חריגה של 7 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנים 2015-2016
תקציב 2015 שאושר בממשלה גדול ב-4.4% מתקציב 2014 - למרות שלפי החוק היה אמור להיות גדול ב-2.6% בלבד. המשמעות: במקום שהכנסות המדינה העודפות ממסים יכסו את החוב הלאומי - הן מממנות את תקציב הביטחון וההסכמים הקואליציוניים
תקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר בממשלה חורג ב-7 מיליארד שקל מההוצאה המותרת בחוק.
מאין נובעת החריגה? כלל ההוצאה קובע מה המקסימום שהממשלה יכולה להוציא בלי קשר להכנסות ונקבע בעזרת יחס החוב-תוצר וממוצע גידול האוכלוסייה בשלוש השנים האחרונות. כלל ההוצאה קבוע בחוק, ולכן חריגה ממנו מצריכה חקיקה, כלומר את אישור הכנסת, במקביל לאישור התקציב. לאור אישור התקציב בממשלה סביר להניח שהכנסת תאשר זאת ללא התנגדויות משמעותיות.
כלל ההוצאה, כפי שקבעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר הקודם יאיר לפיד, קבע כי ההוצאה בשנתיים הקרובות צריכה לגדול עד 2.6% בכל שנה. אולם, בתקציב שאושר בשבוע שעבר בממשלה הוחלט על גידול של 4.4% בתקציב 2015 וגידול של 2.85% בתקציב 2016. בפועל מדובר בחריגה של 7 מיליארד שקל ממגבלת ההוצאה של הממשלה.
החריגה הגסה מהתקציב של 2015 חמורה פי כמה לאור העובדה שלמעשה 11 חודשים מהשנה נוהלו בתקציב המשכי של 1 חלקי 12, מאחר ולא אושר התקציב. מי שאישרה את החריגות בתקציב לאורך השנה היא החשבת הכללית באוצר, כאשר החריגה הגדולה ביותר הייתה בתקציב הביטחון, חריגות שאושרו על ידי נתניהו טרם אישור התקציב.
המשק נותר חשוף
החריגה לא אמורה לגרור קיצוצים נוספים מעבר לקיצוץ של 4.5% שאושר בממשלה בשבוע שעבר, או הגדלת מסים. הכנסות ממסים הן מחזוריות, והשנה הייתה יחסית שנת גאות. תודות לשוק הנדל"ן, ההייטק, והצריכה המוגברת של הציבור, ההכנסות ממסים יהיו גבוהות מהמתוכנן.
עם זאת, להבדיל מההכנסות המחזוריות - הוצאות הממשלה לא יכולות להיות מחזוריות. בעת משבר, קיצוץ חד או העלאה חדה במסים כדי לממן את ההוצאות, הן צעד בעייתי שפוגע במשק. מה שאמור לתת את האוויר לנשימה בעיתות משבר הוא בדיוק שנות הגאות כמו השנה הזו. אך החריגה בתקציב שאושרה בממשלה, למעשה מכרסמת בעודפים האלה שאמורים להקטין את יחס החוב-תוצר ולאפשר לממשלה שלא להגדיל מסים או לקצץ בהוצאות בשנת משבר - ומשאירה את המשק חשוף במידה ויבואו שנות שפל בקרוב.
