עובדי קבלן יוכלו לתבוע ייצוגית מעסיקים שפוגעים בתנאי שכרם

בג"ץ ביטל אתמול בפסק דין תקדימי בהרכב של שלושה שופטים את הטענה של חברות הקבלן ושל ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית, שלפיה מאחר שיש פיקוח של ארגוני העובדים על זכויות עובדי השמירה והניקיון, לא צריך לאפשר להם לתבוע בייצוגית את המעסיק. בכך בא לסיומו דיון משפטי שהחל עוד ב־2006 והשאיר את מערכת דיני העבודה בציפייה להכרעה עד כה.

בג"ץ נימק את החלטתו בביקורת חריפה מאוד על התנהלותם של ארגוני העובדים בהגנה על העובדים החלשים ביותר, שכן לרוב ארגוני העובדים לא מקימים ועד עובדים חזק בענף זה אלא חותמים על הסכמים כלליים עם החברות, שקובעים את הזכויות ואת מנגנוני האכיפה.

צילום: אוראל כהן

לדברי השופטת דפנה ברק ארז, שאליה הצטרפו השופטים צבי זילברטל וחנן מלצר, ההכרעה מקבלת אישוש ברור "לנוכח היסטוריית האכיפה של זכויות העובדים בענף השמירה, ושל עובדים מוחלשים בשוק הקבלן בכלל". עוד כתבה השופטת כי "ההיסטוריה שנגלתה מהמקרים שנדונו בענף השמירה מלמדת כי ארגוני העובדים לא פעלו לטובת עובדים שנפגעו זכויותיהם במשך שנים רבות, ולמעשה התעוררו לפעולה באיחור רב, לאחר שהוגשו כמה וכמה בקשות לאישורן של תובענות ייצוגיות בענף".

בג"ץ איחד למעשה שלושה תיקים – וירון, ישייב ובוסקילה – שנדונו בבית דין הארצי לעבודה והתנהלו כולם סביב סוגייה דומה: האם עובד יכול לתבוע את המעסיק שלו בתובענה ייצוגית על אי הפרשת פנסיה וקבלת זכויות סוציאליות אף שיש ארגון עובדים במקום העבודה.

השאלה המשפטית הזאת חורגת בהרבה מהתחום של עניין טכני. בפועל, כל שלוש העתירות לבג"ץ, ורבות אחרות שעוד מתנהלות בבתי הדין לעבודה, עוסקות בחברות ניקיון ושמירה, ובמסגרתן עובדים חלשים נדרשים להוכיח לא רק שהמעסיק פגע בהם, אלא גם שארגון העובדים – ההסתדרות הכללית או ההסתדרות הלאומית – התנהג באופן רשלני ולא דאג לאכיפת זכויותיהם אף שהם משלמים לו דמי טיפול של עשרות שקלים בכל חודש.

כדי להבין מדוע העובדים נדרשים להתגונן גם מפני ארגון העובדים, צריך לגשת אל סעיף קטן בחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כי במקום עבודה שבו יש ארגון עובדים אין מקום להגשת תובענה ייצוגית.

עם השנים שופטי בית הדין הארצי לעבודה קיבלו הכרעות שונות בנוגע לסעיף זה. בתיקים של וירון ובוסקילה, נפסק כי עובד יכול להגיש תובענה ייצוגית גם כאשר יש ארגון עובדים.

לעומת זאת, במקרה של ישייב, בית הדין פסק ב־2013 כי אין לאפשר תובענה ייצוגית מכיוון שיש הסכם אכיפה בין ההסתדרות לארגון חברות השמירה.

בשלושת התיקים, עתרו הצדדים המפסידים לבג"ץ. בג"ץ אמנם לא הפך את ההחלטות של בית הדין לעבודה ובפועל אפילו דחה את שלוש העתירות, אף ששתיים מהן סותרות את השלישית, אך מכיוון שהפסיקה האחרונה שקיבל בית הדין הארצי לעבודה בנושא, ב־2013, נותנת קדימות לארגוני העובדים על פני תובענות ייצוגיות, אפשר להבין מכך שבג"ץ הופך את הרוח המנשבת כיום בבית הדין הארצי לעבודה.