$
בארץ

ניתוח כלכליסט

נתניהו מציג: הפארסה הגדולה של מתווה הגז

הגז הטבעי שהתגלה במימי ישראל לפני 6 שנים חולל מהומות פוליטיות אדירות. ראש הממשלה שם את יוקרתו על מתווה הגז שגיבש מול דלק ונובל, ומוכן לעשות הכל כדי לאשר אותו. אבל אולי הוא צריך להודות שעליו לחשב מסלול מחדש

נעמה סיקולר, שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן 06:5208.09.15

מחיאות הכפיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיום ההצבעה אתמול והכינוס הספונטני של העיתונאים כדי לחגוג את הרוב כי "נתניהו משיג כל מה שהוא רוצה", מכסים על מציאות הרבה יותר עגומה.

 

רה"מ אולי מגלה נחישות יוצאת דופן בעניין מתווה הגז, אבל ההתנהלות של הממשלות בראשותו - הנוכחית וקודמותיה הן לא יותר מפארסה אחת גדולה.

 


 

עוד מבלי להיכנס לפרטי המתווה הממשלתי ולנתח כיצד היה ניתן למקסם את ההישגים שקיימים בו, על עצם ההתנהלות מגיע לנתניהו ולממשלה בראשותו ציון נכשל.

 

כי גם אם מתווה הגז יאושר בסוף בתרגיל כזה או אחר, ההתנהלות כולה היא אנטיתזה למשילות ולאחריות. אם לא היה מדובר באחת ההחלטות הכלכליות החשובות שנלקחו בישראל בשנים האחרונות, החלטה שיכולה לשנות את חיי האזרחים בישראל לשנות דור קדימה, זה אולי היה מצחיק.

 

 

להחליט זו לא מילה גסה

 

מה לא היה לנו כאן - ממונה על הגבלים עסקיים שניהל שנים מגעים עם חברות הגז, התפכח והתפטר; ראש רשות חשמל שניסתה להזהיר שמדובר בקטסטרופה ומצאה את עצמה מפוטרת; צוות ממשלתי שניהל מגעים ארוכים עם חברות הגז רק כדי להביא את המתווה הטוב ביותר, ואז אחרי חודש להביא שוב לאישור הממשלה את המתווה הטוב ביותר; קבינט מדיני ביטחוני, לחצים אמריקאיים, ממשלה ושוב ממשלה; מאגר גז ענק שהתגלה במצרים; כמה ניסיונות לגייס רוב בכנסת; ואריה דרעי אחד, ששוב הכל מתנקז אליו כיוון שהוא האיש היחידי שיכול לממש את התקדים ההיסטורי, לעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים ולהעניק לחברות הגז פטור מהסדר כובל. הוא או הממשלה, אם יצליח נתניהו לגייס את הרוב שיאפשר לו את המהלך הזה.

 

די. מספיק. הגיע הזמן שנתניהו יקבל את ההחלטה החשובה ביותר - מתי הוא גומר עם הסיפור הזה, או משנה כיוון ומנסה דרך אחרת. חודשיים וחצי חלפו מהרגע שאישרה הממשלה את מתווה הגז בקבינט ופרסמה אותו לציבור. בזמן הזה שלוש פעמים הוא ניסה להביא לכנסת את ההצבעה על העברת הסמכות של דרעי ליטול את סמכות הממונה על הגבלים עסקיים לידי הממשלה, ובכל פעם הוא נכשל. כמה זמן הוא עוד ימשיך לנסות? עוד חודש? עד פסח?

 

בינתיים המצרים מוצאים עוד גז ואולי ימצאו גם בקפריסין. כל יום שעובר מקטין עוד ועוד את הסיכוי לפיתוח מאגר לווייתן, עם מתווה או בלעדיו. לכן הגיע הזמן שיתחום את האישור בזמן ושיקבע לעצמו דדליין. אי אפשר למשוך את זה לנצח. אפילו חברות הגז כבר מבינות שהוא מבלף.

 

להפוך את הפרדיגמה

 

לרשות נתניהו והממשלה עומדות כעת שלוש אפשרויות. הראשונה היא לא לעשות כלום - לשכוח מהמתווה, ועל הדרך לשכוח מהגז, וזהו. זו האפשרות הגרועה ביותר.

 

האפשרות השנייה היא להמשיך להתעקש על המתווה הנוכחי ולבצע בו שינויים קלים. האפשרות הזאת סיזיפית ואינה מובילה לשום מקום, אלא אם יגדיל נתניהו את הקואליציה שלו.

 

האפשרות השלישית היא לשנות פרדיגמה לחלוטין, להודיע כי הניסיון להעביר את המתווה כשל ולחשוב מחדש מה עושים עכשיו - מה המטרות החשובות ביותר לממשלה ומה הדרך להשיגן, בהינתן שהדרך הנוכחית כשלה.

 

אם המטרות החשובות ביותר לממשלה הן שישראל לא תהיה תלויה בצינור אחד ובמאגר אחד, נתניהו יכול להחליט שהממשלה תממן הנחת צינור נוסף ממאגר תמר (עניין של 6—7 מיליארד שקל בפריסה לכמה שנים; לא עלות בלתי אפשרית) ושהמדינה תיתן ערבויות לחברות הגז לפיתוח מאגר לווייתן (אין לזה אפילו עלות תקציבית, לפחות לא ישירה).

 

אי אפשר למשוך זמן לנצח

 

זו שעת ההכרעה הגדולה ביותר של נתניהו, הזמן שלו להיות מנהיג באמת.

 

דרך אחת להשיג את מבוקשו היא לתחמן. למשל, שדרעי ייצא לנבצרות כדי שמישהו אחר יחלק במקומו היתרים להפעיל את הכדורגל בשבת, כפי שדרש ממנו בית המשפט השבוע.

 

במקרה כזה, נתניהו יתפוס לרגע את מקומו של דרעי כשר הכלכלה ויאשר על הדרך את מתווה הגז.

 

דרך שנייה היא לגלות מנהיגות ולהצהיר בפני הציבור - אם עד תאריך מסוים לא נצליח בדרך הזאת, נבחר בדרך אחרת, ואלה פרטיה.

 

אם הזמן הוא אכן מרכיב חשוב כל כך, נתניהו אינו יכול למזמז את זה לנצח. נתניהו, אשר כבר את המתווה הזה או הבא חלופה אחרת לגמרי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x