רבע מהפטורים במכרזים ניתנים מכיוון שרק ספק אחד נותן שירות
נתונים של הסדנא לידע ציבורי חושפים כי משרדי הממשלה ביקשו וקיבלו 23 אלף פטורים ממכרזים בין השנים 2010 ל־2015, בשווי כולל של 31 מיליארד שקל. משרד החינוך הוציא את הפטורים ממכרזים בשווי הגדול ביותר – יותר מ־8 מיליארד שקל
משרדי הממשלה השונים ביקשו וקיבלו בין 2010 ל־2015 כ־23 אלף פטורים ממכרזים בשווי כולל של כ־31 מיליארד שקל. מדובר בפטורים מסוגים שונים המאפשרים למשרדי הממשלה וליחידותיה לרכוש שירותים ומוצרים מחברות פרטיות, עמותות וגופים ציבוריים מבלי לערוך מכרז.
המספרים הללו נחשפים כעת לראשונה במלואם הודות למערכת חדשה שפיתחו בשנה האחרונה מתנדבי הסדנא לידע ציבורי. התנועה לחופש המידע סייעה למתנדבי הסדנא לידע ציבורי להשיג עוד נתונים חיוניים ממשרדי הממשלה בשביל להקים את המערכת.
במערכת זאת הנתונים נאספים בזמן אמת ממערכת הפטורים ממכרזים של אגף החשב הכללי במשרד האוצר. הם מאפשרים לשרטט את היקף תעשיית הפטורים ממכרזים, ולהצביע על הגופים הפרטיים הגדולים שאוספים את פירורי ההפרטה שזורקת הממשלה.
מהנתונים עולה כי משרדי הממשלה הוציאו בשנים האחרונות יותר ויותר פטורים ממכרזים. כך, למשל, בשנת 2010 הוצאו כ־2,400 פטורים ממכרזים בשווי כולל של 2.6 מיליארד שקל, כשבשנת 2014 הוצאו כ־5,200 פטורים ממכרזים בשווי של 8.5 מיליארד שקל. הנתונים כוללים גם פטורים ממכרזים בהתקשרויות רב־שנתיות.
הנתונים מגלים כי ברוב השנים עיקר הפטורים ממכרזים ניתנו למשרדי הממשלה בשביל להאריך התקשרויות קיימות "בנסיבות מיוחדות". הנסיבות הללו כנראה כל כך מיוחדות שהן הפכו להיות שגרתיות לחלוטין ובעצם הסיבה העיקרית להוצאת הפטור. במילים אחרות, נדמה כי חוק חובת המכרזים פשט את הרגל. משרדי הממשלה עסוקים בעיקר בהגדלת תעשיית הפטורים ממכרזים.
משרד האוצר צילום: עמית שאבי
מלבד זאת, פרשת ישראל ביתנו ופרשת השחיתות בנתיבי ישראל מעידות כי גם כאשר רכישת שירותים נעשית באמצעות מכרזים או קולות קוראים — הפתח לשחיתות לא נעלם. על פי החשדות, השחיתות נכנסה גם לתוך תהליך המכרז, בעיקר על ידי תפירת מכרזים וקריטריונים לתקצוב כך שיותאמו למקורבים. מנגנוני הביקורת, שהיו אמורים להיות מופעלים בידי החשבים במשרדי הממשלה והיועצים המשפטיים, פשוט כשלו במקרים הללו.
בשורה התחתונה, בזמן שהמושחתים מצליחים לבצע עבירות גם תחת שכבות הבירוקרטיה — מאות פקידים מבזבזים שעות עבודה רבות רק כדי להוציא פטור ממכרז. לראיה, הנתונים מגלים כי בכל שנה כרבע מהפטורים ממכרזים ניתנים מאחר שיש רק ספק אחד שיכול לספק את השירות או המוצר. במקרים אלו, או שלא היה טעם בקיום הבירוקרטיה מלכתחילה, או שאין באמת ספק יחיד אלא מקורב של מישהו ששכבות הבירוקרטיה לא מצליחות לעצור.
פילוח הנתונים למשרדים מעלה כי משרד החינוך הוא זה שהוציא מאז שנת 2010 את הפטורים ממכרזים בשווי הגדול ביותר — יותר מ־8 מיליארד שקל. אחריו ברשימה נמצאים משרד הבריאות, שהוציא פטורים ממכרזים בשווי של כ־7.5 מיליארד שקל, ומשרד האוצר שהוציא פטורים בשווי של יותר מ־3 מילארד שקל. משרדי הבינוי והרווחה, כל אחד בנפרד, הוציאו פטורים ממכרזים בשווי של 2 מיליארד שקל.
במשרדי החינוך, הרווחה והאוצר השימוש הנרחב בפטורים ממכרזים מעיד על הפרטת חלק גדול מפעילותם. כך, למשל, למשרד החינוך התקשרות פטורה ממכרז בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל בשנים האחרונות עם חברת מרמנת המפעילה בין השאר את מערך הבחינות למבוגרים. המשרד מתקשר גם עם חברת מילגם המספקת שירותי הזנה, ועם חברת פמי פרימיום המספקת שירותי בריאות לתלמידי החינוך המיוחד.
במשרד הבריאות המכרזים הם בעיקר של בתי החולים הממשלתיים שצריכים לרכוש שירותי תחזוקה למכשיריהם הרפואיים ולרכוש מכשירים חדשים, לרוב בפטור ממכרז. משרד הבינוי הוא משרד מטה שמרבית פעילותו נעשית בפטורים ממכרזים מול מהנדסים, קבלנים וכיוצא באלה.
