הוועדה המסדרת: איפה הכסף, לפיד? היכן שהשארת אותו
יאיר לפיד ירד מהיציע ותקף לראשונה את שר האוצר משה כחלון על העברת תקציבים להתנחלויות. ביקורת משונה, כשנזכרים שלפיד נתן תקציבי עתק לנפתלי בנט, המנצח הגדול גם בתקציב הנוכחי
1. מסיבת העיתונאים שערך השבוע שר האוצר לשעבר יאיר לפיד היתה נחרצת כהרגלו. רגע לפני שתקציב המדינה עולה לאישור במליאת הכנסת, החליט יו"ר יש עתיד לשוב לנעלי תפקידו הקודם, ולראשונה תקף חזיתית את שר האוצר משה כחלון.
"זה לא תקציב, זו מכירת חיסול", האשים לפיד את כחלון. "אתה לא יכול לעמוד מהצד. אתה שר האוצר. תעצור את זה. מי מנהל את קופת המדינה? למה כל אחד יכול לסחוט מה שמתחשק לו?", אמר לפיד שחזר לסיסמה הבטוחה: "אזרחי ישראל שואלים 'איפה הכסף?', התשובה היא שחילקו אותו לחבר'ה. להתנחלויות מבודדות, לישיבות, לחברי מרכז, למקורבים. אף אחד לא קופח חוץ ממעמד הביניים והשכבות החלשות".
"איפה הכסף" הפכה לשאלה של האופוזיציה. בכנסת הקודמת השתמשו בה החרדים והשמאל משום ששר האוצר הקודם עשה בדיוק את מה שכחלון עושה עכשיו. ומי ניהל את קופת המדינה בממשלה הקודמת, כשמאות מיליוני שקלים עברו בהסכמים קואליציוניים לבית היהודי של נפתלי בנט? מי ניהל אותה כש־25 מיליון שקל הועברו למימון שנת השמיטה ושירותי דת, 25 מיליון שקל לפעולות לחיזוק הזהות היהודית, 30 מיליון שקל לסיוע לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון (עוד לפני תוספת של 40 מיליון שקל למענקים ביטחוניים), 125 מיליון שקל למיזמי ציונות, חינוך והתיישבות ו־100 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות? נכון, שר האוצר הקודם יאיר לפיד.
הח"כים של יש עתיד נהנים לתקוף את הצביעות של המפלגות האחרות. רק לפני שבועיים הם האשימו את המחנה הציוני ב"דילים פוליטיים נגד שקיפות בחטיבה להתיישבות". הם צדקו בטענה שלהם, אלא שהם עצמם מנעו שקיפות כזו בכנסת הקודמת. נראה כי יש שני מרכיבים מרכזיים בדנ"א של פוליטיקאי: צביעות וזיכרון קצר.
היחיד שיודע ליהנות משני העולמות, זה של לפיד וזה של כחלון, הוא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. בעוד המפלגות החרדיות עמלות על ביטול הצעדים שלפיד נקט נגדן, בנט ממשיך ליהנות מתקציבים שמנים. העובדה שאיבד שליש מכוחו הפוליטי לא משפיעה.
בנט לא מהסס להשתמש באיומים קואליציוניים כדי להשיג עוד תקציבים. רגע לפני ישיבת הממשלה לפני שבועיים וחצי, שאישרה את מעברו של אריה דרעי למשרד הפריפריה המורחב, לחץ בנט על הברקסים ואיים להתנגד לכך. בתמורה לשחרור הבלמים זכה בתקציב הבינוי של מעונות היום שעבר אליו ממשרד הכלכלה, כמיליארד שקל בשנה. כשהיה שר הכלכלה נטען שחלק גדול מהתקציב הגיע להתנחלויות.
בתחילת השבוע הוא חזר על הפטנט, כשהפעם איים לבלום את החלטת הממשלה לקצץ רוחבית בכל משרדי הממשלה. ושוב שלושת שרי מפלגתו הסכימו לתמוך בקיצוץ לכולם, רק אחרי שקיבלו תוספות שחשובות לבוחריהם: 45 מיליון שקל נוספים לחטיבה להתיישבות, הגדלה ב־33 מיליון שקל של התקציב לאבטחת יהודים במזרח ירושלים, ובעיקר הגנה כמעט מלאה מהקיצוץ הרוחבי בתקציב משרדו - 20 מיליון שקל במקום 180 מיליון שקל. דמי כיס קיבל גם בצלאל סמוטריץ', כמה מיליוני שקלים למענקים להתנחלויות. ואלו רק התוספות הקטנות שהשיגה הסחטנות הפוליטית, שמצטרפות להסכמים הקואליציוניים המפוארים שיזרימו לגופים ציונים־דתיים לא פחות תקציבים ממה שהזרים להם לפיד.
2. הרעיון לחשוף את ההסכמים הפוליטיים בין האוצר לח"כים, כפי שנעשה השבוע לראשונה, נולד בנסיעת עבודה משותפת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט וראש אגף תקציבים באוצר אמיר לוי לפני פחות משנה. לאחר שהתפרסמו החשדות הראשונים בפרשת ישראל ביתנו, לפיהם סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום הזרימה לכאורה מיליוני שקלים פוליטיים בתמורה לטובות הנאה, חשבו השניים שהחשיפה תרתיע את הח"כים.
ואכן, דקות לפני הקראת ההסכמים בוועדת הכספים, עדיין התחנן מיקי זוהר, בשמו ובשם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שהאוצר לא יחשוף שמות. הם הבינו את הבושה ובמיוחד זו של אדלשטיין, שקיבל 40 מיליון שקל "דמי העברת תקציב" עבור מטרות שחשובות לו אישית. ב"כלכליסט" אף נחשפו דבריו של זוהר, שהודה שקיבל את הכסף כדמי תיווך ואמר שהוא גאה להעביר אותו לציבור שולחיו.
אולם יום לאחר פרסום הכתבה התברר שמי שחיפש הרתעה השיג בדיוק את ההפך. זוהר הצטלם כל היום עם חברי ליכוד שהתחבקו איתו, ולכתבת שפרסמה את הכתבה על הסחטנות הפוליטית אמר בחיוך רחב: "אלופה, את. כל הכבוד. עשית אותי גדול". באוצר היה מי שאמר השבוע "אף אחד לא יתבייש. להפך, בתקציב הבא תהיה ביניהם תחרות מי השיג קופה קטנה יותר גדולה".
- שני לחצים השפיעו על מרתון ההצבעות על התקציב שהסתיים בוועדת הכספים ביום ראשון בלילה. הראשון היה הרעב הפוליטי לתקציבים מצד בצלאל סמוטריץ', ש"ס והממשלה שביקשה לממן תוכניות נוספות במחיר קיצוץ רוחבי נוסף. השני היה הרעב של הח"כים. שני הלחצים השתלבו זה בזה כשהאופוזיציה ניסתה להקשות ולמשוך את הדיונים אל תוך הלילה. אלא שבמזנון הכנסת החלבי לא התרשמו מהדיונים הממושכים והוא נסגר מוקדם כמו בכל יום ראשון. כך נאלצו חברי האופוזיציה בוועדה לתכנן את מהלכיהם במזנון השומם, בלי קפה ובלי סנדביצ'ים, לאכזבתם הרבה.
- המזנון שנסגר והדיונים אל תוך הלילה גרמו לכך ששאלה אחת חצתה מפלגות בוועדת הכספים: "מתי כבר יגיעו הסנדביצ׳ים". רחל עזריה הגיעה אל הכריכים אחרונה ותהתה ברוגז מי האלמוני שחופר בלחמנייה, מוציא ממנה את תכולתה ומשאיר אותה לחם ריק מתוכן. למחרת בבוקר התברר שסמוטריץ', כדרכו, הוא הח"כ הסורר. הוא לא נוגע בלחם, אבל הרעב הכריע אותו ולכן שלף את הגבינה מהלחמנייה.
- למוצרי מזון יש תפקיד חשוב בוועדת הכספים. חברי הוועדה מעדיפים תמיד לשבת קרוב ליו"ר הוועדה, ולא פעם הם שולחים את עוזריהם מוקדם כדי שיתפסו להם את המקומות הטובים. אבל ביום שני נתפס הכיסא השני הקרוב ביותר למשה גפני, ולמשך שעות, על ידי קופסת שוקו. הח"כים שהגיעו בהמשך נאלצו להתיישב מסביב לשוקו שבעליו בושש לבוא, תוהים מי סימן כך את מקומו. באמצע היום, ורגע לפני שהפך השוקו לחבר ועדה מן המניין, נכנס אורן חזן לחדר הוועדה והתיישב אחר כבוד במקום ששמר לו השוקו, שאותו הניח אחד מעוזריו.
- עד כמה העסיקו ענייני מזון את הח"כים? באחת ההפסקות בדיונים סיפר חזן ששמע פעם מאחמד טיבי שבצעירותו הוא עבד במפעל שימורים. "זה נכון", אישר טיבי. "עבדתי במפעל עסיס, ארזתי קופסאות שימורים ואיך לומר? מאז אני לא נוגע בהן". במידה מסוימת, אותו הדבר נכון גם כשרואים איך אושר התקציב.
- ואם לא יהיו הפתעות, התקציב יאושר היום, מתנת יום הולדת לשר האוצר משה כחלון שמציין היום 55 שנים.
