אחיזת העיניים: 12 מסקנות על תקציב המדינה
לאחר שאבק ההצבעות שקע, "כלכליסט" בודק את השורה התחתונה של ספר התקציב: כיצד הממשלה לקחה מהעתיד לטובת ההווה, אילו תרגילים עשתה כדי שהמספרים יסתדרו ומי מקבל תוספות כשאחרים לא מקבלים כלום
12 מסקנות בעקבות העברת תקציב המדינה בשבוע שעבר:
1. פחות משילות, פחות סחטנות
תקציב שנתי אמור להקדים את תחילת השנה, אולם ביום חמישי אושר סוף סוף התקציב ל־2015 שנגמרת: שיא של היעדר משילות, כשבמשך 11 חודשים משרדי הממשלה התנהלו בלי תקציב. אפשר היה לקצר זמנים אם הממשלה היתה מעבירה תקציב נפרד ל־2015, אךלאור הסחטנות הפוליטית שראינו - אולי עדיף לצמצם את מספר ההזדמנויות של הקואליציה לשלוח יד לתקציב.
2. ממשלה יציבה על חשבון האוברדראפט
תקציב 2016 מקצה 51.1 מיליארד שקל לתשלום חובות (גם הקרן וגם הריבית): 14.7% מסך ההוצאה, והסעיף השלישי בגודלו אחרי תקציבי הביטחון והחינוך. אך יש לזכור שכדי לממן את ההסכמים הקואליציוניים הוחלט להגדיל את הגירעון ב־2016 מ־2% ל־2.5%, והאוצר צופה שעד 2019 יגדל התקציב לתשלומי ריבית על החוב ב־1.5 מיליארד שקל, שהיו יכולים להגיע כמובן למקומות אחרים.
3. תקציב 2017 ישלם את מחיר הפזרנות
אגף תקציבים באוצר יחל בקרוב לתכנן את תקציב 2017. הוא יצטרך להתמודד עם חריגה של 5.7 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה, שכבר ידועה ותאלץ את הממשלה לקצץ עוד בשירותים לאזרח, או להתייעל בחוכמה. כמו כן, תחזית ההכנסות נמוכה בכ־8.7 מיליארד שקל מהשנה, גם ברף הגירעון הגבוה יותר. הממשלה תיאלץ להעלות מסים, לגרד דיבידנדים מחברות ממשלתיות ולהילחם בכל הרצינות בהון השחור.
4. תקציב הביטחון: בלי מחיר מבצע
תקציב הביטחון שאושר ל־2016 עומד על 56.1 מיליארד שקל, כולל פנסיות וקצבאות שיקום. אך אליהם יצטרפו תוספת של 3 מיליארד שקל, בשאיפה בתמורה להתייעלות במערכת הביטחון, כספי הסיוע האמריקאי (3.2 מיליארד שקל) והוצאות מותנות בהכנסות (על מכירת קרקעות, ציוד ושירותים) ב־4.7 מיליארד שקל. סך הכל, תקציב הביטחון הוא 67 מיליארד שקל, לפני מבצעים ולחימה לא צפויה.
5. איך נדע מה מסתתר בסעיפי הרזרבה?
סעיף הרזרבה הכללית עומד ב־2016 על 9.3 מיליארד שקל. רובו מוקדש למימון גופי ביטחון מסווגים שאינם מפורטים. חוסר השקיפות אינו מוצדק: גם אם נדע את היקף התקציב, ביטחון המדינה כנראה לא ייפגע. אולי ההפך הוא הנכון. פורשים מאותם גופים מדווחים על בזבוז, ויותר פיקוח עשוי לשפר את עבודתם. יש לזכור שסעיפי רזרבה רבים נוספים פזורים בין סעיפי התקציב, ואף כי בדרך כלל מי שצריך יודע לאן הכסף מיועד, הדבר לא כתוב. כך שבפועל התקציב שקוף למחצה.
6. הכנסת לא הצביעה על כל התקציב
חלק חשוב בתקציב המדינה בכלל לא הגיע לאישור הכנסת: ההסכמים הבין־משרדיים שהאוצר חתם עם משרדי הממשלה, אשר קובעים תנאים להעברת תקציבים נוספים. הנימוק לחוסר השקיפות הוא כי מדובר במדיניות בהתהוות שעוד אין צורך להציג. חבל שהאוצר לא תובע מעצמו ומהמשרדים את השקיפות הראויה שדרש מהח"כים, כשחשף את ההסכמים הפוליטיים שחתם איתם.
7. הקופות החולות ישלמו על הרפורמה בבריאות
ההסכם הבין־משרדי עם משרד הבריאות, למשל, קובע שהמימון לרפורמות של השר יעקב ליצמן לקיצור התורים במיון וההמתנה לבדיקת MRI יגיע מתעריף יום אשפוז - התשלום שמעבירות קופות החולים עבור הטיפול במבוטחיהן. זה היה נשמע סביר, אלמלא ארבע הקופות לא היו בגירעון כולל של יותר מ־2 מיליארד שקל.
8. אז מי המשרד המתוקצב ביותר?
משרד החינוך מגיע לשיא של 52.48 מיליארד שקל בשנה, שני רק לביטחון. במשרד הביטחון אוהבים לטעון שהחינוך הוא התקציב הגדול ביותר, ומזכירים בצדק שעם ההשכלה הגבוהה תקציבו מגיע ל־62.5 מיליארד שקל. לכך צריך להוסיף את הפנסיות התקציביות למורים. מנגד, החינוך לא נהנה מתוספות בלתי פוסקות באמצע השנה, ואם נסתכל על המיקרו ניזכר שקצבת הפנסיה החציונית של מורים ב־2014 היתה 6,110 שקל בחודש - לעומת 11,657 שקל לגמלאי מערכת הביטחון.
9. הממלכתי־דתי ימשיך לקבל יותר
יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ידע לנצל את כוחו הפוליטי כדי להגדיל את חלקה של מפלגתו ב־9 מיליארד השקלים של ההסכמים הקואליציוניים. אך גורמים בממשלה מזכירים שתקציב החינוך היה כבר מוטה מראש לטובת הזרם הממלכתי־דתי, עם השקעה של 17,804 שקל לתלמיד בתשע"ד לעומת 14,584 שקל בממלכתי, ורק כ־12,500 שקל בחינוך החרדי והערבי. הכספים הקואליציוניים מוסיפים לכך בין השאר 9.5 מיליון שקל לנוער ציוני־דתי בסיכון ו־100 מיליון שקל לתרבות יהודית.
10. ואקוניס ימשיך לקבל את הסעיף
באופן משונה, תקציב משרד ראש הממשלה כולל 1.5 מיליון שקל ללשכת שר המדע אופיר אקוניס. תקציב דומה היה מיועד לאקוניס כבר בממשלה הקודמת כשהיה סגן שר במשרד רה"מ, והתקציב הנוכחי שנולד כשאקוניס עוד היה שר במשרד רה"מ המשיך את התקצוב. ההקצאה אמנם לא אמורה לצאת לפועל כי אקוניס החליף בינתיים את דני דנון, אך היא ממחישה כיצד חלוקת התארים הפוליטיים שרקח נתניהו גוזלת תקציבים ממטרות ציבוריות.
11. התקציב אינו כולל ארנונה
2.4 מיליארד שקל השנה ו־2.75 מיליארד שקל בשנה הבאה יוקצו למענקי איזון לרשויות החלשות. במקביל, לא פחות מ־76 רשויות ביקשו אישור להעלות את הארנונה באופן חריג ב־2016, בסכום כולל של 280 מיליון שקל. הן לא עומדות בתקציב, אם מפני שהן בזבזניות ואם משום שהממשלה משיתה עליהן הוצאות רבות. אולם האחריות היא על משרדי האוצר והפנים, שצריכים לוודא שהאזרחים מקבלים את השירותים הראויים. אך משרד הפנים כלל לא מפרסם מראש למי הוא מאשר להעלות ארנונה.
12. נס אבולוציוני: תרנגולת עפה
אחת הרפורמות המשמעותיות שלא שרדה מחמת לחצים כבדים של החקלאים, היתה הסדרת שוק הפטם. הרפורמה, שאמורה היתה להוריד את מחיר העוף שנסק בשנים האחרונות, היתה כלולה בחוק ההסדרים - ועפה. החקלאים התחייבו בכנסת שיביאו בקרוב רפורמה חלופית שתוריד את המחירים, אך באוצר טוענים שלהתחייבות הזו אין שום תוקף.
