כחלון בשורת צעדים לעידוד הצמיחה: יישם המלצות הוועדה לעידוד השקעות הון

בעקבות נתוני הצמיחה הנמוכים של הרבעון הקודם שעומדים על צמיחה של 0.1%, שר האוצר החליט על מספר צעדים שאמורים לעודד את הצמיחה במשק הישראלי.

אחד הצעדים הוא יישום המלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון. ביניהם שינוי תנאי המסלול המועדף המיוחד שמקנה שיעורי מס של 5%-8% (לעומת 9%-16% במסלול הרגיל) לשם הגברת הפעילות בישראל של חברות רב לאומיות גדולות. עוד הומלץ לעודד פעילות IP (קניין רוחני) בישראל על ידי התאמת החוק לחברות עתירות ידע, כך שיזכו לשיעורי המס המופחתים על הקניין הרוחני שלהן. המלצה נוספת של הוועדה שכחלון מאמץ כבר עכשיו היא להתחיל לבצע "פעילות פרואקטיבית למשיכת חברות רב לאומיות. המלצות אלה היו אמורות להכלל בחוק ההסדרים המקורי, אך בסופו של דבר יצאו ממנו. וכעת ינסה שר האוצר לקדם אותם בנפרד.

צעד שני הוא הסדרת נושא מימון ההמונים - (Crowdfunding) שאמור לאפשר את גיוון מקורות המימון לחברות טכנולוגיות, כחלק מהמלצות הוועדה להשקעות בהיי-טק בבורסה.

צעד שלישי הוא הרחבת ערבויות המדינה ליצואנים דרך חברת "אשרא" ב-800 מיליון דולר.

משה כחלוןצילום: גיל נחושתן

עוד הוחלט להקים קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה ייעודית לחקלאים , שתאפשר לחקלאים ליהנות משיעור ערבות מדינה מוגדל להלוואות של 85% במקום 70%. חקלאים יצואנים יוכלו לקבל הלוואות בשיעור מוגדל של עד 10% מהמחזור, (במקום 8% מהמחזור במקרה הכללי). למסלול יועד תקציב של 20 מיליון שקל שימונף להלוואות בסך 200 מיליון שקל.

בניסיון לשפר את תנאי התכנית לעידוד היצוא על ידי המבטחים הפרטיים – יוקצו 300 מיליון דולר באמצעות העמדת כתב הערבות ישירות לבנקים.

כמו כמן, ינתנו ערבויות ביצוע בהיקף של 50 מיליון דולר ליצואנים במכרזים. המהלך אמור להפחית את היקף הבטוחות שנדרשות מיצואנים הניגשים למכרזים בחו"ל.

צעד נוסף עליו הוחלט במשרד האוצר הוא הקמת קרן הלוואות חדשה לעסקים קטנים ובינוניים - שתחליף את הקרן שפעילה כיום. מקורותיה יהיו כספי הגופים המוסדיים והבנקים. כאשר סכום הערבות יעמוד על 600 מיליון שקל (שימונפו ל-6 מיליארד שקל). בקרן מתוכנן להיות מסלול הלוואות ליצואנים, שיאפשר להם לקבל הלוואות בשיעור מוגדל של עד 12% מהמחזור, לעומת 8% מהמחזור לעסקים שאינם יצואנים.

כחלון צפוי להאיץ את הקמת קרנות הון צמיחה שתנוהל בשיתוף עם המגזר העסקי ותשקיע בחברות מטרה (ללא היי-טק, נדל"ן ופיננסים), לטווח בינוני-ארוך (עד 10 שנים), בדומה לקרן Private Equity. לקרנות יועמד תקציב של 225 מיליון שקל שימונפו להלוואות בסך של עד 900 מיליון שקל.

באוצר מציינים כי לצד אלה מספר מהלכים הנמצאים בתקציב 2015-16 אמורים גם כן לסייע את הצמיחה כמו האצת חיבור מפעלים לגז טבעי, ומתן אפשרות לנותני אשראי חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח.

שר האוצר, משה כחלון: "באחריותנו לעשות ככל הניתן בכדי להחזיר את המשק הישראלי לשיעורי צמיחה גבוהים. אנו מציגים חבילת צעדים שתסייע להצמחת המשק, תחזק את היצואנים ותעודד השקעות. הצעדים הללו מצטרפים לרפורמות הרבות שיאושרו עם התקציב וכן להפחתת המע"מ ומס החברות שגם הם צעדים מחוללי צמיחה. אנו עושים זאת לאחר שהגשנו תקציב מדינה ללא גזרות וללא הכבדות, שמטרתו להקל על האזרח העובד".

המחנה הציוני הגיב לתוכניתו של כחלון: "כחלון מציע תוכנית כלכלית להגברת הצמיחה. התוכנית הכלכלית של מדינה היא תקציב המדינה. לא צריך תוכניות ורפורמות. יש זמן לשנות את התקציב לקראת אישור סופי, ולהכניס לשם מנועי צמיחה."