובה המס.
משה אשר, מנהל רשות המסים צילום: אוראל כהן ההכנסות מביטוח לאומי בישראל מהוות רק 17%, מה שממקם את ישראל במקום ה-27 מבחינה זו. בממוצע שיעור ההכנסות מביטוח לאומי עומד על 26% מסך ההכנסות. היקף ההכנסות ממס הכנסה עומד בישראל על 32% מסך ההכנסות, מה שממקם אותה במקום ה-19, כאשר הממוצע ב-OECD עומד על 34%.
ניתן לראות מכל זה, כי הרכב המס בישראל שונה מה-OECD, בכך שהוא מוטה מסים עקיפים, ופחות מסים ישירים על הכנסה. מבחינה חברתית, בחברות הומוגניות יותר, כמו המדינות הסקנדינביות, יותר קל לגבות שיעורי מס גבוהים על הכנסה, שכן אנשים מבינים שהמסים חוזרים אליהם בשירותים. בחברה הטרוגניות יותר, הרגישות של האוכלוסייה שמשלמת את המסים גבוהה יותר, שכן המס המשולם לא בהכרח הולך אליהם או לקבוצות שהם משייכים עצמם אליהם, ולכן קשה יותר לגבות יותר מסים על הכנסות, וקל יותר לגבות מסים עקיפים, על צריכה, עליהם כולם משלמים.
עוד מעלה ההשוואה כי נטל המס על רכוש, שבישראל הוא בעיקרו הארנונה בישראל, עומד על 9% מסך ההכנסות, וממקם את ישראל במקום ה-7 מתוך 34 מדינות (בממוצע ב-OECD עומד שיעור הכנסות אלה על 6% בלבד מסך ההכנסות). נתון זה מטריד במיוחד מכיוון שמערכת המיסוי של הארנונה בארץ מאד לא שוויונית מכיוון שאינה מתייחסת לשווי הנכס, אלא רק לפרמטרים אחרים כמו גודל הנכס, ובמידה מוגבלת למיקומו.
גובה המע"מ בישראל, כך עולה מהדו"ח השנתי, נמוך מהממוצע ב-OECD. בדו"ח, שעוסק ב-2014 שיעור המע"מ עומד על 18% אך בינתיים הוא הספיק לרדת ל-17%. הממוצע בשנה שעברה ב-OECD עמד על 19.2%. למרות זאת, שיעור ההכנסות ממע"מ בישראל גבוה ביחס ליתר המדינות (כאמור ישראל מדורגת במקום השמיני) מאחר ובאופן יחסי למערכת המיסוי האירופית בישראל מערכת המס יחסית אחידה, מלבד מספר פטורים והנחות. בדוחות קודמים שיבח ה-OECD את מערכת המס של ישראל על אחידותה, וציין כי מדינות אירופה שהחילו פטורים שונים ממס מצטערות על כך היום שכן הפטורים לא משיגים את מטרתם.
ממצא נוסף שמצא הארגון הוא כי בהשוואה ל-2007, טרם המשבר, שיעור המס ביחס לתוצר היה נמוך ב-2014 ביותר מ-3% ב-3 מדינות בלבד, ישראל, נורבגיה וספרד. בישראל המשבר הכלכלי היה פחות חמור ביחס לשאר העולם, מה שהביא לפגיעה פחות חמורה בתוצר, אך פגיעה בגביית המסים, שהיא פונקציה של מחזור העסקים (במשבר גובים פחות מסים), נטל המס בישראל, ביחס לתוצר, למעשה לא התאושש מאז 2007 ועד היום למרות מגמת העלייה של השלוש שנים האחרונות, שהתרחשה בין היתר בעקבות העלאות המע"מ והביטוח הלאומי, ועצירת הורדת מס ההכנסה, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שהגיעה אחרי המחאה הציבורית.
