$
בארץ

תתארו לכם עולם יפה

על החזון התחבורתי לעיר תל אביב מאפילות שנים של ניסיונות לאתחל את פרויקט התשתיות הגדול שהעבודות עליו החלו אמש. אפשר היה לעשות את זה טוב יותר, זול יותר, ואולי גם בפחות סבל לתושבים. ואולי בעוד שש שנים התוצאה תשכיח את תלאות הדרך

ליאור גוטמן 06:54 03.08.15

 

היתרון הכי גדול של פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב הוא החזון התחבורתי שלו – אם לא מזרח תיכון חדש, לפחות תחבורה של מדינה מערבית שמציעה שילוב של רכבות, אופניים ואוטובוסים. סיום העבודות במטרופולין תל אביב יכול לשנות את מרקם העיר את עצמו מקצה לקצה.

 

הבעיה הראשונה בחזון היא לשכנע את התושבים ששווה לחכות, שזה שווה את הפגיעה בעסקים הקטנים (והם ייפגעו, שלא יספרו לכם סיפורים), ששווה עכשיו להיכנס לשש שנים של עינוי תחבורתי.

 

החשש השני הוא שהתהליך לא יגיע לאופק הוורוד, ושכמו בקלישאה האור בקצה המנהרה יתגלה כרכבת שבאה ממול. כי גם אם כל השוטרים יכוונו את התנועה היטב, וכל האוטובוסים והרכבות יגיעו וייצאו בזמן, אף גורם לא יכול להגיד מה יקרה אחרי החגים, כשהחורף יגיע והעיר תוצף בגשמי ברכה - עד כמה אלו יעכבו את העבודות ואת יכולת התנועה הבסיסית לתל אביב וממנה?

 

העבודות על הרכבת הקלה מול תחנת ארלוזרוב בת"א
העבודות על הרכבת הקלה מול תחנת ארלוזרוב בת"אצילום: יריב כץ

 

עוד שאלה מטרידה היא למה בחרו לבצע את הפרויקט התחבורתי הגדול במדינה בשיטת הסלמי. בדו"ח שהוגש בשבוע שעבר לחשכ"לית נמצא שהתקציב הנוכחי כבר הגיע ל־16.7 מיליארד שקל (חריגה של 55%) והיד עוד נטויה. אם לא די בכך, העבודה על שאר הקווים (יש עוד שבעה כאלה, מתוכם ארבע רכבות והשאר אוטובוסים מהירים דוגמת המטרונית) דורשת השקעה של כ־100 מיליארד שקל. כרגע אין לזה תקציב או תכנון סטטוטורי. השורה התחתונה: כשיקימו את הקווים האחרים שחוצים את העיר (למשל הקו הירוק: חולון עד הרצליה עם מקטע תת־קרקעי לאורך אבן גבירול), ייתכן שיפתחו את הכבישים שוב.

 

אבל הקושיה הכי גדולה היא האם אפשר היה לעשות את זה אחרת. שהרי כמה קווי אוטובוסים חשמליים היו יכולים לתת מענה דומה, בלי לחפור ובלי להשבית רחובות שלמים או להפקיע את המדרכות.

 

אף אחד לא יודה בכך באופן רשמי, אבל גם במשרד התחבורה וגם בנת"ע תמצאו גורמים שחושבים שהיה אפשר אחרת. אין הכוונה חלילה לוותר על מערכת תל אביבית להסעת המונים, אלא להפוך אותה לחשמלית ועילית, כמקובל בחלק מערי אירופה. במשרד התחבורה נחשפו למשל למערכת טעינה חשמלית של בומברדיה, המאפשרת תנועה של אוטובוסים חשמליים שקטים ונקיים מזיהום אוויר מסביב לשעון ובמסלולים שנקבעו מראש.

 

הטמעה של מערכת דומה היתה מקזזת מהעלות התקציבית עשרות אחוזים וחוסכת שנים של עבודה. הבעיה היא שהמדינה הלאימה פרויקט ושפכה עליו כמעט 17 מיליארד שקל, ולך תסביר לתושבים שבזבזת שנים ומיליארדים לשווא.

 

אבל אל תיתנו לעובדות לבלבל לכם את החלום: במשרד התחבורה רוצים שתתארו לעצמכם עולם של שימוש בתחבורה ציבורית, של תנועה קלה יחסית ובעלות שווה לכל נפש. תארו לעצמכם עיר שמספר המכוניות שנעות בה יורד משנה לשנה. שלפקחים בה אין פרנסה. שהאוויר שם אינו כולל פיח ואבק. עוד שש שנים וסיימנו.

 

אשרי המאמין.

x