$
בארץ

משרד האוצר: אין לנו את המידע הדרוש לפיקוח על תקציב הביטחון

בדיון בוועדת השקיפות על תקציב הביטחון הציגו נציגי משרד הביטחון את הפיקוח על אישור התקציב, אולם רכזת תחום הביטחון במשרד האוצר ציינה כי אינה נגישה למידע על התקשרויות, הרשאות וכוח אדם. מנגד, שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ הזהיר שפיקוח של משרד האוצר יביא לשיתוק המערכת

אורי תובל 13:3229.07.15

האם משרד האוצר מסוגל לפקח על תקציב הביטחון? בדיון של ועדת השקיפות בראשות סתיו שפיר בכנסת, אמרה רכזת תחום הביטחון במשרד האוצר, דניאלה פרתם כי "תקציב ההתקשרויות של מערכת הביטחון לא מופיע במערכות שלנו. את ההרשאות אני לא רואה, גם את הגמלאות וכוח האדם – תקינה ואיוש – אנחנו לא רואים באופן מלא ושוטף. גם שינויים תקציביים אנחנו לא רואים במערכות שלנו".

 

עוד אמרה פרתם כי "מערכת תקציב הביטחון נפרדת מזו של המדינה. אין הצדקה לכך שמערכת הביטחון תבנה את התקציב של עצמה, תזין את גובה התקציב, את פרטי התקציב בשונה ממשרדים אחרים – זה פער מרכזי שנפעל לסגור אותו כדי לבטל את הפערים".

 

טנקים של צה"ל במהלך אימון (ארכיון) טנקים של צה"ל במהלך אימון (ארכיון) צילום: אי פי איי

 

מנגד, נציגי מחלקת התכנון אגף התקציבים במשרד הביטחון, אל"מ אלון בדש ורס"ן ענת גולן, הציגו באופן מפורט את נהלי אישור התקציב והצגתו לציבור, בטענה שכל התקציב מפוקח ונגיש למשרד האוצר, הכנסת והמועצה הלאומית לכלכלה. בנוסף הם הדגישו כי מה שהממונה על הביטחון מאשר מתפרסם בתקציב הבלתי המסווג, שלטענתם מקיף הוצאות ב-15.5 מיליארד שקל, מתוך תקציב כולל של 58 מיליארד שקל ב-2015.

 

"התחושה שאנחנו מנהלים את התקציב בעצמנו לא נכונה", אמרה גולן שהציגה נתונים לפיהם ב-2014 פנה המשרד 115 פעמים לוועדה המיוחדת לתקציב הביטחון לאישור מראש של שינוי תקציב. "יש לנו חשב של משרד האוצר שמאשר מכוס ועד מטוס", אמר בדש, אולם כששפיר שאלה "מה אחוז התקציב שמשתנה בכל שנה – כמה מהתקציב המתוכנן זז?" וכששר הביטחון לשעבר עמיר פרץ ביקש דוגמאות לפנייה של הצבא להסטת תקציבים בתוך התקציב – לא ידעו נציגי משרד הביטחון להשיב.

 

הדיון הדגים בעיקר את שיח החירשים סביב תקציב הביטחון, כאשר המערכת טוענת שהיא מעבירה את המידע, אך משרד האוצר מסביר שהמידע לא מספק. "אחד הנושאים המרכזיים שעלו בוועדת לוקר הוא הצורך ביצירת שפה משותפת, והיא יכולה להיות רק אם יש לנו מידע מלא, לשרי הקבינט, לממשלה. אין לנו את המידע המלא שאנחנו צריכים על תקציב הביטחון".

 

לטענה זו הצטרף פרופ' מנואל טרכטנברג, שהיה חבר בוועדת ברודט. הוא הדגיש כי "הבעיה הראשונה היא השפה המשותפת. התקשינו לדבר באותם מונחים למרות שראש הממשלה ושר הביטחון היו בחדר. מה גודלו של תקציב הביטחון? גם אם נשב שעה לא נגיע למספר. הקמנו צוות במל"ל שיבחן את התייעלות התקציב – והוא לא הצליח, היה קשה לחדור פנימה וללוות את התהליך".

 

אולם חלק גדול מהמשתתפים האחרים הזהירו מפיקוח מורחב של משרד האוצר, שלטענתם יביא לשיתוק הגמישות הדרושה של מערכת הביטחון. פרץ, שנשאל על ידי שפיר אם מערכת הביטחון מתנגדת לשקיפות כדי לא לפגוע בחופש הפעולה שלה, יצא במתקפה חריפה על האוצר.  

 

ח"כ סתיו שפיר ח"כ סתיו שפיר צילום: עומר מסינגר

 

"יש קו דק שמפריד בין שקיפות לשיתוק", הזהיר פרץ. "יש כלל באוצר, הם לא מגיעים לסיכום עם שר לפני שהוא מודיע להם מראש שהוא מצביע בעד התקציב. בגלל שאמרתי שאצביע נגד, ביטלו לי תוכנית במשרד להגנת הסביבה של 65 מיליון שקל להקטנת הפליטה של גזי חממה. אמרתי לראש ממשלה – יש לך מאפיה, לא משרד. אם היה מותר, צריך היה להעמיד לדין בגין סחיטה. האוצר אומר 'אני יודע יותר טוב ממכם'. הוא לא רוצה רק שקיפות, אלא משתק".

 

לדבריו, משרד הביטחון "הוא הנהנה העיקרי ממהלכי השיתוק של האוצר. כי האוצר לא מאפשר למשרדים לעבוד והסעיף הכי גדול בתקציב הוא סעיף חוסר הביצוע במשרדי הממשלה ,ובנובמבר - זה מגיע לפגישה של ראש הממשלה עם שר הביטחון והרמטכ"ל ומעבירים לצבא. לכן הצבא מסכים לכל דבר בוועדה המשותפת, הם יודעים שידאגו להם לעודפים". עוד הוסיף פרץ, "אילו הייתי בשיטה שמשרד האוצר מאשר לי לא היתה כיפת ברזל בישראל".

 

גם ח"כ אייל בן ראובן, אלוף במילואים, אמר כי הוא "מזהיר מפני הרצון של האוצר לשלוט, לא יכול להיות שכל הזזה של נגמ"ש תישלט על ידי הגוף הלא מקצועי הזה".

 

הכלכלן פרופ' אשר טישלר שחקר את הנושא הצטרף לטענות שהאוצר לא מסוגל להבין את תקציב הביטחון מבחינה מקצועית. "הנתונים ישנם, האוצר לא יודע לעשות בהם סדר", אמר. לדבריו, "צה"ל צריך להיות מוכן למלחמה גדולה. יש התייעלות אבל זה מושג לא ברור, עם מספרים לא ברורים, והאוצר לא מכיר את החומר בכלל. עובדים על זה שלושה ארבעה אנשים, לי לקח 20 שנה להבין את תקציב הביטחון ועדיין אני לא מבין הרבה דברים. קשה להבין את המשמעות הביטחונית של סעיפי התקציב, ולכן צריך לעשות את זה הרבה יותר מקצועי – צריך לחייב את המל"ל להכין תקציב משלהם – כמו שהקונגרס מכין תקציב ולא מחכה לפנטגון".

 

"אז איך זה עובד אם לא מבינים את התקציב?" שאלה שפיר. "הולכים לראש הממשלה, נותנים מספר ובסוף כל שנה נותנים להם עוד מיליארדים", ענה טישלר. "זה בזבוז אדיר כי הם לא יודעים אם בסוף השנה יקבל 5-6 מיליארד שקל או 8-9 מיליארד שקל".

 

גם סגן ראש המל"ל, יעקב נגל אמר כי "אין אף משרד ממשלתי שעובר הליכי אישור תקציב כאלה כמו הצגה לקבינט. זה תקציב מסובך וברור שתמיד אפשר לשפר את המידע שאני מקבל".

 

מנכ"לית התנועה לחופש המידע עינת הורוביץ אמרה כי "כולם אומרים שאין בעיה של שקיפות ומידע, אבל אי אפשר לדעת מה תקציב הביטחון. אין קשר בין התקציב שמוגש בתחילת השנה למה שיהיה בסוף, כך שהציבור לא יכול לדעת גם ברמה הכללית כמה אנחנו מוציאים על ביטחון. זאת בעיה מרכזית במדינה דמוקרטית".

 

שפיר אמרה לסיום כי "הדיון נעשה באווירה של מתיחות שנראה שכולם בעמדת התגוננות במקום חשיבה קדימה. הגברת האמון הכרחית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x